בכל זאת מסכימה עם הכתבה. אבל אצלי זה קצצ שונה : אח שלי רצה אחות במשך כמעט כל ילדותו ולכן שמח כשנולדתי ולא התרחק ;)

* אחות קטנה   30/10/13 | 21:14

וביני ובין אחותי הקטנה יש שנתים הפרש ואני לא מסדרת איתה ו7שנים ביני לבין אח שלי הקטן ואני מסתדרת איתו

* אנונימית   04/09/13 | 11:15

* ענת   15/02/13 | 00:08

שאני הייתי בת 20 אמא שלי ילדה תינוקת. כיום אחותי בת 4, ולא, אין שום קשר.....

* ????   12/02/13 | 16:33

ומה קורה אם יש שתי תאומות ועוד אח קטן בהפרש של שבע וחצי שנים

* אחות   07/02/13 | 18:12

כדי להביא 2-3 ילדים, מה שאומר שההפרש ביניהם יכול להיות שנה עד 3 בלבד. אי אפשר לחכות, יש תאריך תפוגה לצערנו

* איריס   06/02/13 | 10:24

ביני ובין אחותי יש פער של 6 וחצי שנים, ויש ביננו קשר מעולה. אנחנו מבלות ביחד, טסות לח''ול ביחד..הכל.. כשנולדתי אחותי בדיוק התחילה כיתה א', והיא לא הפסיקה לעזור לטפל בי בכל מה שאמא שלי ביקשה. הקשר תלוי בבן אדם. לא בפער. אני מכירה מספיק אנשים שיש להם פער של שנה או שנתיים והם לא מסתדרים..

* אוריאן   06/02/13 | 02:39

יש לי 4 בנים שניים גדולים 20, 17 ושניים קטנים 8, 6 - וזה ממש כיף. בהתחלה קצת קשה להתחיל הכל מחדש אבל לאט לאט כשהם גדלים הגדולים שומרים על הקטנים, לא צריך בייביסיטר, הגדולים מעסיקים אותם משחקים איתם וממש כיף בבית, אנחנו נהנים מאוד.

* ורד   04/02/13 | 15:41

בתור אחת שיש לה הבדל של 6 שנים בין אחות קטנה אלי זה מאוד לא כיף , אני גרה איתה באותו החדר ואני בגיל ההתבגרות כך שאני מאוד צריכה פרטיות ולעומת זאת היא ילדה מאוד פטפטנית וקשה להסתדר איתה בכלל .. לא בטוח שזה בגלל ההפרשים אבל היא תמיד רוצה לשחק לעומתי , שאני רוצה לנוח .. לפי דעתי זה רעיון לא טוב בכלל .

* אני   31/01/13 | 14:12

יש לי ילדים גדולים בהפרשים של שנתיים ויש לי ילדה שגדולה מבן הזקונים ב 10 שנים והיא ממש מקנאה בתשומת הלב שהוא מקבל. אז זה לא מדוייק להגיד שאין תחומי עניין משותפים כי היום שניהם רוצים לשבת על המחשב ושניהם רוצים תשומת לב מיוחדת משתדלים לרצות את שניהם

* אמא מהצפון   30/01/13 | 15:36

יש הריונות קשים יותר מאחרים..יש ילדים בעיתיים יותר מאחרים יש בעל שעוזר יותר מאחרים יש עזרה מהסביבה יותר לאחרים....יש אנשים שמרוויחים הרבה יותר מאחרים....וכו וכו.........זה תלוי בכל כל הרבה נסיבות אך אפשר בכלל לנסות להגיע להבנה כל אחת והחיים שלה.

* חנית   28/01/13 | 11:10

אני בת 15 , אחותי בת 13 ,ואחי הקטן בן שנתיים וחצי! אני גדולה ממנו ב13 שנים ובנתיים מסתדרת עם זה יחסית טוב .. אך לא יודעת מה יהיה בעתיד מקווה בעזרת השם שהוא יהיה כמו הבן הקטן שלי 3>

* אור   28/01/13 | 11:07

יש לי אח ואחות גדולים, אחי גדול ממני ב-10.5 שנים ואחותי בכמעט 14 שנה. היום אני בן 17 ואני לא יכול להיות יותר מרוצה מההחלטה של אמא שלי. הוריי כיום גרושים- דבר היוצר מעט בעיה כאשר זה רק אמא ובן בבית, אך יש לי לאן "לברוח" כאשר אני צריך לנשום מעט- לשני האחים שלי דירה משלהם בחיפה. לגדול תחת הניסיון שהוריי השיגו לאחר גידול של שני ילדים ולקבל את החינוך שהם למדו להשתית אצל ילדם הם ייתרון משמעותי. הפרש גדול בין אחים מקנה את הייתרון הגדול ביותר לילד הצעיר במשפחה, את זה אני יכול להגיד בבטחון. לדעתי, גם שאר המשפחה שלי מרוצה מהעניין.

