קודם כל צריך להיות כבוד הדדי בין שני הצדדים, ושה"גבר" רוצה כבוד שיתחיל בלתת כבוד! גם לילד עצמו!אני כל היום באמצע בין שניהם, יש לי ילדה בת 12, והוא כל הזמן במלחמות איתה להראות שהוא נותן את המילה האחרונה ולי ממש ממש נמאס! זה כמו ליראות שני ילדים במלחמה תמידית וזה ממש מתיש~ עצה שלי ליבחון טוב טוב את הגבר לפני שאת מחליטה להביא איתו עוד ילדים\ מהסיבה שזה רק נהיה יותר ויותר קשה....... לילך המתוסכלת!

* לילך נישואים שניים   06/05/10 | 17:34

בהכל.ואל תחשבו שבשבועיים הכל מסתדר אין מצב למחשבה מיכל לוחשת להם מה לומר כאילו שההורים סטומים זאת ההרגשה שמבינים ולא חוכמה בכלל,תגידי לו ככה ותגידי ככה זה נקרא שהיא סידרה משהו בעינכם?

* רונית   03/05/10 | 22:59

הבעיה הרכזית מתחילה כשבן הזוג מתנהג כמו ילד בעצמו, רוצה שליטה וחושב שאם הוא לא מתערב בחינוך אין לו מילה בבית. וזה בא לידיי ביטוי בצורה הכי קיצונית כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות: 16, 17, 18 אני צריכה להיות פוליטיקאית, פסיכולוגית, אמא, וחברה והכל באותו הזמן...אין רגע דל.

* דעה   03/05/10 | 07:49

אני בהחלט לא מסכימה עם הנאמר. אני בת 17. בגיל 9 הוריי התגרשו ובאותה השנה נכנס גבר לחייה של אמי. וגם לחיי, בעל כורחי. הם ביחד עד היום. אני לא אוהבת אותו. אבל למדנו עם השנים להסתדר בחוזה לא חתום: הוא בא, אני הולכת לחדר. הוא מביא לי כסף, אני אומרת תודה. וזה הקשר היחידי בינינו. אנחנו לא בימי הביניים והוא לא "הגבר של הבית", כפי שהגדרת. הוא אורח ותו לא. (ואם כבר, בתור אישה, ובתור אדם מפורסם שמשפיע רבות, היכן השוויון בדברייך? אל תעודדי פטריאכליות, שימי לב לדברייך! הוא לא מנהל את הבית והוא גם לא מחזיק אותו). מאוד קל לדבר על הכבוד הזה שאת מדברת עליו, שילד צריך לדעת שהוא לא צריך להשאר במקום מסויים אם רע לו בו. אבל חשבת אולי לאן הוא יפנה? חשבת שלא תמיד יש לו אומץ? אני עברתי את זה, אני יודעת בדיוק איך זה.... אין ספק שילדים צריכים לכבד את הבחירות של הוריהם, אולם, לגבר אין שום זכות לכפות משהו על הילד, ואין לו את הזכות להגיד לילד אף לא מילה על מעשיו! הדבר שבן הזוג צריך לעשות הוא לעזוב את הילד בשקט, והאמא צריכה לתת לו יותר יחס מבד"כ. אני טעונה מאוד לגבי הנושא, אבל אני גם מציאותית ואני רוצה שלאמא שלי יהיה טוב, גם אם אני לא מרוצה מבחירותיה. אמנם יש לה את החיים שלה, אבל אסור לה לשכוח שאני חלק מהם, מה שקרה פעמים לא מעטות. מה גם, שאני לא חושבת שראוי שגבר מבוגר וזר לילד יגור בבית שלו. הבית אמור להיות המקום הכי חם, נעים ובטוח בשביל הילד, ואם יש מישהו שמאיים על ההרגשה הזו, הוא צריך לעוף. מיכל, אני מאוד מקווה שאת קוראת את שכתבתי, כי כואב לי לכתוב על כך, אבל עשיתי זאת כי יש לזה מטרה. אשמח אם תגיבי על כך. אני חושבת שאת עושה עבודת קודש, אבל הינך צריכה לשים לב קצת יותר למה שיוצא לך מהפה, כמו כל אחד מאיתנו, כמובן... אבל את בפרט, מכיוון שאת דמות משפיעה. כל מה שאמרתי, אמרתי עקב נסיוני בנושא, את הצד שמבוגרים בטוחים שהם מבינים אבל שוגים המון פעמים. אתם לא צריכים לנתח שום דבר, אתם רק צריכים להקשיב.

* לא רלוונטי.   03/05/10 | 00:56

שמטקבקים פה בטירוף מצליחים בכלל להניף את השרביט המקצועי האנושי והמדהים של סופר נני... או אז אני בטוח שבמקום שהשרביט יקסום הוא פשוט יתפוצץ ויעלים את כל המדומיינים מעמוד הדיונים...

* רועי   03/05/10 | 00:30

אני מאד אוהב את סופר נני ומאד אוהב את התוכנית, אבבל "גבר של הבית"? מה אנחנו בשנות ה50? גברים באים והולכים..צריך להבהיר לילד שהוא בן הזוג של אמא, שהוא חי בבית כמוהו וצריך כבוד הדדי, וכמובן שהחינוך צריך להיות לפי דעתם של ההורים הביולוגים.

* דני   02/05/10 | 22:33

אני ראיתי את המיפגש הזה ואני פשוט נהנתי! אני בת 9וחצי והייתי שמחה להכיר אותך בשימחה! :) :]

* נועה   02/05/10 | 20:50

אני מאחלת להרבה צעירות שיהיו חכמות ויפות כמוה! לא הבל היופי לא שקר החן.

* תמר   02/05/10 | 20:02

* אאא   02/05/10 | 16:00

* גל של כיעור   02/05/10 | 15:21

מנסיון בנושא - ממליצה בלאהוב את הילד מהלב !!!ולכבד אותו ואז הכל מסתדר הילד מקבל גם את המרות וגם את ההערה ובמיוחד את הכבוד הראוי .

* אלי   02/05/10 | 13:56

כל כל מאמץ להתחבב על הילד... בכלל לא להתעסק במריבות...כל מלחמה עם הבן זוג ההורה צריך לתווך ולפתור עד שבאמת מתפתח קשר יציב שיכול לגשר על אי הסכמות ללא התיווך.העצה שלך היא פתח למלחמות ותסכול מצד הילד. זו דעתי

* שרון   02/05/10 | 13:13

* נטע   02/05/10 | 13:04