תראו, קל להסוות פעילות מודעינית בתוך חברות פרטיות ועסקים נורמטיביים וכל פעילות רגילה של בני אדם. גם האנשים שפועלים ומדווחים, הם לא חייבים להיות "מגוייסים". יש אנשים שפועלים בשביל כסף, יש אנשים שפועלים בשביל אידיאולוגיה ויש אנשים שפועלים מצורך ומכורח, ויש את אלה שפועלים ובכלל לא יודעים שהם פועלים. לפי דעתי רוב הזרועות של המוסד בכלל לא גוייסו באופן רשמי. הרעיון בארגון מודיעין הוא שהארגון יהיה כמה שיותר קטן ויהיו בו כמה שפחות אנשים. זה כמו הארגון של המאפיה. הקבוצה היא סגורה ויש associates. אלה מקורבים. כמה אפשרויות יש לארגון מודיעין להסוות פעילות. קשה לזהות, וככה זה טוב שיהיה. למרות זאת אני יכול לחשוב על דרכים לזהות פעילות מוסד. הדרך הפשוטה ביותר (ועדיין קשה מאוד) היא הפיתיון. עם היגיון סביר אפשר להעלות על הדעת איפה נמצאות מטרות של ישראל, ושם כנראה פועל המוסד. אז לפי זיהוי המטרות מזהים את המוסד, הם יהיו קרובים מאוד. דרך אחרת היא לפי תקשורת. מי שיש לו אמצעים לפקח על תקשורת ולסנן, יכול גם לזהות תבניות של תקשורת. ארגון מודעיני חייב להפעיל מערכת תקשורת גדולה שחוזרת על עצמה כל הזמן בדיווחים. ככה תפסו את אלי כהן. התקשורת של המוסד כנראה השתדרגה מאוד מאז, והיא בטח מתחלקת לרמות. אני מניח שיש תקשורת בטלפונים רגילים, יש תקשורת בעל פה, יש תקשורת במעשים, יש תקשורת בקביעה מראש. גם יש דרכים להצפין שיחות טלפון רגילות. אני יכול רק להניח שהתקשורת מועברת בהרבה דרכים כדי לפזר את המידע. אז יש דרכים, די קשות, לזהות. אנשים עשירים יכולים להשקיע את הכסף ואולי באמצעות חברות פרטיות טובות לזהות מי עוקב אחריהם ואיך. אבל זה יעלה הרבה כסף ומה שהם יבינו מכל הסיפור הזה יכול לתת להם במקרה הטוב השערה מבוססת. השיטה בהעברת מידע היא שהמידע מתחלק, עובר בכמה צינורות, עובר ממקור למקור, וכדי להבין את התמונה הגדולה צריך משאבים גם כלכליים, גם טכנולוגים, גם של אנשים, גם של צירופי מקרים. אני בספק אם אדם אזרחי עשיר ככל שיהיה יכול להעלות חד משמעית על פעילות מוסד וגם להוכיח בלי ספק שזאת מדינת ישראל.

* יאללה   10/02/19 | 15:43