זמנים, מועדים ואסטרולוגיה
תגובות (12 תגובות ב-9 דיונים)
9. שיר חדש של צבי בן מאיר
היכן אפשר למצוא את השיר הזה שמתחיל "אם אני שאול..." am9763@gmail.com
* עמית   20/07/18 | 14:27
8. ההבדל:שהם שמרו תורה ומצוות..
מה השוואה בכלל? אתם לא יהודים בכלל
* יחי ההבדל   25/04/12 | 16:53
7. לשאלה בקשר לתגובה של 4
יכול להיות שבעצם האמירה הזאת היא סוג של תפילה? כלומר, שדוד היה רוצה שיאבדו כלי מלחמה- שלא יהיו עוד ושלא יהיה בהם צורך?
* שני   25/04/12 | 14:12
6. תגובה ל4
יכול להיות שכלי מלחמה זו רק מטאפורה לאנשים, ולכן יש פה תקבולה: איך נפלו גיבורים- ויאבדו כלי מלחמה. כלי מלחמה= הגיבורים שלחמו בקרב, ולא כלי רכב או כלים דוממים אחרים.
* מורה לתנ"ך   24/04/12 | 17:41
5. 4 מעלה סוגיה מעניינת. מי יכול לעזור עם הפתרון?
* קורקי   19/04/10 | 18:37
4. מר פרג'ון היקר יש לי שאלה שמציקה לי שנים רבות?
דוד מסיים את קינתו במילות הנצח החקוקות על לוח ליבנו: "...איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה". ואני שואל. למה בחר דוד (שלמרות הכל וככלות הכל היה המלך הנאהב והנערץ עד מאוד) לסיים את הקינה עם כאלו ניגודים??? מחד, איך נפלו גיבורים? שהיא טרגדיה נוראית לאין שיעור. מאידך, ויאבדו כלי מלחמה? היעלה על הדעת למשל שמאן דהו יבכה את יקירו שמת בתאונת דרכים ובאותה נשימה גם יצטער הכי שבעולם על שהאוטו הלך טוטאל לוסט? היתכן ששם נחרץ אופיו של העם היהודי לעבור מעם של לוחמים למה שאנו מכנים עד עצם היום הזה עם הספר? אם כן, מה אנחנו למדים מזה שדוד בוחר לסיים בהספד כל ההספדים דווקא את אובדנם של כלי המלחמה שהם למעשה לא יותר מאשר עצמים דוממים ברי תחליף? אשמח מאוד מר פרג'ון לשמוע את השקפתך בעניין. תודה.
* אביס   19/04/10 | 16:04
הצעה לתשובה
שאלתך מעניינת מאוד, וראויה לדיון ממושך. במסגרת זו אוכל להציע לך רק כיוון אפשרי למחשבה. הצגתך את אבדן כלי המלחמה כבעיה כלכלית גרידא, אינה מדויקת. להזכירך, מצב העם בראשית ימי שאול היה כזה, שבכל העם לא היו חרבות אלא לשאול וליהונתן. בהעדר נשק, היה נצחון ישראלי רחוק מן הדעת. עם זאת, בזכות יהונתן, וכנגד כל הסיכויים, פלשתים מובסים ודווקא על ידי כלי הנשק שלהם. דבר זה מאפשר לשאול להקים צבא גיבורים מאורגן ומחומש, שיהווה משקל נגד לצבא הפלשתי. נפילת הגיבורים, כמו גם אבדן כלי המלחמה, נושאים משמעות הרסנית לסיכויה של ממלכת ישראל להחזיק בעצמאותה הטריה. ניתן להשוות את הדבר לתחושתם של לוחמי הפלמ"ח, כאשר נשקם נפל ביד אויב, או הוחרם על ידי הבריטים – לא רק הפן הכלכלי ציער אותם, אלא בעיקר המשמעות הלאומית הגלומה באובדן כלי המלחמה.
* יושי פרג'ון   21/04/10 | 01:08
"איזהו הגיבור? הכובש את יצרו"
על תוכן משפט זה בוכה דוד ומכנה את שאול ויהונתן גיבורים, כי אם לא גיבורי מלחמה חומרית אלא רוחנית, שהיא מהות קיומנו. ועל משקל זה בוכה על אבדן כלי מלחמה, ששאול ויהונתן היו כלי המלחמה עצמם. בקבלה מכונות עשר הספירות "כלים" וכן גם האדם עצמו מכונה "כלי" כי עולם ומלואו הוא ומכיל את כל הספירות. גיבור הינו אדם הכובש את יצרו ובכך עולה בספירות וכליו מאירים. ככל שיותר כלים יאירו בעולם, ככל שיותר אנשים יגברו על יצרם, כך העולם עצמו יאיר יותר. כאשר אובדים כלים, כאשר נופלים גיבורים, ונעלמו עם אורם מן העולם והעולם מאיר פחות - המלחמה העולמית ביצר הופכת קשה יותר, ועל כן בוכה דוד כי אבדו כלי מלחמה. כי אבדו שאול ויהונתן שהם הכלים למלחמה העולמית ביצר. טרגדיית הפשט הנה מהטרגדיות הנוראיות, לתורה ארבעת רבדי פרד"ס (פשט, רמז, דרש וסוד). בעבר היו ידועות הפרשנויות השונות לכלל העם, אך כמובן שבימינו הפרשנויות העמוקות לכיתוב המקראי נסתרות ואנו קוראים את התורה כפשט, דבר המביא את היהדות של ימינו לדת טכנית רדודה ותו לא.
* סיון   25/04/12 | 17:18
3. מאקו,
סחטיין על הכתבות היהודיות. באמת כל הכבוד :)
* סוף סוף   19/04/10 | 15:47
2. איזה יופי! פרג'ון, הייתי שמחה ללמוד אצלך תנ"ך!
* יעל   19/04/10 | 15:16
1. כתבה יפה מאוד אהבתי אין על היסטורה היהודית
המבין יביו ואלוי שהדור העכשוי יבין
* האחות הקטנה   19/04/10 | 11:30
כןןןןןןן
* עמיתוש   19/04/10 | 11:53