תגובות (11 תגובות ב-8 דיונים)
8. כתבה יפייפיה!
נשים מאוד מאוד עסוקות בעצמן אחריי הלידה ובמהה שקורה להן. גם אני הייתי כזאת. למרות שזה נשמע לגיטימי כי האשה ילדה, ומניק וכל היום עם הילד בבית אסור להיות אגואיסטית! למרות שקשה לנו, צריך לחשוב על הבעלים ולתמוך בהם. כשמתחיל להיות טיפה יותר קל, אז צריך לשחרר קצת מהבעל ולא להתנפל עליו בשנייה שהוא נכנס הבייתה. לתת לו להירגע כמה דק אחריי יום עבודה, לנסות לחייך, לשאול אם הוא רוצה לאכול או לשתות. צריך לזכור שהוא חוזר אחריי יום עבודה גם כן (גם אם יותר קל משלנו). בקיצור, לתת לו לגיטימציה לרצות לחזור הבייתה מהר! אחריי יום יומיים הוא יבוא לבד לעזור בשנייה שיכנס הבייתה כי הוא יעריך. אני גם הייתי קשה עם בעלי, ועדיין לפעמים! רק שהבנתי די בזמן את הטעות ועכשיו כשהתינוקת כמעט בת 4 חודשים אנחנו חווים זוגיות טובה ותומכת והוא בעל ואבא מושלם!
בקיצור, תאהבו ותעריכו את הבעלים... התמורה תהיה ענקית פי כמה! בהצלחה לכולם!
07/06/14 | 14:23
7. מנסיון הכי טוב זה...
שגם הגבר יקח "חופשת לידה" קצרה כמה ימים בבית עם העולל החדש יעשו לכולם רק טוב...
ככה הוא יוכל להתחבר לתינוק החדש והיא תוכל לנוח מהלידה, אבל הוא צריך באמת להיות עם התינוק ולא לשבת לראות טלוויזיה...
07/06/14 | 00:02
בכלל כל נושא החופשות לאבות אחרי לידה
זה פשוט בושה. אבות צריכים לפחות שבועיים חופש להיות עם האשה והתינוק החדש להרגיש להתחבר ללמוד להבין ... שלא נדבר עם זה ילד שני בכלל הקושי הוא כפליים!! אבל שבועיים חופש זה חובה לאבא גם להסתגל נפשית למצב גם לעזור לאשתך עם כל הקושי ולתת לה באמצע היום את הזמן לישון גי בלילה לא ישנים בהתחלה... לא פלא שיש אבות שנכנסים לדיכאון אחרי הלידה החוזר אונים הם לא יודעים כלום לא מסוגלים לכלום אפילו להרים את התינוק הם לא יודעים
07/06/14 | 07:17
6. המסקנה
זה שצריך להתכונן טוב לביאת ילד לעולם-ולא להביא בכול מחיר ובכול זמן.
וגברים-תהיו מוכנים להשלכות של ילד,כי הם לא קטנות.אל תחשבו שהאישה תשאר אותו הדבר אחרי הלידה.תקחו אחראיות.
רק שמחה!
06/06/14 | 22:15
5. אכן קשה להודות
ולכן רשמתי אלמונית, גם לי 3 ילדים ועד שהצלחתי לאהוב אותם לקח לי חודשים ובינתיים הייתי טכנית ויעילה מכורח המציאות.... וזה עובר, פשוט כמו שאומרים כשיש מערבולת בים שחה איתה ואל תתנגד ואחרי 2 רגעים תמצא עצמך מחוצה לה,שבת שלום
06/06/14 | 18:20
4. אכן נושא מאד חשוב !!
אני בן 29 עם שני ילדים מקסימים אחד בן שנתיים וחצי והקטן בן שנה הפרשים קשים מאד לכל הבית. בהריון השני שלא היה מתוכנן אכן נכנסתי לדיכאון אחרי הלידה הרגשתי שאני לא מוכן לזה נפשית היה לי קשה לשאת את הקושי הזה ולהיות אבא לשני ילדים בגיל כזה צעיר. לקח לי בערך חצי שנה להתחיל לאהוב את הקטן על הגדול איני מדבר כי הוא פשוט מושלם בלי עין הרע, חצי שנה של דיכאון של עצב של הרגשה שנחרב העולם , אך זה עובר והיום אני מאוהב בקטן הזה שהוא בעצם אני בקטן גם במראה וגם באופי זה קשה ההתחלה הזו פשוט קשה גם להורה טרי עם ילד אחד אנחנו האבות אכן לא מוכנים נפשית לזה אבל זה מגיע ומגיע הגדול . האהבה הזאת היא. אהבה ללא גבולות אי אפשר להסביר את גודל האהבה לילדים . אז לכל האנשים שהיו כמוני אני מחזק אתכם ומבין אתכם הקושי הוא ענקי בעיקר קושי מנטלי הפיזי מתרגלים אליו אבל הנפש מקבלת סטירה מצלצלת ולוקח לה זמן להתרגל. שבת שלום והרבה אהבה
06/06/14 | 17:08
שאלה לארבע
היי רציתי לדעת אם בתקופה הזו יש משהו שאשתך יכלה לעשות כדי להקל אלייך?
07/06/14 | 17:25
האמת שכן
אשתי סגרה לי בהפתעה נסיעה לחול עם מספר חברים טובים. לנקות את הראש כי באמת שהייתי ממש מדוכא .
07/06/14 | 20:23
3. ברור שגברים סובלים מדכאון
אני בן 39 נולדו לי תאומות אחרי שני ילדים הייתי במשך שנה בדיכאון חיפשתי איך לא להיות בבית לא יכולתי לתפקד רק אחרי שנה חזרתי בערך לעצמי היום הן בנות 4 וחצי ואני מודה זאת המתנה הכי יפה שקיבלתי .
ולכל הגברים שבדיכאון אפשר להתייעץ עם פסיכולוג וקחו בחשבון זה זמני תהיו חזקים.
06/06/14 | 13:42
2. דייי לקחת את הפוקוס!
באמת? זה גבר זה? סירוס של פמיניסטיות לשמה!!
06/06/14 | 11:36
1. לא יכולה לשפוט
עצוב לי שזה מה שנאלצתם לעבור ואני שמחה על כל התגברות שלכם, אומרים שהמילה גבר היא מלשון להתגבר ואכן אתם מתגברים על משברים קשים. כל הכבוד לכם שאתם מכירים בבעיה ומנסים לטפל בה. יש כאלו שלוקח להם הרבה זמן להיקשר וזה בסדר, זה קורה, ממש לא מדובר באבות גרועים..
05/06/14 | 23:58