בדיוק אותו דבר עד שהסכימו להעביר אותי לחדר לידה, כי הרופא לא היה פנוי, הייתי עם צירים צפופים בלי הפסקה המרדים לא הצליח להזריק לי את האפידורל בגלל צפיפות הצירים וכי הייתי עם חום גבוהה ורעידות הוא צרח עלי ולא הסכים לנסות שוב, אחרי בכי ותחנונים הוא הסכים לחזור וכבר הייתי בלידה. גם אני הרגשתי אותו עובר בתעלות ועברתי תפרים בלי הרדמה הרגשתי כל חוט וכל דקירה. לעבור את כל זה ובסוף לצאת בידים ריקות...

* ***   12/10/13 | 14:46

לי זה גם קרה רק שאצלי זאת הייתה לידה ראשונה וכעת אני בהריון שני (כבר חודש חמישי) ואין לי מושג איך אני הולכת לעבור לידה שנייה הלוואי ויהיה לי הכוחות שלך

* רחלי   23/06/13 | 10:28

בהחלט אומר שרק את מחליטה את עובדת את התהליך לא הוא חוצמזה הסיפור שלך נשמע כמו סיוט!

* שני   28/08/12 | 12:52

2 לידות ושתהין בערך על אותו גל גברים תעריכו מה אנחנו עושות בשבילכם

* אמא צעירה   02/05/12 | 11:14

אין לך מושג כמה אני מזדהה איתך עברתי בדיוק אותו דבר ובאותו בית חולים העלת לי זכרונות שאני כל יום מנסה לשכוח. ..

* אני   08/03/12 | 22:41

למה שאני מרגישה. חשבתי שאני היחידה, אונס אין ביטוי אחר. אומנם יוצא משהו טוב ושמח אבל התהליך עצמו אונס ממש. "הטבע" אונס אותנו. כאב אין סופי! ואף אחד לא זוכר את אחרי הלידה... )-:

* HARTUR   02/02/12 | 17:45

אני נשבע שאם היא רק תתלונן על אחד הרופאים. אני יהרוס את הבית חולים!!!!!!!!!!! בעלך ידע מיזה? למה לא אמרת לו? או שלא יכלת?? בחייי זה מפחידד

* מני   02/02/12 | 17:10

וווווואי ה׳ איזה אנשים יש בעולם הזה, למה??????!!!!!!! למה להתנהג ככה לאדם חסר אונים?! תהיי חזקה, כל הכבוד לך , ישר כח!

* מרים   16/01/12 | 16:59

ואני מקווה שלא תדעי יותר כאב ובטח שלא כאבי לידה. אל תקשבי לבנות שמנסות להיות "חזקות" אל מול הכאב שהן עברו. כל אישה וכל אדם יש לו הרף כאב שלו ולא ניתן להשוות בין אף אחד ואף אחת. לי הייתה לידה ראשונה קלה שבקלות כרגע בהריון שני מקווה שגם לאחר קריאת הכתבה "הנוראית" שלך לא אחווה את זה אבל אני חושבת שצריך לקרוא הכול ולדעת מה כן יכול לקרות ולהיות מוכנה תמיד גם לדברים הרעים שנקווה שלעולם לא יהיו. רק בשורות טובות אמן

* דפנה   15/01/12 | 12:07

מצמרר. ואת מרגשת בעוצמה הגדולה שיש בך. שולחת לך המון אהבה וממליצה לך בחום שאם המקרה עוד משפיע לך על היומיום תלכי לטיפול מכל סוג שהוא, תרפיות לסוגיהן, פסיכולוגית או רפואה משלימה... זה עוזר המון.. שתדעי רק אושר (:

* 3>   14/01/12 | 22:34

אני חוויתי בסך הכל לידה אחת בני כיום בן שנה ברוך ה' אבל כפי שאת מתארת גם עליי האפידורל לא השפיע למרות שצרחתי בחדר הלידה שממש כואב לי כמו שהיה לפניי האפידורל אמרו לי לא לדאוגגגגג תיכףף ההשפעה תחלל אל תדאגי וכמובן כפי שאת מתארת את התפרים כנ"ל אצלי נחתכתי ביקשתי שלא יתפרו אותייי אמרו לי אל תדאגי לא תרגישי כלום כןן "ממש לא הרגשתי כלום" הרגשתי כל שניה שהמחט נכנסה וכל תנועה ורעדתיי מאוד ואחת האחיות שהייתה ליד הרופאה אמרה לי זה בסך הכל שורףף מה את רועדת ובוכה ככה

* תלולייי   13/01/12 | 00:41

כן כן תל השומר החראות ! השאירו לי צלקת בלב וילד שכל החיים יהיה לא בסדר.

