הורים
תגובות (71 תגובות ב-37 דיונים)
37. איפה?
היי אשמח לדעת באיזה בית חולים ילדת....
* אירנה   08/11/14 | 06:51
36. את פשוט מדהימה
אפרתי היה כל כך כיף לקרוא את הכתבה בא לי כבר לידה ....בעזרת השם
* טל אולי יום אחד יה'   08/02/11 | 14:50
35. ניתוח קיסרי שכמעט והרג אותי
עברתי 3 לידות טבעיות. נהניתי מהלידות אלו היו הרגעים הכי מאושרים שהיו לי . הלידה השלישית היתה קיסרית. היה סיבוך מזעזע. לאחר הניתוח הייתי בהרדמה 24 שעות נתחו אותי 3 פניתוחים כדי לנסות לעצור את הדימום. שנתיים אחרי ואני עדיין בטראומה מהניתוח שכמעט הרג אותי וכמעט והשאיר ילדים קטנים יתומים.
* דנה   22/09/10 | 19:17
34. מה?
זה לא מתחיל משם, זה מתחיל הרבה קודם.המון עוצמה יש כאן. מי שלא מבין את זה מסכן.אני יודע שאני לא יולד, אבל מבין.כן כן. מבין.
* אורי   30/08/10 | 00:13
33. אין לכם מושג
הכתבה הזו מדברת בעיקר אל נשים שרצו רצו רצו טבעי והתפקשש להם. אז אפשר גם אחרת.והכל בראש. אפשר ללמוד.
* אילנה   30/08/10 | 00:09
32. קיסרי טבעי
מעוניינת לקרוא תוכנית ניתוח..!.??. בהצלחה לכו ההריוניות. מאחלת לכולן לידה טבעית ואם הקב"ה החליט אחרת, כנראה שזה הכי טוב בשביל האחרות. לקבל, להכיל, להסכים, לשתף- אלו שמות המשחק!
* אירית מחלב   04/06/10 | 18:10
תוכנית ניתוח
למה מה כבר כתוב ב"תוכנית לידה"? אותו דבר.הכל יכול להשתנות,העיקרר שאנחנו חולמות.
* סיגל   30/08/10 | 00:10
31. איזו כתבה מצויינת
התרגשתי .
* יפית   04/05/10 | 13:18
30. למערת
למה אתם לא מפרסמים תגובות ששלחתי???????????????????????????
* למערכת   03/05/10 | 18:34
29. סיפור יוצא דופן!
כל הכבוד לך אפרת! יש לך את אחד מסיפורי החיים הכי מרגשים ומעצימים ששמעתי! יישר -כוח! והכי חשוב שתזכי לנחת מכל ילדייך! הן מהטבעיים, הן מהקיסרים, והן מהקיסריים הטבעיים!!!
* ג.ד   03/05/10 | 10:08
28. איפה הפואנטה? מה זה כתבה ברמזים?
השלישי שלי בטוח יהיה קייסרי, הראשון היה קשה מאוד. השני פחות קשה הכל שאלה של כח רצון. ככל שיורדים מהר מהמיטה וככל שלוקחים את זה יותר בקלות זה הולך יותר טוב. ברור שהייתי מעדיפה לידה רגילה אבל ככה יצא וצריך להגיד תודה על מה שיש.
* עשיתי כבר שניים   02/05/10 | 23:49
27. ניתוח קיסרי
כל הכבוד כתבה מדהימה
* ציפי סופר   01/05/10 | 22:06
26. בקרוב: רובוט מיילד :)
זה העתיד - לא ?
* העתיד   01/05/10 | 20:12
25. מעניין ומרתק
מאמר מעניין ומרתק.חשוב מאוד.למדתי
* רם   30/04/10 | 11:09
24. ניתוח פרטי-יקר אבל היתה לי חוויה מתקנת מניתוחים קודמים
לא טבעי בכלל כי אין דבר כזה חתך טבעי בדופן הבטן. הכימיה ביניך לבין המנתח חשובה. תבחרי מנתח ותתחברי אליו ותסבירי לו חששות ופחדים ואיפה את רוצה שהוא יהיה גמיש איתך. תקבעי זמן ותכיני את עצמך, קחי מספר טלפון של המנתח למקרה של שאלות שצצות בהמשך הדרך ואם יהיה לך מנתח חבל"ז כמו שלי היה אז הוא יגיע בבוקר שלמחרת ויתן לך נשיקה בלחי, ישב להקשיב לכל מה שאת מרגישה אם זה פזיולוגי ואם זה נפשי. בהצלחה וניתוח קל לכל אלה שעתידות לעבור זאת בקרוב.
* ורד   30/04/10 | 10:43
23. סליחה, אבל אולי תסבירי את עצמך במקום לדבר על רימונים?
יופי של התנסחות יקירה, אבל פשוט לא הבנתי מה היה מיוחד כל כך בלידה הקיסרית שלך... מה עשית שונה בפועל? עשית תוכנית כתובה, עלא כיפאק, אבל מה היה כתוב בה? אם כבר נותנים עצות, כדאי לומר מה הן...
