הצצה נדירה לכנסיית הקבר? – עוד פיהוק, עוד החמצה תגובת יסכה הרני לכתבה של יגאל מוסקו "סודות מהקבר" על שכזאת אמר ישוע: "טול קורה מבין עינך" (אוונגליון מתי 7: 5 , וכן – ישוע אמר זאת לפני חז"ל) לפני שבוע וחצי פנה אלי יגאל מוסקו, יוצר כתבות מחונן, לייעוץ לקראת הכנת הכתבה על כנסיית הקבר. מזה מספר שנים שהוא מזמין אותי להתראיין בכתבותיו. הפעם, כאשר אמרתי שאייעץ ואשתתף בתנאי שאסביר מדוע כנסייה זו היא המקום המושלם ללמוד על שתוף פעולה – ניתק קשר. ברור כשמש: כמו עוד מאות ואלפי כתבות שנכתבו וצולמו על כנסיית הקבר – נעים להתבוסס ולהתפלש בצילומי גלימות זוהרות, טקסים צבעוניים, נרות מרצדים, כוכים מסתוריים ו"חשיפת האמת העירומה" של קטנוניות ושקריות! העיקר – לא להציע מבט חדש, רק לחזור למנטרה: דת וכנסייה = סודות, תככים ואלימות. בקיצור – כתבת פיהוק. יגאל מוסקו המחונן - הפעם אכזבת כי החמצת. החמצת להבין את האתגר והמופת הגדולים של המקום הזה ובחרת להחמיץ (תרתי משמע!) כדי לשוב ולהתפלש בפופוליזם המצוי. ובכן להלן ההצעה שלי, אשר אותה תשמעו בעיתונאות המצויה. אולי משום שהיא דורשת מעט יותר תחכום, ובעיקר – דורשת התבוננות פנימה בעצמנו דווקא מתוך כנסיית הקבר. כנסיית הקבר היא בית לשש עדות נוצריות, אשר באו משלוש יבשות (אורתודכסים ולטינים מאירופה, ארמנים וסיריאנים מאסיה, קופטים ואתיופים מאפריקה), מתפללים בשש שפות שונות (יוונית, לטינית, ארמנית, ארמית, קופטית וגעז), מחזיקים בתאולוגיה שונה לגבי מהותו של ישוע והנגזרות הדתיות של ישועתו. מוזיקליות שונה, בגדים שונים, ריחות שונים, צליינים שונים. בכנסיית הקבר חיים, נעים, ישנים, מתפללים, עורכים טקסים - 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 12 חודשים בשנה, כל שנה. דמו לעצמכם: שש משפחות הגרות בדירה אחת, מבשלות במטבח אחד, חולקות סלון אחד. כל השנה, כל החיים. האם יכולים אתם לדמיין את עצמכם כך? האם בשלתם עם עוד חמישה טבחים באותו מטבח, באותו זמן? הסטטיסטיקה של הכתבה טוענת שכל 3-4 שנים יש קטטה. כמו כל פופוליסט – הכתב אינו מתעניין כיצד מתפקד המקום בשקט, בסדר מופתי כל אותן מאות אלפי הדקות, השעות הימים והשבועות שבין לבין. מעולם עיתונאים לא התעניינו בשלום. רק דם, ואם אין דם – זה ממש לא מעניין. לשיטתם אני בצרות גדולות ואני מוחה: זה יהיה לא הוגן לבדוק את חיי המשפחה או הזוגיות שלי לפי רגעי הקונפליקט ואי הנחת מבלי להעלות על נס 35 שנים של ביחד. ובמשפחה שלי כולנו מדברים רק שפה אחת וחולקים רק אמונה אחת. כנסיית הקבר היא הזמנה והזדמנות לכל מי ששייך למין האנושי, לשאול על עצמו ולבדוק את גבולותיו. לראות את חולשות האנושות לצד עוצמת המושג פשרה. הסטטוס קוו (אשר בניגוד לנאמר בכתבה לא הוכתב ע"י העות'מאנים) הוא מצב פשרה שבו אף עדה איננה מאושרת עם חלקה, וכל אחת זוכרת את ימי תפארתה ואת זכויותיה האופטימליות. ודווקא משום כך, כאשר כל עדה מרגישה מקופחת וצודקת – יכולים כולם לחלוק את אותו גג. הידיעה שכל אחד נאלץ לוותר על חלומו המלא, להכיר בקיומן של קהילות שונות שחיות בתוכנו, ולשתף פעולה ב 95% מהזמן... זו הגדולה של המקום. כמי שגרה בבית משותף לשני עמים, עם שתי שפות, ושלוש זהויות דתיות – נדמה לי שארץ הקודש אשר תחת מדינת ישראל – צריכה ללמוד משהו מכנסיית הקבר. במציאות של הסכסוך שלנו - סולמות יש לנו בלי סוף, וזכויות נקיון שעליהם תמות נפשנו (כאשר מתנוסס דגל עצום מימדים מעל שכונה מוסלמית במזרח ירושלים - האם נניח למקומיים להסירו כי מסמן את חזקתנו? האם כאשר יבואו עובדי הווקף לנקות את רחבת הכותל – נעתר לנדיבותו בחנניות כפי שמוסקו היה מצפה שיקרה בכנסיית הקבר? האם יציג בפנינו בית תפילה המשותף ליהודים אורתודוכסים, ליטאים, חסידים, לאומיים , רפורמים וקונסרבטיבים? והאם נתבשם בשיתוף המוסכם על זכויות תפילה בכותל לכלל בעלי/בעלות זהות יהודית?) הגיע הזמן לבוא לכנסיית הקבר ובאומץ מוסרי לבחון וללמוד כיצד חיים ביחד. זה כמובן אם תבחרו לבקר בה ב95% ימי השלווה ושתוף הפעולה שבה. אם אתם פופוליסטים, צפו בעוד כתבה מהסוג המגחיך, החוסכת מכם את ההצעה "טול קורה מבין עינך". ואני אמשיך להתפלל לסטאטוס קוו ברחבת הכותל, כזה שיאפשר תפילה באותו מקום, באותו זמן, זה לצד זה של כל נציגי הזהויות היהודיות הקיימות. אתפשר על פחות ממאה אחוז של שלווה. מוכנה אפילו להתפשר על קטטה פעם ב 3- 4 שנים. מזמינה את הרב רבינוביץ' ואת יתר ראשי האורתודוכסיה היהודית ההגמונית לסיור בנושא חיים ותפילה בצוותא בכנסיית הקבר.

* יסכה הרני   10/03/18 | 15:01

* ממש מרתק!   10/03/18 | 09:06

* %   10/03/18 | 00:09