* li   08/01/12 | 23:02

ובגלל זה אני לא מוכנה ללדת שוב....

* אפרת   08/01/12 | 21:11

רשלנות רפואית. תקשיבי לי רגע עד הסוף :החוויה שעברת נשמעת כמו משהו נוראי, באמת. את כניראה בן אדם מאד חזק ששרדת אותה כי אני באופן אישי הייתי מתחילה להעיף דברים על הצוות...ברצינות. הייתי מסיימת ללדת והולכת ישר למעצר. אני חושבת שהאנשים שעשו לך את זה-אסור להם, כאחריות אזרחית, להימלט מעונש. לא בית החולים, לא הצוות הרפואי ובטח שלא ה"מרדים". אומרים שנקמה היא לא התשובה-אבל תופתעי כמה פעמים אני שמעתי בחיים שלי על סיפורים שבהם דווקא המלחמה היא זאת שהחזירה להם את הכוח לידיים וגרמה להם להפסיק לבכות. אני, אגב, אחד מהם. אני רוצה שתחשבי על זה ברצינות. אני גם רוצה שתחשבי ברצינות לחשוף את הסיפור התקשורת הויזואלית ובעיתונות. גם זה יכול לעזור. אנחנו לא בובות ולא רחם מהלך על שתי רגליים. מספיק משפילים אותנו, יורקים עלינו והשד יודע מה עוד. הגיע הזמן שנלמד לעמוד על זכויותינו. אם היה מדובר בגבר-אף אחד לא היה מצפה ממנו שישב בשקט כי ככה אמורה להיות לידה...בולשיט! . אני רוצה לבקש ממך, אם את רוצה כמובן, להיות חלק מהשינוי והמאבק של הנשים על כוחן וזכויותיהן. כל ארגוני הנשים במדינה יעמדו מאחורייך, בטוחה בזה! מאחלת לך שבוע מקסים ורק אושר בחייך.

* אנה   08/01/12 | 20:53

סיפור קשה ומזעזע! לא יאמן שבימנו נשים צריכות לעבור גהינום כדי ללדת ילד/ה. גם אני 'זכיתי' לחווית לידה מזעזעת, דומה לזו ושונה מעט בפרטים. אני 3 שנים אחרי ועדיין קשה, ועדיין טרי. עם כל הרצון הטוב והיחס של בעלי, מה לעשות, הוא לא יכול להבין לעומק את העניין, את ההרגשה הנוראית של להתחנן לרוםא שירדים את האזור לפני שהוא תופר קרעים וחתכים של לידה בת 18 שעות וואקום. או את הניתוח אחרי, של תיקון הנזק שהרופא/קצב עשה. מאחלת לך לי ולכל שאר הנשים לידות קלות יותר וחוויה מתקנת

* דנה   08/01/12 | 20:28

אני עם דמעות. מאחלות לכולנו לעבור את הכל בקלות, ולך הרבה אושר מהילדים ובמיוחד מאורי, בסוף הכל שווה....

* הריונית בשבוע 32   08/01/12 | 18:34

הקטן שלי עוד מעט בן חמש , וגם עברתי טראומה , האפידורל לא השפיע ולא האמינו לי , והמיילדת צעקה עלי והסבירה לבעלי שזה לא כזה נורא ..., אבל היה שווה הכל קיבלתי ילד שהוא פשוט מתנה מאלוקים . שאלוקים יעזור לכולנו ונראה רק נחת . אמן!

* מזדהה איתך   08/01/12 | 17:03

* nina   08/01/12 | 16:59

עברת חוויה נוראית, ובכל זאת בחרת להביא עוד ילד, כל הכבוד לך! אל תקחי ללב דברים נוראיים שאומרים לך- יש אנשים שקשה להם להיות אמפטיים, צריך לרחם עליהם אבל לא להתייחס למילה שהם אומרים. אני אומרת לך שאת אישה אמיצה וחזקה ועם כאלה ילדים יפים הייתי אומרת לך נצלי את המומנטום והחוויה המתקנת שעברת ותביאי עוד אחד!!! מקסימה את. פשוט מקסימה.