* בדרך כלל מבינה מצוין   29/04/10 | 22:11
22. רציתי לשאול משהו חשוב
אני מקווה שהבנתי נכון מהכתבה שהלידה בקיסרי טבעי-שעברה הכותבת,נעשה בעזרת ידי המנתח. אבל זה קצת לא מסתדר לי בהתחשב בעובדה,שעד לפני כמה עשורים,היה כאן בארץ ד"ר,שניתח בביה"ח "משגב לדך" בירושלים,והמציא את השיטה הזאת של לידה קיסרית בעזרת הידיים.היום הוא כבר בחו"ל,מהסיבה הפשוטה שבארץ לא קיבלו את הדרך שלו,ולכן ביה"ח משגב לדך,איבד חלק מהפוואנטה שלו. ולכן כשקראתי את הכתבה,לא הבנתי כיצד היא עברה את התהליך שכ"כ גינו פה בארץ משרד הבריאות ודומיו. אם מישהי תוכל לענות לי על השאלה הזאת:אם הקיסרי שעברה הכותבת הוא רק בעזרת הידיים?-אשמח מאוד.
* צופיה וייס   29/04/10 | 21:21
21. בחורה מדהימה!
קשה שלא להתרשם מאישיותה המיוחדת והכובשת של הכותבת.אם לשבעה ילדים מקסימים. מהיכרותי איתה, אני יודעת שכל הריון הוא אצלה חווייה עילאית,וכשהתברר שהיא צריכה ללדת בניתוח קיסרי, היא אכן קיבלה את זה אחרת,מהמקובל. אכן, הרפואה היום, והטכנולוגיה המתקדמת עושים את ההבדל לעומת לפני שנים בתחום ההריון והלידה. אבל עדיין, כל הריון יש בו סיכון, וכל לידה : גם טבעית וגם 'קיסרית' היא ארוע בגוף האישה.
* ורד שוורץ   29/04/10 | 13:56
20. מידע על קיסרי
אני אמא ל-2 את שניהם ילדתי בניתוח לאחר שעות בנסיון ללידה רגילה, כעת אני יודעת שהלידות הבאות יתבצעו בניתוח מוזמן מראש. בניתוח השני הסבירו לי שהיה לי קרע והדבקויות רבות מישהי יכולה להסביר לי מה ההשלכות לעזאזל????? האם אוכל להביא עוד ילגים וכמה זמן צריך לחכות בין לידה ללידה כאשר עברתי ניתוח? תודה.
* ריקי   29/04/10 | 12:27
19. מה כל כך מקסים?
אוקי נניח שהרעיון ממש נחמד ועוזר לחיבור לתינוק לרוח ובלה בלה בלה... מה ההתרגשות הגדולה? הגברת ברברה על הניתוח הקיסרי המדהים שהיה לה, על הגישה השונה, על חשיבה אחרת על עצי רימון ועל מקומות קסומים, ממש אגדה רק חסרות פיות... תכל'ס גברת חוץ מזה שביקשת מהרופא להראות לך את כפות הידיים שלו (אכן עסק מרגש)מה היה כל כך שונה? תני לנו רמז, מה היה כל כך נפלא ואחר שיגרום לי למשל לפנות אליך? בלבלת את השכל ובזבזת את זמן הקוראות שלך בלי לתת להן שום תובנות. למה זה טוב?
* יעל   29/04/10 | 11:28
יעל צודקת, כתבה ללא תשובות!!
הכותבת החליטה לספר אבל לא לספר על הקיסרי המיוחד שעברה. אז בשביל מה בכלל הכתבה הזאת? שתספר מה היה מיוחד? - האם ללא הרדמה בכלל? - האם רק לא היתה קשורה למיטה? - האם באמת בשיטה מיוחדת של ניתוח? - האם זה חריג שהרשו לבעל להיות נוכח? - האם זו בכלל מוסיקה מיוחדת שהיתה בחדר? יכולות להיות עוד אלף סיבות שזה היה עבורה אירוע "מיוחד" בעוד שאולי מדובר בניתוח קיסרי רגיל לגמרי מבחינת הרופאים.
* מישהי   30/04/10 | 01:23
18. מורידה בפנייך את הכובע
אין ספק שגרמת לי להרגיש כאילו ילדת לידה טבעית אני אמא לשניים שהקטן בן חודשיים, לא יכולה לחשוב על לידה אחרת חוץ מטבעית. אני מבינה את ההרגשה שלך בכל זמן ההיריון ובכל לידה. אני גם רוצה הרבה ילדים. כשקראתי את השמות של החאים של איתמר, ספרתי פעמיים לראות שאני לא טועה וזה מספר הילדים שלך. אני בטח יעביר את האתר שלך לנשים שאני מכירה שחייבות ללדת רק בקייסרי. תודה רננה
* רננה   29/04/10 | 10:07
17. מקסים
בנות אני חושבת שאתן מפספסות את הכוונה. בלידה יש איזה שהוא תהליך רוחני או נפשי, איך שלא תקראו לזה. הכותבת ניסתה לעבור את אותו תהליך מרומם נפש במצב של חוסר שליטה גמור, עם שתי ידיים קשורות וללא אפשרות תזוזה. השילוב בין השניים, יחד עם הרצון שלנו לחוות את האמהות מהרגע הראשון לפי הפנטזיות שלנו, לא פשוט. מי שרוצה לחוות לידה עם כל המשמעות הרגשית שלה ועדיין לעבור קיסרי- מרצון או מאילוץ- הדבר דורש הכנה מראש. בראש. והיא, הכותבת, היא הכתובת להכין את היולדת לזה. יישר כוח על היוזמה
* איה   29/04/10 | 09:26
16. קיסרי
כמי שעברה ניתוח קיסרי אני יודעת בוודאות שלא מטיילים עם הילד 4 שעות לאחר הלידה, אז נא לדייק ולא לספר סיפורים. אלא רק את האמת לכל הקוראות שבאמת עומדות לפני ניתוח.
