תגובות (11 תגובות ב-10 דיונים)
10. ועל כאלה הצל וחבריו צעקו ירקו וזרקו בקבוקי שתן בשם "אהבת המדינה"-עלק
06/05/17 | 21:43
9. יפייפה
לכל אחד האבל שלו, הכאב הסוער שלו...תודה על הסיפור
03/05/17 | 20:45
8. נכתב כמו
נכתבו כמו שרק מי שבהה במוות עשרות פעמים יכול לכתוב.
01/05/17 | 18:58
7. נגעת בציפור נפשנו...
01/05/17 | 17:19
6. וואוו חזק!!
01/05/17 | 13:44
5. הורים שכולים מכל סיבה או נסיבות שונות
כואבים את הכאב יום יום ובעוצמות שונות אבל הכאב הוא אותו הכאב! כמו שכוויה לא משנה מה מקורה מגפרור מגז הכאב מפלח!
01/05/17 | 10:38
4. בתוך נשמתך הוא הווה..
יהי זכרם של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות טרור ברוך!
זה לכבודם:
בתוך נשמתך הוא הווה..
את עינייך נגבי עייפות מהשכול,
מול הקבר דומם בכאב הגדול.
זיכרון אהובך במסגרת שחורה...
בחוזקה אל לבך תחבקי,
זה כל מה שנשאר, - רק תמונה הקרה,
לו לנצח לשוב תחכי.
אין אחד שיכול עתידו לצייר,
איש איננו נביא הגדול.
ילדים נולדים חופשיים כציפור,
אך האם הם זוכים גם לגדול?!
לא, זה לא רצונו שעליו תתייסרי,
אל ביתו הוא חפץ לחזור.
בתוך לב ולנצח את שמו תנצרי,
כי הוא חי ונפל כגיבור.
את זוכרת חיוך ואותו המבט,
כל חייך אותך ילווה,
הוא כנר- נשמה, - לא בוער הוא לעד,
אך בתוך נשמתך הוא הווה.
01/05/17 | 10:22
3. את זה...
את זה ...
יש זכות (מוסרית) לכתוב,
רק למי שחווה זאת על בשרו.
01/05/17 | 10:20
מי לא חווה זאת? כל אחד ראה פעם את ההורים השכולים מתייסרים
והרגיש כמה זה קשה, קורע אותם ואותנו.
01/05/17 | 15:28
2. במשבצת "קורע" לב, היו צריכות להיות מיליון התייחסויות
01/05/17 | 10:02
1. האמת לגבי טקסי יום הזכרון
סיפור עצוב ויפה. הורים שכולים כואבים יותר מהורים שאיבדו בן לא בצבא, כי לא נותנים להם לשכוח. כל שנה הם מוקרבים בטקסים האלה נאלצים לחטוף את זה שוב מול כולם, בשם הלאומיות. מה לעשות שלא לכולם זה מתאים.
01/05/17 | 08:24