* בר   08/01/12 | 16:15

לידה ראשונה עם אפידורל, קלה ונעימה, לידה שניה מזעזעת, צוות מזעזע שלא הצליח לתת לי אפידורל ולנהל את הלידה ובסוף יצאתי עם הרגשה מושפלת עד עפר...ונורא ואיום. בלידה השלישית אני לקחתי אחריות על כל ההריון והלידה ולמדתי מה שצריך כדי ללדת באופן טבעי, עשיתי יוגה ולקחתי מילדת פרטית. היתה לי חוויה מתקנת מדהימה. לידה טבעית במים, עם בעלי לצידי. בסוף אני יכולה לומר בקול רם: אני יודעת ללדת וזה אפילו כיף. נשים - קחו אחריות על עצמכן! מי שרוצה לקרוא את סיפור הלידה שלי יכולה בכתובת זו: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1345&MessageId=124453479&r=1

* יוברה   08/01/12 | 16:12

יקירתי לא היתה לי זכות דיבור אז........... הצוות פשוט פחד להעירו.

* סילבי   08/01/12 | 14:14

אני יכולה להבטיח לך שהאפידורל קצת השפיע, כי כשתפרו אותי בלי הרדמה, צרחתי הרבה יותר מבלידה, אי אפשר להתאפק ולעצור את זה או אפילו לדבר ולבקש... לא חזרתי לשם.

* :(   08/01/12 | 14:05

לפני 10 שנים ילדתי את בתי בביקור חולים ואחרי שעברתי את כל הצירים הגעתי לפתיחה של 8 ס״מ היה מצוקת עובר ונכנסתי לניתוח חירום ששם הרגשתי הכל והבטחתי לעצמי שזרת הפעם האחרונה שאני יולדת שם והיום אחרי 2 לידות נוספות קיסריות בתל השומר אני רוצה לציין שהצוות היה מסור ולא היה עובר חצי שעה בלי שרופא או אחות נכנסו, רק לציין שלפעמים לא משנה הביה״ח משנה הצוות שנפלת על המשמרת שלו ולידה לא משנה אייך היא מסתיימת בסוף כולם שוכחות וממשיכות ללדת זהו דרך העולם...

* ספיר   08/01/12 | 14:05

ילדתי לפני 3 שבועות את בתי הרביעית בלידה עם אפידורל ובהתחלה הכל היה בסדר ולא הרגשתי את הצירים, אבל פתאום בזמן צירי הלחץ וכל הלידה עצמה מהרגע שהייתה פתחיה מלאה הרגשתי הכל בכאבים נוראים, והמרדימה לא הייתה שם כי הוזעקה לניתוח, ופשוט חשבתי שאני נשרפת מרוב כאב ולא הצלחתי להתרכז בדחיפות, לקח לי שעה של גיהנום עד שהיא יצאה, אני ממש לא מצליחה להבין איך יש נשים שמבחירה מוותרות על האפידורל, אחרי 3 לידות יחסית נהדרות עם אפידורל הלידה הזאת הייתה טראומה נוראית. ושטויות מי שאומרת שעם אפידורל לא יודעים מתי ללחוץ, ההיפך: אפשר להיות מרוכזים יותר בלחיצות ולא למות מכאב.

* רותי   08/01/12 | 13:17

אני עברתי את שלושת הלידות בלידה אחת .גם רגילה גם ואקום ובסוף בסוף כשכבר הייתי על סף התמוטטות החליטו לעשות ניתוח קיסרי .

* טל   08/01/12 | 12:26

קראתי את הסיפור שלך, גרמת לי לבכות, ומצד שני להעריך אותך מאוד!! אני מצדיעה לך על ההחלטה להביא עוד ילד, למרות הסיוט הגדול שעברת! אלה שלא מבינות על מה המהומה: יש נשים שאין להן כ"כ הרבה כוח סבל לעבור את הלידה בטבעיות, אך כשמגיע גם יחס משפיל בנוסף לכאב, וחוסר התעניינות, זה נורא ואיום!!