* אן   29/04/10 | 08:50
15. זה ממש לא בסדר לעודד נשים לניתוח אם אין צורך
וזה מה שעושה הכתבת. גם אני עברתי שלושה ניתוחים, ברור שהשני קל מהראשון והשלישי קל מהשני, כי אני כבר יודעת ומוכנה לכאבים ולהחלמה האיטית.
* שרית   29/04/10 | 08:08
לא הבנת כלום?
זה ממש לא מה שהכותבת התכוונה. היא הרי בעד לידה טבעית בכלל. אבל אם אי אפשר מבחינה רפואית, לפחות שהניתוח ירגיש כמו לידה (ככל שניתן)
* הבנת הנקרא   29/04/10 | 13:21
בדיוק.היא נגד קיסרי
אשכרה לא הבנת כלום. החלום שלה היה לידה בטבעי, ואם אין ברירה-אז.וכן, אפשר לטייל אחרי 4 שעות.תלוי בניתוח תלוי באישה .יש לי חברה שגם אחרי פחות טיילה.זה כל השינוי.תהיו פתוחות.דברים משתנים
* אילנה   29/04/10 | 14:44
14. וואו וואו ווואו
אני 11 חודשים אחרי לידה קיסרית ועזרת לי נורא!!! עזרת לי להבין מה שרציתי להבין! ועשית לי תחושבת הקלה אמיתית ונתת לי אמונה שאם אני באמת ארצה אני אוכל ללדת בלידה טיבעית בפעם השניה. תודה :)
* אוריאן   28/04/10 | 23:50
13. זה נכון שאפשר לעשות רק 4 פעמים ניתוח? כנסו
ילדתי את בתי הבכורה בקיסרי עקב מצוקה עוברית. אאני בחודש שמיני ומקווה ללדת רגיל.שמעתי שאם הלידה השניה תהיה קיסרית אז אוטומטית גם כל השאר ושאפשר גג 4 לידות בקיסרי. יש אמת בדבר?
* שאלה   28/04/10 | 22:19
טבעי אחרי קיסרי
אני ילדתי את בכור בקיסרי (עכוז) וכעבור שנה טבעי. במידה ועושים קיסרי פעמיים רצוף יולדים רק בקיסרי וכן עד 4 לידות.
* לי   28/04/10 | 23:05
אפשר עד חמישה ניתוחים
אם הלידה השניה תהיה בקיסרי, הלידות הבאות גם יהיו בניתוח. בהצלחה
* שרית   29/04/10 | 08:10
קיסרי
אפשר ללדת בקיסרי גם יותר לידות אבל ישנה סכנה כי הרחם נחתך וכנראה לא יעמוד בהריונות אבל המקסימום שאפשר זה 3 לידות קיסריים
* רחלי   29/04/10 | 10:45
איזה שטויות
יש לי שני בנים ושניהם נולדו בקיסרי ,דיברתי אם רופאים , והיום אפשר ללדת גם 8ו9 לידות בקיסרי רק שזה לא בדיוק שיא הבריאות , לא מזמן יצא לי לפגוש מישהי שהולכת לקיסרי בפעם השביעית והיא נראית מעולה.
* תמר    29/04/10 | 21:22
וואו שימחת אותי
חיכיתי לתגובה שונה שכזו. אני מתה מפחד מכיוון שאני רוצה משפחה גדולה והעובדה שהחלום הזה יכול להיקטע בגלל שהלידה השניה שלי תהיה גם קיסרי פשוט הפחידה אותי מאד.איפה ילדת?
* איימי    29/04/10 | 22:37
12. גם אני בכור בקיסרי..אז אפשר עוד ללדת רגיל בעזר"ה=)
אבל לא הבנתי..נתנו לך להיות שפיוה בלי תישתוש?התישתוש הרס לי הכל עשה אותי ממש חסרת אונים וככ רציתי לקחת חלק,להנות,כל הכבוד לך.ה' ישמור לך עליהם=)
* שיראל   28/04/10 | 22:18
חוץ מהרגע שהתינוק יוצא...
אין שום הנאה בלידה מלבד רגע זה.זה מפחיד קשה, ארוך וכואב!