* נאור   26/01/13 | 19:05

לי יש בן ובת בהפרש של 3 שנים ואחרי 12 שנים נזכרנו ורצינו עוד ילד , כולם היו מאושרים אך בפועל הילד גדל לבד בלי נוחכות של אחים כיהם כבר בגרו והיו עסוקים עם הבגרויות ואחרי כן שירות צבאי ולא ממש היה להם את הביחד כמו לשני האחים , נוסף לכך שוב מצאתי את עצמי מוגבלת מבחינת העבודה לא יכולתי להתחייב לשעות עבודה נוספות והתפתחות המקצועית שלי נבלמה , לי גם לא היתה שום סבתא בסביבה שתעזור לכן המלצה לי לכל האמאות הצעירות תעשו ילדים בגילאים צעירים ובהפרשים של עד 3 שנים , חוץ מזה יתכן ויצוצו בעיות של פוריות בגיל יותר מאוחר צריך לקחת את זה בחשבון

* דנה   24/01/13 | 20:59

שני בניי בהפרש של שנתיים אחד 6 השני 4 החברים הכי טובים ללא קנאה, בזכות הגדול הקטן נגמל מחיתול(סיפור ארוך כולל פסיכולוגית) בסוף הקשיב להסבר של הגדול ועזב את החיתול, הגדול מצחצח לו שיניים כי הקטן לא מוכן שאף אחד מלבדו יצחצח לו והגדול מבסוט שהוא מלמד אותו איך מצחצחים.... הם קמים ביחד הולכים לישון יד ביד, מתעקשים על אותה מיטה לישון, מיטת מבוגרים.. כשבעלי במילואים הם לא באים אליי למיטה, אני צריכה לישון במיטה הפנוייה בחדרם...(בעיקר כי לא בא לי לישון לבד חחח) אף פעם לא היה לי בעיית שינה עימם. ישנו לילה שלם פשוט כיף, תענוג. מומלץ בחום.

* גלי   24/01/13 | 15:45

לא ציינו בכתבה את הילדים(כמו בני למשל)שיחידים כי ככה הגורל רצה,אנחנו בטיפולים כבר כמה שנים שמעלים חרס,והילד גדל כבן יחיד(בן 4).לא אצל כולם זה לפי הזמנה ולפי החלטה אלא שרואיינו בכתבה רק עשו "פוף" ונכנסו להריון,אז יש להן גם פריוולגיה להחליט,ומה איתנו?

* דנה   24/01/13 | 13:20

שכל אחד יעשה את הבחירה שלו לפי מה שמתאים לו אם זה כלכלית, שעון ביולוגי או קריירה אין שום נוסחה להפרש גידול ילדים כל אחד יביא לפי הבחירה שמתאימה לו, אני נולדתי למשפחה גדולה שש בנות ובן אני הקטנה, ביני לבין אחותי הגדולה יש הפרש של 18 שנה ואנחנו חברות קרובות מאוד שאין דברים כאלה.לעומת זאת יש לי חברה שלה ולאחותה יש הפרש של שנה והם לא סובלות אחת את השנייה, סופו של עניין זה מאוד תלוי במשפחה ואך מגדלים אותך לאחדות ולאהבה אז ההפרש הוא רק גיל

* לילי   24/01/13 | 13:05

* רעות   24/01/13 | 12:47

ביני לבין אחודי יש הפרש של 10 שנים וההרגשה היא כאילו כל אחת היא בת יחידה... הקשר הוא רופף יחסית, מכיוון שלא היו הזדמנויות לחזק אותו - אנחנו תמיד בשלבים שונים בחיים ומאוד קשה לנו למצוא זמן לבלות ביחד. אל תעשו לילדים שלך דבר כזה, אל תלדו שני ילדים יחידים!

