סיפורו של משה נגע לי ללבי, אין ספק שסיפור כזה עצוב וכואב לא יכול להשאיר אדיש איש. עם זאת, התקבל הרושם כי הגשת החומר ע"י עורכי ערוץ 2 לא מאוזן ומגמתי. תוך כדי הצפייה בתכנית עלו מס' שאלות: מדוע האיש בא לרווחה לקבל שרות עם כתב הטלוויזיה מצויד במצלמה נסתרת וחוסם משרד כדברו, באיזה זכות נחשפו פניהם של עובדי הרווחה בעוד שפניה של אשת החולה מטושטשות, מדוע לא ניתנה זכות לתגובה של רווחת אשקלון. כתב הטלוויזיה מאד הפתיע כשאמר בסיכום כי על עו"ס הרווחה לבוא לביקור לאיסוף מסמכים וקבלות, הרי הוא לא בודד. לא ברור מדוע האיש לא קיבל את הסיוע כמבוקשו והאם המחדל הזה הוא באחריות הרווחה בלבד.

* אלמוני    13/09/09 | 10:37

עמנואל רוזן שלום ותודה שהעלית את הנושא, בעבר גם סייעת לחברתי להשיג תרופה שקופת החולים שלה סרבה לממן למרות שהיתה קצינה בצה"ל תרמה לא מעט והתרופה היתה מצילת חיים. הסיבה שאני אלמונית כי אני יכולה להציע לך סיפור דרמטי, מצטלם טוב באותה מידה אבל עם קושי עקרוני לא פחות. אני אלמנת מלחמת יום כיפור, בתקופת ההקרנות שהיו קשות ביותר בשל מורכבותו של הסרטן נתקלתי באותו קושי, שכן במצב הזה חוסר אחריות הוא לנהוג אחרי ההקרנה. (כלפי הסביבה) וכך לקחתי מונית (40 ש"ח לכל כיוון) אבל, ביקשתי אותה להמתין לי, אתה יודע איזה כוחות נדרשים לחכות למונית אחרת כשאתה יוצא מהטיפול? אשר לתשלום למזלי חברת המוניות הסכימה להסדר שאשלם בצ'ק בסיום כל התהליך, קופח על פי חוק משתתפת אבל רק בחלק, משרד הביטחון לא!!!!! (ומסרב!) לסייע לכל דבר שקשור למשרדים אחרים (למשל רווחה, בריאות ביטוח לאומי) וכך נאלצתי בסיומו של תהליך ובאין כוח להתמודד עם כל הבירוקרטיה לקחת הלוואה ולשלם ולקוות שאצליח לשלם אותה עוד לפני שאעלם מהעולם הזה. עלית על סוגיה עקרונית, שמצטלמת יפה כשזה ניצול שואה, אנא, אל תרפה מהטיפול בכל העולם הבירוקרטי הזה שסובב את התהליך הקשה ממילא. לפעמים יש לי תחושה שלמדינה זול יותר שנמות מאשר לטפל בנו, והיא הורגת אותנו לאט וברכות עם כל התהליכים הללו שפורמלית מגיעים לנו. תודה על ההקשבה

* אלמונית   12/09/09 | 12:43

ממש בושה שאדם כזה צריך להגיע למצב שהוא צריך להתחנן בפני הרשויות שיסייעו לו ולקבל סרוב כמו זה של עירית אשקלון צריך לומר תודה גדולה לאולפן שישי ויאיר לפיד שנתנו במה לאדם הזה וטוב שיש בארצנו גם אנשים שמוכנים לעזור.

* רויטל   11/09/09 | 21:48