* יולדת    29/04/10 | 04:34
11. אחת שעברה ניתוח קיסרי לפניי שבועיים ונורא קשה לי נפשית
כשהגעתי לביתת החולים בשבוע 41 עשו לי הערכת משקל והתינוק היה במשקל 3900 הרופאים קבעו שניתוח יהיה יותר טוב עבורי הסכמתי מיד כי מי מבין יותר טוב מרופאים באתי יומיים אחריי ערוכה לניתוח בשימחה שסוף סוף אני הולכת לראות ולחבק ולנשק את התינוק שלי הגיעה הרופאה ואמרה לי רינת אנחנו רוצים לנסות לידה טבעית ושוב פעם הסכמתי כי מי לא רוצה ללדת בלידה טבעית עשו לי פקיעת מים ושמו לי זירוז באינפוזיה כי היה לי פתיחת סנטימתר כל שתיי דקות היה לי ציר גבוה ועדיין ססנטימטר אחריי 4 שעות נתנו לי זריקת אפידורל כדי להרגיעע את הכאב האפידורל לא עבד כל החומר שהוזרק דלף החוצה וכל זה אני מתחננת לרופאים שיכניסו אותי לחדר ניתוחים והתשובה הייתה "חמודה יש לחץ בחדר ניתוחים" אחריי 18 שעות כבר הייתי על סף ייאוש מכאבים מהכללל הגיעע המרדים ונתן לי חומר יותר גרועע מאפידורל שהחומר הזה פשוט שיתק אותי התחיל לי כל הגוף לרעוד ונהיה לי חום והתחלתי להקיא והדופק של העובר התחיל להעלות ל250 אז אחריי 22 שעות הרופאים החליטו כן להכניס אותי לחדר ניתוחים שבדרך אני מרגישה שאני גוססת והמישפט האחרון שאמרתי לאמא שלי היה "אם יקרא לי משהו תשמרי ותגדלי את הילד שלי "
* רינת   28/04/10 | 21:20
מסכנה...זו לידה ראשונה שלך?
אני ילדתי לפני חודש בסורוקה והתחננתי לקיסרי כי הייתי 4 ימים עם צירים וכבר נפשית לא יכולתי והם כעסו ולא נתנו לי. ולבסוף התינוק נולד במצוקה ועשו לו שטיפת קיבה...אנחנו צריכות לעמוד על שלנו.
* יולדת טריה   29/04/10 | 04:32
חשוב לתת לכאב את הביטוי שלו
מתוקה, זה נשמע הכי טבעי בעולם עכשו שתרגישי מצוקה נפשית. זה נשמע כמו סיוט. עברת טראומה קשה, כאבים ופחד עצום. תרשי לעצמך את כל זמן ההתאוששות שאת צריכה ורצוי שתמצאי תמיכה ומישהו לדבר איתו ולשתף בכל. תיידעי את הסביבה הקרובה שלך על תחושותייך, כדי שלא תרגישי לבד ולא מובנת. תוציאי הכל- זה בסדר. לא עברתי סיוט מהסוג הזה, אך עברתי סיוט וטראומה בנוסח אחר בניתוח, כולל תקופה של סיוטי לילה, אך גם זה עובר. אי אפשר לדלג או לעקוף את תקופת המצוקה הנפשית, זה משהו שצריך לתת לו ביטוי כדי שיצא החוצה וזה עובר. יהיה בסדר. באמת שיהיה בסדר. מאחלת לך, לתינוק ולמשפחה גדולה אושר גדול, הרמוניה והמון אהבה.
* אורית   29/04/10 | 08:30
ריגשת אותי עד דמעות...
כל כך מבינה אותך ואת הכאב והכל עדיין כל כך טרי וגועש.... עברתי חוויה דומה מזעזעת. אז מניסיון, מה לעשות עכשיו: לא להישאר לבד, לבקש עזרה ממי שרק יכול, לדבר עם חברות קרובות שמבינות אותך, לקרוא ולשתף ואפילו ללכת לכמה שיחות כשתוכלי לצאת קצת יותר מהבית... כדי לקבל תמיכה ולהתאושש. זהו פצע שלא מגליד מהר ותזכרי שני דברים: שהוא כן מגליד בסופו של דבר, ודבר שני, האהבה והקסם של התינוק (קלישאה או לא) גם אם זה אחרי שנה ו... זה מגיע ביג טיים וזה הפיצוי. קבלי ממני חיבוק ענק!!!!
* רוני   29/04/10 | 14:18
אחרי שני קיסריים..
עצוב לי מאוד שזה מה שעברת,ומכעיס מאוד שהרופאים נתנו לך להגיע למצב הזה!!!!!! הקיסרי בעצמו לא כזה נורא,מה שנורא זה ה"לידה הכפולה" שעברת והסבל הממושך!! מאחלת לך החלמה מהירה נפשית ופיזית,ורק רוצה לעודד אותך שקיסרי בעצמו,אם נקבע מראש,מכיל סבל הרבה יותר מינימלי וסביר,ובגלל שהכאבים מתחילים אחרי הלידה ולא לפני,קצת יותר קל לסבול כי את כבר עם התינוק שלך..מאחלת לך לידה אחרת פעם הבאה ושתזכי לצוות יותר מקצועי ומתחשב!!!!!!!!! רק בריאות ונחת,מחזיקה לך אצבעות
* ורוניקה   29/04/10 | 22:03
סיפור נוראי... ממש כואב לי עלייך! נשים אנו חייבות לזכור
שהרופא או המיילדת הם רק תפאורה בלידות, אנחנו השחקניות הראשיות ואנחנו ורק אנחנו יכולות להרגיש מה נכון לנו ולתינוק שלנו, לא כל "המלצת רופא" צריכה להתקבל כתורה מסיני וחשוב לזרום עם ההרגשה האישית כי הגוף שלנו משדר לנו מה טוב בשבילנו! (יוצא מן הכלל הוא כמובן מצב בו יש סכנה לאם או לתינוק שאז צריך לשים את עצמנו ביד הרופאים ולהתפלל להשם שיתן בו חכמה בינה ודעת לרפא) ועוד דבר, הרבה פעמים רופאים ומיילדות נוטים להיות יותר קרירים רגשית ומנסים לקצר תהליכים או להמליץ על דברים מסוימים כדי להקל על עצמם וטובת היולדת לא ממש עומדת מול עניהם, לא תמיד מתוך רוע, פשוט זו לא חוויה אישית ומרגשת בשבילם, זו עבודה, תשע עד חמש, וזו גם עבודה עם המון עומס, לכן חשוב נורא לדעת לעמוד על שלנו ולדרוש מה שצריך ולא לשבת ולחכות עד ישציעו או להתייאש, פשוט צריך לנדנד להם!
