מה קורה בקהילה סגורה כזו שמישהו/י נפגע מינית או חווה חרם כי רצה משהו שאחרים לא מסכימים איתו? איך מגדלים ילדים? נראה כי על חינוך הם חשבו אבל על ההמשכיות שלהם וחינוך הילדים שלהם הם לא חשבו, מי ממנם חתונה? ואיזו עצמאות קיימת במקום כל כך עוטף כל עוד אתה בפנים. הפחד שיחשפו לעולם חיצוני מדליק נורות, שימו לב והישמרו. אידיאלים אפשר לחיות בצורות נוספות.

* 123   11/07/21 | 14:13

איך מתחתנים שם?

* 123   11/07/21 | 14:08

אינטליגנטים, רציניים, לא חומרניים !

* רוני    10/06/15 | 12:34

שתי בנותי היו בתנועה מילדות, ומסלול גרעין ונח"ל ופרשו בלי בעיה ובלי לחץ אחרי פרק משימה ! כמובן אורח החיים לא מתאים לכל אחד אבל לא מדובר בכת ואין שום כפייה לדעתי. נשארו בקשר עם החברים וגם עם המדריכים ואני יכול להעיד שהמדריכים הם אלף אלף ושמים בכיס הקטן כל סטודנט מושתן ומפונק במכללה הבין תחומית ! יש בהחלט חינוך לעצמאות ועובדה שבנותי הסטודנטיות עצמאיות לחלוטין לעומת חבריהן שלא היו בתנועה. אלא מה, במדינה חומרית ובתרבות הגי'פים הריקנית קשה להין את מי שאינו מכוון רק לעשיית כסף !

* שלי   10/06/15 | 10:32

כת לכל דבר ועניין

* פסח   04/06/15 | 01:47

אני דור שלישי לתנועת נוער כחולה, וביליתי את כל התבגרותי בתנועה. השתתפות בתנועת נוער היא מרחיבת אופקים, מבגרת ומדהימה. חוויות ועומק שאין מאיפה לקבל במקום אחר, במיוחד במסגרת החינוך הפורמלי. עם זאת, כשרציתי לקחת חלק בתנועת הבוגרים, אחרי שלא עשיתי שנת שירות בתנועה אלא במסגרת אחרת, ההנהגה של התנועה הפנתה לי עורף ולא הסכימה לקבל אותי, אחרי שהייתי חניכה פעילה ומדריכה בתנועה 7 שנים. עם החברות מהתנועה, שהיו החברות הכי טובות וקרובות אפילו שלא גרנו באותה עיר, הקשר ניתק מהר מאוד אחרי שהן נבלעו לתוך התנועה, בעוד אני חיפשתי איך למצות את עצמי- ללכת ללמוד מקצוע שיבטא את יכולותיי, ראיתי מהצד איך הן מקריבות את השאיפות שלהן למען שאיפה משותפת בלי לשאול שאלות "אנוכיות" כמו האם זה מה שימצה את יכולותיי? האם זה מה שאני רוצה לעשות בעתיד שלי, כולל בעתיד הרחוק? הקשר עם התנועה היה פשוט בלתי אפשרי גם מבחינה אישית וגם מבחינת ההנהגה. אני גאה להיות חברה בתנועת נוער כחולה, ועדיין מיישמת את עקרונותיה איפה שאני יכולה בחיים, אבל אני מתביישת בהנהגה שלה ובתנועת הבוגרים שמרשים לעצמם לבזבז אנשים טובים כאילו אין להם מצוקה של כוח אדם.

* עדן   15/05/15 | 09:16

הדבר המאפיין ומייחד את תנועת העבודה הישראלית מאז תחילת המאה העשרים הוא היסוד הרומנטי-אגררי. מאז ומעולם היתה זו תנועה של צעירים מבתים יחסית מבוססים שחשקו לחזור אל הטבע, לעבד את אדמת המולדת, ומאוחר יותר - לעמוד בהנהגת המדינה שבדרך. בתור ילד שמנת שבא מעולמה של התנועה, הבנתי בגיל מאוחר מאוד שבין האגרריות האוטופית הזו לסוציאליזם אין כמעט דבר במשותף. אמה-מה, כמו שאומרים. תנועות סוציאליסטיות אמיתיות מתבססות על תמיכתם של פועלים קשי ייום, ואת אלה לא רצתה התנועה מעולם בשורותיה. היינו בני טובים שלא רצו להבין וגם לא יכלו להבין את עולמם של קשי היום בחברה. רצינו לשמוע צליל מכוון ולטייל במרגלות הגלבוע. לקית חבורת ילדי טובים ולומר להם לחלק את הכנסתם שווה בשווה הוא ראיון מופלא. האם זב אכן סוציאליזם? לא ממש נראה לי.