* פרידוש   08/01/12 | 11:42

אצלי היה אותו סיפור בלידה הראשונה..זריקת אפידורל שהכאיבה כמעט כמו הלידה עצמה..והרגשתי הכל!! זו היתה לידה ראשונה שכידוע הכי קשה,ולא התייחסו אלי ברצינות וגם אותי ניסו לתפור "על חי" בגלל האפידורל אבל צרחתי שלא יגעו בי ודרשתי זריקת הרדמה,ואחרי אולי שעה (!) של ויכוחים הסכימו להרדים אותי לפי התפירה האיומה שעשו לי (דרגה הכי גבוהה לצערי)..צריך להיות אסרטיביים,או לפחות לדאוג שאמא או בעל יהיו איתך בלידה וידאגו לזכויותייך! ובכלל,מישהו צריך לספר להם שלפעמים האפידורל לא מוזרק טוב והוא לא יעיל!

* ספיר   08/01/12 | 10:53

בלידת ביתי השניה הגעתי לביה"ח הנ"ל עם צירים, שלחו אותי הביתה עם פתיחה של 2 אחרי 7 שעות שלא התקדם כלום והמיילדת צחקה עלי שחששתי ללכת כי "גברת אל תדאגי לא תלדי בבית" ואכן עזבתי את ביה"ח ואחרי 5 שעות ילדתי בבית... הבטחתי לעצמי שלא אחזור לשם ואת השלישית ילדתי בבילינסון.

* קרן   08/01/12 | 06:54

הילדים שלך מדהימים! יופי יוצא דופן.

* מתפעלת   07/01/12 | 23:08

אני ילדתי בבי"ח גדול בת"א (אני לא יודעת אם מותר לרשום את שמו..) לידה שלישית, צוות אפטי ודוחה! לא האמנתי שאחרי 2 לידות פצצה סיימתי את הלידה עם תפרים ועוד זה היה התינוק הכי קטן שנולד לי, מיילדת מכשפה ותופרת מכשפה שתיהן מארץ המכשפות! לא רציתי ללדת שם עוד ילד מהחשש שאולי הצוות הזה יצא לי שוב אבל אם את אומרת שאפשר לבקש מיילדת אחרת.. אני אתקשר עוד כמה חודשים ממש לפני הלידה הרביעית כדי לוודא את זה כי בכללי מאוד אהבתי את הבי"ח.. שיהיה לך בהצלחה בלידה הבאה אם את מתכננת עוד ילד.. :)

* אמא   07/01/12 | 22:53

* 8000 שקל!!!! מזעזע   07/01/12 | 22:01

גם אני עברתי לידה דומה עד היום יש לי סיוטים ואני לא רוצה ללדת לידה טיבעית אבל ה" לא עוזב אותנו לרגע והכל לטובה יש לי ילדה מקסימה וצדיקה

* ליאורה   07/01/12 | 21:50

* קארן כהן   07/01/12 | 20:49

איל היקר , את הכותרת לא אני בחרתי אלא העורכת , אני לא הייתי משתמשת בכזאת כותרת חזקה ובעלת משמעות , המילה אונס הושמעה ע"י המילדת שעשתה לי את החוויה המתקנת ולא על ידי , אתה צודק ואני מאחלת גם לך חיים מאושרים

* קארן כהן   07/01/12 | 20:47

שלום מורן , דרך המרכז לבריאות לאישה אצלנו במודיעין שמעתי שבית החולים תל השומר עושה תוכנית עזרה חוויתי ליולדות חוזרות , עליתי על אתר בית חולים תל השומר ושם היה לינק על תוכנית הלידה , קבעו לי פגישה עם מיילדת מקסימה ששימשה גם לסוג של פסיכולוגית (דרך אגב היא זאת שאמרה לי "נראה שעברת סוג של אונס" אני לא הייתי משתמשת במשפט כזה) ועזרה לי לעבור את החלק הנפשי והרגשי של הלידה , אשמח לעזור לך בכל שתרצי , אני בפייסבוק תחת karen melamed cohen

* קארן כהן   07/01/12 | 20:38

תודה ששיתפת! כאב לי לקרוא את סיפור הלידה, אבל חשוב שנדע מה לפעמים קורה בחדר לידה על מנת שמקרים כאלה לא ישנו. הרבה נחת מהילדים!