* me   29/04/10 | 22:44
סיפור אישי דומה
הסיפור שלך מאוד דומה לשלי...למזלי אחרי 39 שעות של כאב עצום וצירים רצחניים הגיע המרדים והאפידורל עזר,מה זה עזר?שיתק את כל פלג הגוף התחתון.מרוב תשישות וכאב צרחתי לבעלי "איפה הרגליים שלי" ועוד שהבטן הענקית הסתירה אותם...אחרי האפידורל הייתי חצי מעולפת,שמעתי אך לא ראיתי כלום מסביבי(סיממו אותי לפני גם בגז צחוק כי לדברי המיילדות הצעקות שלי הפחידו את הנשים בקבלה,סליחה באמת...)גם אני הרגשתי את המוות קרוב,ובעלי האהוב והחזק הזכיר לי כל רגע שזה כאב טוב ותכף ניפגש עם הנסיכה שלנו.הכאב הכי גדול היה הידיעה שהילדה כבר מוכנה ליציאה אבל 6 שעות סירבו לבדוק אותי בטענה שיש עוד זמן.6 שעות סגרתי את רגלי בחוזקה מהפחד שאלד ללא עזרה של מיילדת ולא הייתי מסוגלת לכעוס מתשישות.לבסוף בעלי שלא יכל לראות אותי סובלת צעק על אחת המיילדות שתבדוק אותי מיד.המיילדת אמרה לי ללחוץ,ואז שנינו ההמומים (כי ידענו שמזמן יכלתי ללדת) החזקנו ידיים ויצאנו לדרך לקבלת הנסיכה.שבוע שלם שמענו מרופאים וסתם אנשים טובים תגובות ושאלות על "לידת הוואקום" שלי,הראש של התינוקת היה עם שפיץ בקצה וארוך מאוד כי 6 שעות החזקתי אותה בין רגליי.רינת אני מבינה את הסבל והטראומה,אולי הניתוח יצא לטובה והציל אותכם,אני הייתי אמורה גם לעבור קייסרי אפילו יום לפני הלידה אושפזתי והייתי בצום מלא בכפייה יותר מ24 שעות,ואז התישתוש והאפידורל.יירדו מהרעיון כי אמרו שכנראה שבסוף אין סכנה בטבעי.ה' הציל אותי,אחרת אני לא מבינה איך נשארתי בחיים.הכל לטובה.בעלי ציין בפני כשבוע אחרי הלידה שהוא כל כך פחד שאמות,זה עשה לי בחילה והייתה לי צמרמורת בכל הגוף.היום הילדה בת חודשיים והיא הכי מדהימה בעולם,כשאני נזכרת בלידה אני מסתכלת עליה ומעבירה כך את הכאב ,לפעמים מתעוררת בצעקות "איפה הידיים שלי?" "איפה הרגליים שלי.לכולם אני מספרת שהיה קל.רק בעלי היקר לי מכל יודע מה היה שם באמת.תנסי להעביר את הזיכרון הרע בעזרת צבירת זכרונות חדשים על ידי תינוקך האהוב.אני מתעדת יומן עם כל מהלך קטן בחייה של הנסיכה.כל חיוך שלה רשום,כל אכזבה קטנה (הלוואי שלא יהיו הרבה) כל דבר מצחיק שהיא עושה.זה עוזר ובלילות כשקשה קצת אני קוראת ביומן והחיוך עולה.תזכרי את אמא ואסור לך לתת לחולשות שלך לנצח אותך,את צריכה להיות חזקה בשביל הקטן/קטנה שלך...בהצלחה ותגדלי את ילדך בנחת ובאהבה...
* אמא לנסיכה   03/05/10 | 16:51
למערכת מאקו
פירסמתי תגובה עם סיפור אישי,לקח לי זמן ומחשבה לכתוב אותו.למה לא פירסמתם?למה תגובות לא לעניין אתם מפרסמים.אשמח לראות את תגובתי.