* ישעיהו    11/05/15 | 07:47

למען הגילוי הנאות אני רוצה להדגיש שביתי חברה בתנועת הבוגרים למעלה מעשר שנים, ואני מלמד אותם במסגרת לימודיהם במכללת בית ברל. אני רוצה להדגיש שיש לי קביעות במכללה כך שאני מלמד אותם מתוך בחירה ולכן דעתי אינה תלויה באפשרות לעבוד במסגרת בית המדרש למורי-עם. הכתבה נראית לכאורה מאוזנת אך למעשה היא מגמתית בכך שהיא פותחת ביצירת אוירה שמדובר לכאורה בכת, ומסתיימת בטענה ביקורתית: "אם היא רוצה להיחשב כתנועת חיים אמיתית שמושכת אליה מספר רב של אנשים בוגרים... אבל לא בטוח שהיא רוצה". על-פי דעת הכתב תנועה היא "אמיתית" היא כזו רק אם היא מכוונת אל ההמון. ראשית, לצייר את התנועה באופן מרומז כאילו מדובר בכת ובו בזמן לטעון כנגדה שאין לתנועה בעיה שיעזבו אותה, ושאכן, הכתב מציין כי " שיעור העוזבים הגדול מלמד" מקעקע את יסודות הכתבה. הכתב, בניסיונו ליצר כתבה לכאורה מאוזנת על-ידי העלאת שאלות בכיוונים שונים, מציג את השאלות באופן שקל מאד להבין את עמדתו. השאלה: " האם האידאולוגיה ההרמטית, המחויבות למשימה החברתית הגדולה ואורח החיים המחייב באמת ממקמים את בוגרי הנוער העובד קרוב לעולם הדתי?" אפשר להמיר את השאלה ביתר שאת לכיוון שכולם מקבלים אותו כמובן מאליו כאילו הוא "האמתי": האם המדע המוחלט לכאורה שהאקדמיה הפכה אותו להגמוני, המחויבת להביא את "האמת" המודרנית, ואורח החיים של ראשי הכנסייה האקדמיים - הפרופסורים – ממקמת את העולם האקדמי כדת לכל דבר ועניין? מתוך ההכרות שלי את האקדמיה במשך שנים רבות מאפייניה דומים לכת דתית יותר מהרבה דתות אחרות. גם מעט הפרופסורים שמוכנים לבקר אותה לא מעיזים לעשות זאת בזמן שהם פועלים בתוכה. היא דוגמטית לא פחות מדתות שמרניות אחרות. הבעיה שכרוכה בכך, בגלל עוצמתה, שלמרות השיגיה הרבים נזקיה חמורים לפחות כמו דתות שליטות אחרות. כך למשל, סטודנטים שבאים לעשות הסבה מקצועית מתחומי הייטק, קציני צה"ל בכירים, ותחומים נוספים, כל כך שבויים באינדוקטרינציה שהאקדמיה מייצרת, כך שכאשר מעודדים אותם ליצר בחירות בתהליך הלמידה במקום להכתיב להם מא' ועד ת' את התורות שהפרופסורים מכתיבים לכל המערכת הם נכנסים לחרדות עמוקות, והם אמורים לחנך את הדור הבא לתודעה דמוקרטית. כמו כל מסגרת גם תנועת הבוגרים צריכה לבחון את עצמה ולהשתנות, וכמו כל מסגרת, לכאורה פתוחה, גם הם מפחדים משינויים. אלא שבניגוד להרבה קבוצות אחרות הם שמו לעצמם כמטרה ליצר שינויים חברתיים משמעותיים בעוד שמרבית בני האדם נוטים לקונפורמיזם חברתי שמכתיב הזרם המרכזי.

* ד"ר יצחק עזוז   09/05/15 | 14:59

ראשית, העובדה שכל כך הרבה הורים (וכולם יודעים שזה נכון) סובלים ומיוסרים מהחברות של ילדיהם בתנועה אומרת דרשני!!! שנית וחשוב יותר, ילדים שמגודלים בקבוצה ?!?!?! אני לא רוצה להיכנס לדיון האידיאולוגי של מה נכון ומה לא, אבל ילד בחברה מערבית ב 2015 צריך הורים! אבא ואמא, אבא ואבא או אמא ואמא. העיקר שיהיו הורים! גם הורה אחד\ת זה מצוין! אבל לגדל ילד בקבוצה?!?! אתם לא מבינים את הנזק שאתם עושים להם????

* ירון   07/05/15 | 18:36

אני חבר בתנועה. חי במשק בית משותף עם מס' חברים טובים. אנחנו מקבלים יחד החלטות על התקציב שלנו מידי חודש ומסכימים על החלטות כלכליות משמעותיות. בדיוק כמו... כל מי שחי עם בן/בת זוג ומקבל החלטות כלכליות במשותף איתו/איתה! מי שמפריע לו שאני חי בבית עם עוד שותפים, שאינם בני הזוג שלי, שיגיד את זה ולא יתחבא מאחורי טיעונים של "חוסר עצמאות כלכלית". הרי גם מי שחי בזוג ויתר על ה"עצמאות הכלכלית" שלו כיחיד לטובת משהו שהיה חשוב לו יותר. אני שלם עם דרך החיים שבחרתי, ומכבד ומעריך את כל מי שבחר בדרך חיים אחרת

* אסף   04/05/15 | 00:10

לא מוזכר בכתבה שלא מספרים להורים שילדיהם הצעירים מצטרפים לתנועה, שהם יעברו שטיפת מוח הדרגתית שבסופה יישאבו לגרעין הבוגרים. למרבה הצער רק מניעה של הילד מללכת לתנועה יכולה למנוע את שטיפת המוח.