* נועה   07/01/12 | 16:19

מי את בכלל צר לי עלייך אבל בתור אחד שהיה נוכח בלידה בואי ואספר לך משהו: שקארן נכנסה לחדר לידה אף אחד לא ממש ספר אותה כיולדת ולא שהיה לחץ בחדרי לידה אחרים במחלקה היא רצתה להתפנות לשירותים ואמרו לה שאין לה שתן וזו הרגשה טבעית לאחר מכן התחלפה אחות וחברה לה קטטר והיא רוקנה שלושה מיכלים של שתן דבר שני :שהמרדים נכנס לחדר ראו שהוא בא לעבודה ןלא לעבוד הוא החדיר לה את האפידורל כמו שדוחפים מברג לצמיג הוא צעק עלי שאני לא יכול להשאר בחדר הוא לא התחשב בא ולא שמע אותה לא לדבר על זה שהוא בכלל לא הצליח בהחדרה וקארן הרגישה את כל הלידה. אני יודע שהיו שם הרבה טעויות כי הלידה השלשית היתה אחרת לגמרי דבר ראשון שד"ר הס(אדם מדהים) נכנס ללידה לתת את האפידורל הוא קודם כל הרגיע את קארן ,לא היתה לו בעיה שאני אשאר בחדר הוא אפילו היה בעד דבר שני הוא הסביר לה על כל שלב בהרדמה,שהיה ציר הוא עצר הכי חשוב שהוא היה סבלני ואנושי לאחר חמש דקות קארן כבר לא הרגישה את הצירים חוץ מהמרדים היו שם צוות אחיות כ"כ מדהימות נתנו לנו הרגשה טובה והכי חשוב :הקשיבו לה כך שאפשר לעשות את זה אחרת אז ךפני שאת אומרת כאלה שטויות על זה שהיא מגזימה תחשבי קצת כי זה לא מוציא אותך חכמה כ"כ בעלה של קארן

* gili   07/01/12 | 16:12

* אחי   07/01/12 | 15:06

אין לי ספק שסבלת נוראות, גם תוך כדי וגם אחרי, וזה לא רלוונטי אם את מפונקת או לא. כן מעניינת אותי ההתייחסות ההחלטית ל"סוג של אונס". ידוע שכשגברים מדווחים על "חוויה" כזו - כשהם נמצאים במצב של חוסר שליטה, חוסר אונים וכואב להם (עד כמה שגברים מתלוננים בפומבי על כאבים) - מיד נזעקים ארגוני הנשים ומוחים על השימוש במילה "אונס". נראה לי שהשימוש שלך במשפט כזה היה קצת לא במקום. אני מפנה את תשומת לבך לתגובה שכתבת למגיבה מספר 10 - "זיכרי שיש גם צד שקורא את זה " - אם מישהי שבאמת נאנסה קוראת את הסיפור שלך, היא עלולה לחשוב שהאונס היה סתם פיקניק לעומת מה שאת עברת. אני שמח בשמחתך על שהצלחת לעבור חוויה מתקנת ומאכל לך חיים מאושרים

* איל   07/01/12 | 13:22

בנות קחו דברים בפרופורציה הלידה היא תהליך טיבעי של הטבע אתן בנויות לעבור את זה באופן טיבעי .....תסתובבו פעם במחלקה הפלסטית כרורגית וכלי דם אז תראו מה זה סבל .......