* אמא לנסיכה   03/05/10 | 17:56
חוויתי סיפור דומה 2 טיפות מים לשלך
יקירתי, אני הגעתי לבית חולים עם ירידת מים, פקעו לי את המים שם לגמרי, היה לי כבר זימון לניתוח אלקטיבי, אבל אמרו לי בואי ננסה בלידה טבעית, אחרי 27 שעות ייסורים בח.לידה,2 פיטוצין, 8 מנות אפידורל, האטה בדופק שלי ושל הבובה שלי הוכרז כי אני הולכת לקיסרי. היום אני מבינה שנותחתי בבוקר כי אין ניתוחים קיסריים בלילה ובכלל באופן כללי המדיניות של בית חולים זה לדחות מה שלא "דחוף". הסבל שלי היה מיותר, והכאב הנפשי והפיזי כאחד היה בלתי נסבל תקופה ארוכה אחר כך, לא סבלתי לדבר על הלידה שלי, לא רציתי לזכור שום דבר, בעלי זה שנידב את הפרטים עם האומץ שלו לראות ולהריח אותי מתנתחת והוא מאחורי מרטיב לי את הפה כי התייבשתי לגמרי, נראיתי כמו רוח רפאים, ואני כל כך מבוהלת מלידה נוספת שלדעתי אני אצטרך טיפול פסיכולוגי אחרי הלידה, אבל, אני מקווה שאני יעבור את הפעם הבאה ביותר שמחה!!
* ענבלי   09/05/10 | 13:39
לא מגיבה בד"כ לכתבות, אבל קראתי את הסיפור
שלך, והייתי חייבת להגיד לך שאני ממש מבינה אותך, עברתי אותו סיפור לפני חודשיים וחצי. הגעתי עם דימום לבי"ח שבוע 41+2, התפתחו צירים ממש כואבים כל דקה ציר, וכאבים איומים, פתיחה שלא התקדמה, רק אחרי 12 שעות כניסה לחדר לידה בפתיחה 3.5, נתנו אפידורל שלא השפיע, הדופק של התינוק לא היה טוב,פקיעת מים מלאכותית, וחיכו עד פתיחה מלאה כדי לגלות שיש צניחה של חבל הטבור, מה שאומר שהראש לא ירד, וחבל הטבור צנח ואם הראש יורד עליו- אין חמצן.... בקיצר, הטיסו אותי לחדר ניתוח כשהיד של הרופא נשארת בפנים כדי להחזיק את הראש שלא ירד. סיוט.....ב"ה שלא איבדתי אותה. אני מנסה לא לחשוב על זה, אבל תגובות כמו שלך מחזירות אותי לשם, ואני מתחילה לבכות :( המשפא האחרון שאמרתי לאמא שלי, שאני אוהבת אותה. במצב חירום שכזה פשוט חושבים שזה הסוף.
* תמי   04/06/10 | 14:08
10. אני יכולה לבקש קיסרי גם ללא סיבה רפואית?
עברתי 2 לידות רגילות עם אפידורל שהשפיע חלקית והייתי רוצה ללדת בקיסרי כדי לא לעבור לידה קשה שוב, זה אפשרי לבקש מראש? תודה..
* יולדת   28/04/10 | 20:08
כן זה אפשרתי. בתה"ש ובאיכילוב נותנים
אמנם משכנעים לא, אבל אני עברתי בתה"ש היה מצויין והחלמה קלה מאד.
* לשעבר   28/04/10 | 20:50
ניתוח קיסרי
אני ילדתי בהלל יפה ורצו לעשות לי זירוז אבל התעקשתי על קיסרי וזה מה שעברתי פשוט צריך לעמוד על שלך לכל סוג של לידה
* יולדת 8/9/09   28/04/10 | 22:25
9. כל מילה אמת מאחת שעברה קיסרי
האמת שמהרגע הראשון שנוגע לי על ההריון רציתי קיסרי הגעתי בתחושה טובה והאמת היה כל שלב מלפני ועד אחרי הניתוח פשוט חוויה ההחלמה הייתה יותר פשוטה משל בת דודתי שילדה בטבעי ערב לפניי
* שיר   28/04/10 | 19:45
8. תספרי את זה
לבת דודה שלי שכבר שנתיים שוכבת בקומה לאחר שקיבלה חיידק תוך כדי ניתוח קיסרי הילדה כבר בת שנתיים האמא לא מתעוררת כבר שנתיים ועוד כרתו לה את הרחם אז אל תשלי אף אחת לא הכל ורוד ובחיים יש הפתעות
* אני   28/04/10 | 18:53
מה הקשר?
מצטערת על הסיפור הנורא אבל מה זה קשור?
* קיסרית   29/04/10 | 10:25
מה זה
מה זה מה הקשר החיידק תקף בעקבות הקיסרי וחוץ מזה איזה רגישה את ......
* אני   29/04/10 | 12:53
7. 3 רגיל 2 קייסרי!
כותבת יקרה מאחר ויש לי נסיון משני סוגי הלידות הרשי לי לומר לך ש3 הלידות הראשונות היו מדהימות קצרות בלי אפידורל הראש שביצבץ והפגישה הראשונה אין כמוה בעולם!{גם בעלי התפעל כל פעם מחדש, מאחר ויש לי סוג דם נדיר והנוגדנים שלי השתלטו על הגוף מה שגרם לאנמייה עוברית נאלצתי ללת את 2 ילדי הקטנים {היום בני 2 ו-4 } בניתוח החששות היו גדולים בהקשר לקשר ולחווית הלידה אך לא ירד שום ערך של אהבה וחויה אפילו לא בפסיק מלידות אחרות , יש לי חמישה וכולם ממש כולם.. הם ילדי אהובי מהרגע הראשון שראיתי אותם {ולא משנה מהיכן יצאו ..! מה שחשוב שיצאו! ובריאים! ולא צריך להיות היסטריים, לגבי ידיי הרופא , או אם יזכור אותנו ... תנסי לדמיין מה עבר לא בראש שפנית אליו ...{ממש לא מעניין אותו הוא פשוט היה מנומס} אנחנו זוכרות את הפרטים מהלידה באשר היא ! בהצלחה מתוקה, ופזרי אהבה לכולם!