* אנונימית   24/01/13 | 12:19

אני בת 25 וחצי ואחותי בת 19 (הפרש של 6 וחצי שנים) ואני יכולה להגיד שמאז שהיא נולדה ועד היום אין בנינו שפה משותפת ואין קשר חזק משום הפרש הגילאים הגדול. אל תעשו את זה לילדים שלכם -ללדת בהפרש גדול רק בגלל שזה נוח לכם יותר. אני כבר בת 25 ולי ולאחותי עדיין אין שפה משותפת. והכל בגלל שיקולי נוחות של אמא שלי שלא רצתה שיהיה לה קשה בגידול 2 ילדים קטנים. ועכשיו יש לכם דיעה על הפרש גדול מצד הילד- ולא מצד ההורים כפי שיש בכתבה. חבל שבכתבה לא הביאו גם את הדיעה של הילדים לעניין הפרש גדול בין אחים

* ענבר   24/01/13 | 11:54

אין צל של ספק שכולם "זוכים" כאשר יש פער של מספר שנים בין לידה ללידה. ה"זרקור" כולו על הילד,לכם כהורים יש את כל הסבלנות שבעולם לתת זמן איכות בניגוד מוחלט ללידות תכופות ששם הילד הולך לאיבוד,ההורים מותשים ולא פעם הילד חש שהוא רק נ.ב..

* נעמה   24/01/13 | 09:25

לאחר כמה שנים של הפלות נוולדה סוף סוף ילדתי, כעבור שלוש חודשים נכנסתי שוב להריון ולעולם בא בני. הקושי היה אפסי, היא היתה בת שנה כשהיא נולדה, לא חווינו קינאה, כשאחד מהם היה מתעורר בלילה, רואה את השני ופשוט ממשיך לישון. היום הם בני 26-27 קשורים בטבור זה לזו, אולי זה מזל אבל עברתי דרך מופלאה, מעולם לא רצו לישון במיטה איתנו, אפקט הקינאה פשוט לא היה קיים, אם הייתי יכולה (לאחר מכן כבר לא הצלחתי להכנס שוב להריון) הייתי עושה את אותו הדבר מבחירה, כל חווית גידול הילדים היתה מדהימה, ואני יודעת שלא משנה מה יקרה הם תמיד יהיו שם אחד בשביל השני. אולי זה מזל, אולי העובדה שהם היו התינוקות הכי נוחים בעולם, ישנו טוב (אין מה לעשות כישנים לילה שלם, כשהילדים בריאים פיזית, כשיש לנו בתור זוג את הזמן לעצמנו, כולם יוצאים נשכרים) ממליצה בחום.

* רוני   24/01/13 | 09:14

מה שבוודאות לא קורה במציאות . ללדת 2 ילדים צפופים ללמוד לעבוד ולהחזיק בית זה אפשרי בהחלט!! אין ויכוח. אבל כאן נשאלת השאלה מי משלם את המחיר (בטוח שהיה מי ששילם) את או הילדים. התשומת לב שינתנה ההשקעה ואורך הזמן הפנוי זה לא אותו המצב אם לא היית לומדת וגם אם לא היה אח קטן. אני סיימתי את התואר וילדתי לא בגלל שהתינוק יפריע לי אלא אני לא פריע לו! הילד שלי בן 4 היום ילד מושקע מכל הבחינות ורואים את זה, הייתי פנויה לתת לו את כל כולי. עכשיו אני לקראת לידה ושוב הכל מתחיל מההתחלה אבל אני פנויה עם עבודה מסודרת כנל גם בעלי. זה הסוד...2 ההורים רגועים סיימו את הלימודים עובדים בעבודה קבועה שקט כלכלי והכל מוקרן לילדים

* לכל דבר יש מחיר   24/01/13 | 09:06

ילדתי 5 ילדים בהפרשים של עד שנה וחצי בינהם..... מה אני אגיד לכם? תענוג לראותם גדלים...פשוט חבורה..הם 4 בנים ואחריהם בת....... אחרי הבת עשיתי הפסקה של 4 שנים וילדתי עוד בת....... אין מה לומר הגדולה מאוהבת בקטנה ומשחקת איתה אבל משעמם לה הרבה והיא מחפשת חברות בני גילה בעוד שלאחיה הגדולים אף פעם לא משעמם ....... במקום מסויים אני מצטערת שאין לה אחות שקרובה אליה בגיל..... וכמות הילדים אם יש שואלים מבין הקוראים לא מנעה ממני תואר ראשון וכניסה לעבודה בדיוק היכן שרציתי.......

* גל   24/01/13 | 07:39

האח הקטן בן העשר מציק ומעצבן..

* Avner   23/01/13 | 23:06

בהפרש של שנה וחצי, וזה לא מנע ממני לעשות תואר, ילדתי את שני הילדים בתוך 4 שנים של תואר, כיום אני עובדת ב״ה, והילדה בת השנתיים ממש קשורה לתינוק ואני מרגישה שזה עשה לה טוב, וכמובן כאשר הם יגדלו הם מאוד יהנו אחת עם השני, נכון זה קצת מעייף אבל שווה כל שניה! הרי זו המהות שלנו להיות הורים- השמחה האמיתית!

* שמחה ומאושרת   23/01/13 | 21:17