להסבר פשוט של הבעיה בארץ מצורף סיכום סיור מקצועי בגרמניה 6-10 לאוקטובר 2013 מוגש על ידי: עופר קרן תאור מצב קיים בישראל: הוצאות האנרגיה הפכו מהותיות בשנים האחרונות. התושבים והעסקים משלמים יותר בכל שנה עבור רכש החשמל והדלקים. בעלי עניין רבים המנסים להקטין את עלויות האנרגיה עוסקים בתחום כמו התעשיינים, בעלי העסקים, פקידי ממשלה, יצרני החשמל, אנשי חינוך ואקדמיה. אבל חסרה התארגנות, תוכנית עבודה ארוכת טווח (תכנית אב), ויש מעט מאד חשיבה מקיימת. בעולם ישנם פתרונות ודוגמאות מרשימות ותחום האנרגיה ממשיך ומתחדש בטכנולוגיות ובשיטות עבודה חדשות כל העת. לצערנו, אלה לא מיושמים בארץ בין היתר כתוצאה מהעדר הכשרה מספקת בקרב קובעי המדיניות והרגולטורים. גילוי הגז מהווה אף הוא מכשול נוסף שכן גורמים בממשל ובחברת החשמל מתייחסים אליו כפיתרון הטוב ביותר, העיקרי, לאספקת האנרגיה, וזאת למרות שאנו יודעים שאמינותו מאד לא ברורה. יצאנו לסיור בגרמניה מתוך תובנה שאירופה הקלסית כבר מזמן אינה מרכז הפיתוח לחדשנות בעולם והופתענו לראות מציאות אחרת לגמרי. ההגדרה שדורון הניח על סדר היום היא הרמוניה. בגרמניה מצאנו שילוב נדיר בין התעשיה, האקדמיה, הצרכנים, הרשויות מקומיות, איגודים מקצועיים ובעלי עניין נוספים. כולם חברו יחד כדי לייצר עתיד טוב וירוק יותר ולכן ההגדרה "הרמוניה" היא אכן קולעת. לאורך הסיור לא הוקסמנו מתהליך או פתרון מסויים. במקום זאת ראינו עבודה מקצועית, ללא פשרות, וללא חלטורות במטרה ברורה לנצל בצורה הטובה והנכונה ביותר את משאבי כדור הארץ. לדוגמא, ברור שהטכנולוגיה להסבת רכב בעל מנוע רגיל לרכב חשמלי היא לא מסובכת. אנחנו יודעים לתכנן ולבצע את השינוי תוך 4 שבועות, ולפנינו יעמוד רכב מוסב שמוכן לעלות על הכביש. אבל לצערנו, אנחנו גם יודעים שיקח לנו הרבה מאד זמן ואנרגיה לקבל את האישורים הנדרשים בארץ כדי שנוכל להעלות את הרכב על הכביש. כל הגורמים צריכים לחבור יחד ולחשוב איך אפשר לקדם מיזמים כאלה, במקום לעכב אותם. המדינה, הרשות המקומית , יזמים מתחרים, מכון התקנים, בעלי העניין - כולם צריכים לחשוב יחד איך למצוא את הדרך שתעזור למיזמים לצאת לדרך ללא עיכובים ומחלוקות מיותרות. התחדשות באנרגיה, מבנים יעילים, רכבים חשמליים, רשת חשמל חכמה, יצור גז ממקורות חדשים ואפילו אנרגית הרוח ומערכות PV כולם תקועים בבירוקרטיה הישראלית, זו שמנסה לעשות את הדברים בצורה מסודרת, אך יוצרת מצב בלתי אפשרי של עיכובים שבמקרים רבים גורמים לכך שהיזמים מוותרים על הרעיון ומעדיפים ליישם אותו בחו"ל. כאשר יזם גרמני מעוניין להסב מאה רכבי אאודי לחשמליים הוא יוצא לדרך ומקבל אישורים לכך עוד לפני גמר השידרוג. כאשר יזם אחר או מוסד אקדמאי, מעוניין לחבר מצבר לרשת החשמל ולהפעיל אותו לשני הכיוונים הוא פשוט מקפיד לעבוד בהתאם לחוק החשמל ומתחיל לאגור חשמל ולהחזיר אותו לרשת הארצית ללא כל בעיה. במהלך הסיור לא ראינו כל בעיה שנגעה לצד הבירוקרטי של היישום. מפעל המצברים הטוב בעולם נמצא בישראל ואין כמעט צוללת בעולם בה המצברים אינם מתוצרת עפולה, אבל היצרן מעולם לא חשב לנסות לחבר מצבר לרשת הארצית כדי לא להתמודד עם הבירוקרטיה המורכבת הכרוכה בכך. במידה ובגרמניה יזם מעוניין לבנות בית חכם להדגמת טכנולוגיה, הרשויות המקומיות יתמודדו על האפשרות לספק את השטח לבית, והציבור יתמודד על האפשרות לגור בבית לדוגמא לשנה. הגרמנים הוכיחו לנו שאפשר לנצח את הבירוקרטיה ואפילו לרתום אותה לכיוון יעדים ברורים של התייעלות אנרגטית וחשיבה מקיימת עד 2060 לפחות. הלקח החשוב שלמדנו בסיור הוא שישראל חייבת לקבוע יעדים, להציב מטרות ולאתגר את התעשייה המקומית. אחרת אין סיכוי שבעשור הקרוב יקומו כמו בגרמניה 65 בתים חכמים להדגמת טכנולוגיות שונות. אנחנו חייבים לפעול כדי שגם בארץ האקדמיה תעזור ותתמוך בפתרונות של התייעלות אנרגטית, בייצור רכבים חשמליים, ובמערכות של אנרגיה מתחדשת. הרגולטורים צריכים למצוא את הדרך לחבק ולסייע ליזמים בתחילת הדרך ולסייע להם לפתור את הבעיות שצצות בדרך. לצערנו, פגשנו עשרות מהנדסים טובים ממדינות שונות, שהגרו לגרמניה כדי לפתח את היכולות שלהם שם. אנחנו חייבים להשאיר את המהנדסים הצעירים בארץ ונצליח לעשות זאת רק אם נפתור חלק מסימני השאלה שעלו במפגש עם האקדמיה. המהנדסים שלנו מוכשרים, יצירתיים, חלוציים ולעיתים גם חצופים, כל אלו הם הנכסים שלנו וחבל שהם יתפתחו ויפתחו בחו"ל, ולא בארץ. למדנו בגרמניה, שאפשר למצוא פתרונות גם כשהתקן עוד לא ברור. כשאין תקן ברור לתקע הטעינה של הרכבים החשמליים קורה שבעמדות הטעינה חייבים 3 סוגי שקעים וארבעה סוגי מתחים. בגרמניה ראינו שאיפשרו את הפיתרון הזה, לפחות לבינתיים. אולי זה לא הפיתרון הטוב ביותר, אבל הוא מאפשר להמשיך הלאה, להתפתח, ולא להיעצר עד אשר יותקנו התקנים ועד אשר יונפקו כל האישורים. נראה שהבירוקרטיה הצליחה להשתלט עלינו. בגרמניה ראינו יציאה לדרך ועשייה. להתראות ושוב תודה, עופר קרן - מנהל הפיתוח - קרן ידע אנרגיה.

* עופר קרן - מנהל הפיתוח - קרן ידע אנרגיה.   26/10/13 | 09:31