* ענת   28/04/10 | 18:17
6. עשיתי קיסרי
גם אני סולדת מכל הנשים שחייבות להתחרות מי שכבה יותר זמן עם צירים ולמי הייתה לידה יותר מסוייטת. אני בלידה הראשונה הגעתי לבי"ח ללדת בצורה "רגילה" אולם מכיוון שהלידה לא התפתחה כפי שצריך (החדר התמלא ברופאים - סיוט של כל יולדת), הוחלט להעביר אותי לניתוח קיסרי. ההתאוששות מניתוח קיסרי היא שונה מאחת לאחת. לי יחסית הייתה התאוששות קלה, אולי בגלל שהתעקשתי לטייל לי במזדרונות של בית החולים כבר למחרת הניתוח, למרות הכאבים. אני נמצאת כרגע בהיריון שני ואני לא חושבת בכלל ללדת "רגיל" אלא שוב בקיסרי. אני מאחלת לך המון בהצלחה, ושתקשיבי רק לקול הפנימי שלך ולאינטואיציה שלך בכל מה שקשור לאימהות.
* למישהי - גם אני   28/04/10 | 16:51
5. יש אנשים שחייבים ללדת בקיסרי שאין פה כול בחירה.
* חן   28/04/10 | 16:37
4. מחר קיסרי...
מאחר שמחר אני כנראה (שום דבר לא בטוח ב100%) הולכת ללדת את בני הראשון בלידה קיסרית קיוויתי למצוא כאן יותר מידע על מה זה בעצם אומר ללדת בקיסרי אבל בגישה אחרת. סיפרת את סיפורך והלכת סחור סחור ובשורה התחתונה לא אמרת שום דבר. פרסומת אחת גדולה לאתר שלך ולקאוצ'ינג במסווה של כתבה בלי אפילו לתת לנו רמזים. אני לא יודעת מה זה יותר מאכזב או מרגיז. ועוד דבר לכלל נשות ישראל, שיחות בתי הקפה האלה שבהן כל אחת מנסה להשיג את תואר האני הכי גיבורה/לי היה הכי קשה/לי היה הכי מדהים בלידה, פשוט בלתי נסבלות בעיני. זה לא מרתק זה בעיקר מרגיז לשמוע נשים מספרות סיפורי גבורה שהקשר בינהם לבין מה שהתרחש בפועל בלידה הוא במקרה הטוב מזכיר את המציאות ובמקרה הרע מקרי ביותר. אני רציתי לעבור לידה רגילה בשביל להבין מה זה אומר, לחוות את החוויה ולא בשביל לספר מור"קים לחברות או לקבל טפיחות על השכם. אני לגמרי מתרגשת לקראת מחר, אני מתכוונת להגיע לבית החולים כשאני נרגשת ומסוקרנת איך זה להפוך להיות אמא ולא מאוכזבת מראש רק כי דברים לא הסתדרו בדרך שרציתי או כי התהליך יותר מנוכר או כי ההחלמה יותר קשה. תאחלו לי בהצלחה...
* מישהי   28/04/10 | 15:49
וואו מתרגשת בשבילך!!
חמודתי יקירתי, אני מאחלת לך הצלחה וחיבוק גדול ואוהב. גם אני ילדתי את הבת המקסימה שלי בניתוח קיסרי אחרי שעות של ייסורים בחדר לידה שלא הובילו ללידה טבעית. האמת היא שהייתה לי כבר בחירה אלקטיבית לניתוח אבל חשבנו (בעלי ואני) שאפשר גם אחרת, בלידה טבעית. אי אפשר לנחם ולומר תשמעי יעבור לך קל/קשה אבל שתדעי לך שלא משנה איך תעברי את זה העיקר שהבריאות תפקוד אותך ואת ילודך ותחזרו הבייתה בשלום שמחים ומאושרים. בהצלחה!!
* ענבל   28/04/10 | 18:31
קיסרי
אני ילדתי בקיסרי את בני הראשון לפני שלושה חודשים..את מגיעה עם גישה מצויינת! אני יכולה לומר לך שקיסרי זה לא כזה ביג דיל,לא כואב בזמן הניתוח, את מרגישה את המשיכה של התינוק מתוך הבטן אבל שום כאב נוסף- הכל תחת השפעת אפידורל , הכי חשוב שבכל זמן הניתוח תהי רגועה כמה שאפשר ולא להכנס להיסטריה.הרופאים יודעים מה הם עושים,תזרמי, תחשבי שבעוד עשרים דקות תשמעי את הקול הכי מרגיע בעולם ותיראי את היצור הכי מתוק:) אני לא אשקר.. זמן ההחלמה לאחר הניתוח ארוך מבלידה רגילה,מה גם,שהצלקת כואבת מאוד,מיד אחרי שמורידים את התפרים תרגישי מצויין. אני מאמינה שבן זוגך יהיה שם בשבילך ויפנק אותך את הרי נותנת לו מתנה ניפלאה! המון בהצלחה יקרה!
* טלי    28/04/10 | 19:59
בהצלחה !!!!!!!!!!!!!!!!