* ד"ר שי   07/01/12 | 10:56

אשרייך שילדת שישה ילדים ללא אפידורל. אני מניחה שבחרת לעבור את הלידות באופן הזה, ולא אולצת, וכאן ההבדל. יכול מאוד להיות שהצוות שליווה אותך גם היה אמפטי לכאבייך ולא התעלמם מהם. אני בטוחה שלו היית נחתכת באיזשהו איבר, בלי קשר ללידה , והיו תופרים אותך "על חי" תוך כדי התעלמות מסבלך, היית מבינה כמה מתסכל ומשפיל יכול להיות הדבר. אני עברתי לידה אחת. חשבתי שאוכל לשאת את הכאב, ובאתי בראש פתוח. ככל שהצירים התגברו והכאב הלך והתעצם הבנתי שזה לא מתאים, ושאם אפשר לעבור את הלידה בצורה אחרת, בלי הכאב אז אני מעדיפה, לא צריכה את צל"ש הגבורה של לידה ללא אפידורל. ובאמת, האפידורל השפיע והלידה היתה מדהימה. כשנה לאחר הלידה נכחתי עם אחותי בלידת בנה. לידה שהחלה בשמונה בבוקר והסתיימה בשבע וחצי בערב. גם אצלה האפידורל לא השפיע, גם אני חשבתי שזה עניין של זמן, ואפילו אולי היא הסטרית מידי, , אבל כשראיתי את הסבל שלה לאורך השעות הבנתי את מצוקתה. היו רגעים שהיא פשוט הייתה מיואשת, ולא תקשרה, היא קיבלה זריקת זרוז וצרחה לשמיים לעזרה , וזה היה קשה, קשה לראות את חוסר האונים. הרגשתי שאני חווה לידה אחרת, הרגשתי נקיפות מצפון על כך שהבטחתי לה שהיא לא תרגיש כלום כשאפידורל ישפיע. הלידה הסתיימה בשלום, אחותי בסדר, אבל החוויה שעברה עליה היתה לא פשוטה. ואני שוב חוזרת להבדל במוכנות, בבחירה איך לעבור את זה. אני חושבת שזה שבחרת להתמודד עם הכאב מעיד על עוז רוח, אבל סר חינו של עוז רוחך ברגע שאת מתעלמת מכאבן של אחרות. נכון, גם פעם נשים ילדו ללא אפידורל, אבל התקדמנו. יש אפשרות ללדת בלי לסבול, ואם אפשר אז למה לא?

* מירה   07/01/12 | 09:07

אני אחרי 3 לידות ללא אפידורל וגם אותי תפרו על חי .נכון כואב אבל זה סיפור של אישה מפונקת .

* אמא ל 3   07/01/12 | 06:46

אני בכלל בשוק שהחלטת ללכת על עוד הריון. ההתעלמות של הצוות הרפואי והפקעת הרחם מרשותה של האישה, ההתייחסות אליה כמו בובה על ידי הרופאים - כל אלו בושה וחרפה וזה נראה לי הגיוני לגמרי שבכית לאחר מכן מספר שנים. בחברה שלנו לידה והריון זה מעל הכל, אפילו מעל מה שמרגישה אישה, וזו גם הסיבה שאת מקבלת טוקבק דוחה כמו זה שלמעלה שרואה בך מפונקת, כי בישראל לא מבינים שאישה היא לא מכונת ילודה שלא מרגישה כלום על הדרך. זה שבכלל הלכת על עוד הריון זה דבר מדהים בעיניי, ואת אישה חזקה מאוד. מפונקת זה בערך הדבר האחרון שאפשר להגיד עלייך.

* קרן לוי צדק   07/01/12 | 04:17

!!!!!!You're SO stupid

* IW   07/01/12 | 02:00

דיי היה שווה לסבול כדי לקבל אותו את לא חושבת? :-)

* נעמה   06/01/12 | 21:53

קודם כל שמחה בשבילך שהיתה לך חוויה מתקנת ובתור אחת שעברה לידה ( שהסתיים ניתוח קיסרי חירום ) טארומתית אשמח לשאול לגבי החוויה מתקנת באיזה בית חולים עשית את זה? ואם יש לך פרטים למסור תודה רבה

* MORAN   06/01/12 | 21:25

ולמה חזרת אליו??

* מאיה   06/01/12 | 20:57

אף פעם לא חוויתי לידה, אבל ממש רציתי לבכות מהסיפור שלך. אני שמחה לשמוע שבסופו של דבר הכל עבר בשלום ומאחלת לך בהצלחה בהמשך.

* st   06/01/12 | 20:08

ל 10 . מדוע את חושבת שהיא מגזימה? גם אני עברתי טראומה בשנת 89 עם רופא מסטול שחיבר אותי לאפידורל שלא עזר כלל והרגשתי את כל 21 שעות הלידה. הצוות גם ממש פחד להעיר את המרדים, הוא פשוט הלך לישון. לידה זו היתה הלידה הראשונה שלי וכן פחדתי ללדת שוב, אך התגברתי וכיום יש לי 3 ילדים מקסימים.

* סילבי   06/01/12 | 17:19