אני אחרי קיסרי ורגיל ואני רוצה לומר שההחלמה מהקיסרי הרבה יותר קלה, היתה לי שליטה על הגוף. תתעקשי לקום וללכת יום אחרי למרות הכאבים. ככל שאת מניעה את עצמך יותר קל. ולא להתבייש לבקש משככי כאבים, זה עוזר. בהצלחה יקירה
* אנני   28/04/10 | 20:54
קיסרי
לידה ראשונה קיסרי לפני כ4 וחצי חודשים והכי שנאתי שאמרו לי:" כשתחלימי תשכחי הכל..." אל תיהי עקשנית כמוני ותקבלי עזרה ממי שרק אפשר אני לא נתתי לאף אחד לעזור לי וההחלמה שלי הייתה ממש ארוכה, אבל אין ספק שההתאהבות משכיחה ה-כ-ל!!!
* אם טריה   28/04/10 | 23:21
שיהיה בשעה טובה
אני אמא תינוק מתוק בן 4 חודשים, בני הבכור נולד בניתוח קיסרי לאחר שעות ארוכות להחריד בחדר לידה. אכן ההחלמה יותר קשה אבל רק המחשבה שהוא זקוק לי ונמצא שם לבדו בתינוקיה בוכה ואין מי שינחם וירגיע אותו נתנה לי המון כח לקום מהמיטה. ובכותו ההחלמה הייתה קצרה ומתוקה. שיהיה לך הרבה הצלחה, מאחלת לך תינוק בריא שמח ומאושר ולך המון סבלנות אהבה ובריאות!
* שירה   28/04/10 | 23:54
תודה רבה לכולן
על האיחולים והפרגון :)
* מישהי   29/04/10 | 01:30
בנות יש כאן תגלית מדהימה ! באמת אפשר אחרת !!!
ראשית אני באמת מאחלת לך לידה קלה !! שנית כנראה שהכתבה לא הייתה מספיק ברורה אם זה המסקנות שהסקת, הכותבת מספרת כאן סיפור מדהים של חשיבה מתפתחת של איך אפשר אחרת, איך יוצאים מהקופסא ומקבלים עלינו את מה שנקבע ועושים ממנו חוויה בלתי נשכחת. נראה לי אם כולנו היינו בגישה של הכותבת לחיים אז העולם היה נראה טוב יותר, כל הכבוד לה על התעוזה והרעיון המקסים הזה שעדיין לא שמעתי עליו לפני. אמן וכל הבנות יוכלו לחוות חוויות לידה טובות כמוה.
* גל   29/04/10 | 18:29
3. כל אמא (מנותחת) יודעת שמה שכתבת פה זו שטות.
* נועה   28/04/10 | 15:28
למה לזרוק מילים בלי להסביר.*אחותי עברה את זה.פרטי!
* ברגו   29/04/10 | 06:16
הלוואי עלי חוויות לידה כמו שלה, וואו איזה כייף לשמוע !
לפני ששופטים תהליכים כדאי לבדוק אותם קודם, לפי הכתוב נראה שהכותבת הייתה במצב X ובחרה לחוות אותו בצורה טובה יותר, אז אם היית נותנת לעצמך צאנס אולי גם את תוכלי, הלוואי ולכולנו יהיו חוויות לידה כמו שלה אני בטוחה שהיא אמא מדהימה לילדים שלה.
* גל   29/04/10 | 18:36
2. סיפור מעולה וגישה מצויינת לחיים!
תודה רבה! מאוד שמחתי לשמוע את צורת המחשבה הזו וההבנה הפשוטה והעמוקה שלפעמים אין ברירה אבל בכל זאת אפשר לשנות את התפיסה של הסיפור ואת החוויה שלך/בעלך וכמובן של התינוק. הלוואי וירבו כמותך..
* ערן   28/04/10 | 15:26
וואו גבר שנכנס לכתבה כזו?!
קבל שאפו! ראיתי אותך בעוד כתבות של בנות.. בטח אתה מאלה (הנדירים) שעוזרים בבית עם הילדים+רוצים לחוות את הלידות יחד עם האישה.
* חגית   29/04/10 | 22:58
1. לכותבת היקרה,
הסיפור שלך באמת נשמע מרגש/פלצני רצח לי יש 3 ילדים את שלושתם ילדתי בניתוח קיסרי ,השני והשלישי בניתוח מתוכנן שאליו התכוננתי ,ואם כל ההכנות יקירתי,ואני מבינה שלך יש 7 ילדים מה שכנראה הופך אותך לבעלת ניסיון עשיר יותר ,אם כל ההכנות אי אפשר לצפות את מה שקרה לי למשל שהכל הלך חלק אבל כשניסו להוציא את התינוק העינינים הסתבכו ,היה קושי בחילוץ הכתפיים והיה לחץ גדול בחדר הניתוח,אמנם הכל נגמר בסדר והוא היום ילד מדהים בן 3 אבל כמו שאפשר לתכנן לידה רגילה והכל יכול להתהפך על אחת כמה וכמה לידה קיסרית שהיא ניתוח פתיחת בטן לכל דבר. הסיפור שלך נחמד אבל אולי לספר לא לחיים.
* אמא   28/04/10 | 15:24
חגית, מילים כדורבנות ! כל הכבוד !
* עידית   06/09/11 | 08:26