* נורית   03/05/15 | 19:59

החברים מדרור ישראל עושים ימים ולילות לטובת החברה הישראלית. הם אנשים שמחשבתם על המציאות מורכבת וערכית ושמים אתגר בכל שיחה איתם.

* שאול, בני עקיבא   03/05/15 | 08:44

איך זה שלמרות שהיא קיימת כמעט עשרים שנה המצב במדינה הולך ומתחרבן? תתעוררו, סחים, עושים עליכם סיבוב ואני בטוח שגם קופה!

* שי   03/05/15 | 00:43

כל המאמר כאן הוא שטות אחת גדולה והוא בושה. התנועה הזאת היא דבר חיוני ונכון לחברה המתפרקת כאן בארץ. בוגרי התנועה נותנים מעצמם המון ומקבלים המון, המכירות אישית הם לא חוששים לעזוב את הגרעין, מי שאיתם מבין אותם כי הרי גם הוא בתנועה. לכל אלה שכתבו שזו כת - אז לא. זאת תנועת נוער שמשנה סדרי יום בחברה הישראלית, מפעילה מועדוניות נוער ופותחת את דלתותיה לכל נערה ונער. לולא התנועה אני הייתי אדם אחר, אני מודה לתנועה על מה שנתנה לי ואין לי ספק שאני רוצה להמשיך את חיי בשנת שירות ובקומונה לאחר מכן.

* מדריך בכיתה יא בנועל   02/05/15 | 23:44

והפכתי להיות מדריך שם, אבל תמיד שאלתי את עצמי אם זה היה נכון לעזוב, כי היה לי ממש כיף בנוער העובד.

* כבר בן 30   02/05/15 | 23:20

התנועה היא הדבר הכי גרוע שקרה לי בחיים. הצטרפתי לתנועת תרבות בכיתה י"ב כדי לעשות שנת שירות וכבר מההתחלה היה לחץ להמשיך לנחל ולחיים הבוגרים. כל פעם שהגרעין שלנו לא הלך בתלם התנועתי (החלטנו לצאת בחמישי ולא בשישי לבתים, הועלו שאלות בנוגע לחיים עם בן זוג בתנועה, החלטות אישיות לאן ללכת בצבא...) הופעלו עלינו לחץ ומניפולציות קשות מצד המדריכים ובני הגרעין החזקים שפשוט הטילו טרור ביומיום ונידו את מי שלא דיבר "לעניין", כלומר העלה שאלות שערערו את עולמם. התנועה הורידה לי את הביטחון העצמי וגרמה לי לערער בכל מחשבה לא אלטרואיסטית שעלתה לי בראש. חשבתי שהמשימה והתנועה הם הסיבה לפעול והם הדרך. זה לא נכון. למזלי המוח שלי חזר בתקופת הצבא ולא המשכתי לפרק המשימה, שמשמעו הנתיב המהיר לחיים בוגרים. הבנתי שאין שום סיבה לחיות בפחד ועצב ויש דרכים רבות להגשים ולחנך וכו. כל הכבוד על הכתבה הזאת!!! הגיע הזמן שמישהו יטיל אור על החושך של תנועות הבוגרים!!

* האדם המיוסר   02/05/15 | 23:17

אני הייתי חניך בתנועת הנוער במשך כ-5 שנים, ואני אכן מכיר מקרוב את הדינמיקה התנועתית שמפעילה עליך לחץ ליישר קו עם ערכי התנועה (לצאת לסמינר הדרכה, להדריך, לצאת לשנת שירות וכו'), אבל מכאן ועד ההשוואה לכת... מי שישמע... אני מניח שהכל תלוי בסוג האנשים שאתה נופל עליהם, בדיוק כמו שיש בכתבה את יותם (לא, זה לא אני...) שאומר שממש לא יתייחסו אליו באופן עויין אחרי שעזב. חבר מאוד קרוב שלי עזב את התנועה בגיל 25, ולא חווה שום דבר שאפילו הזכיר את המתואר בכתבה מצד חבריו לגרעין, כשבחר לעזוב האנשים הם שקובעים את האופי של הגרעין, ולא התנועה. עושים דיון על שישיית קולה! וואו! מי שישמע... ברור שעושים דיון כי חיים על תקציב מוגבל שמתחלק בין כולם. זה חלק מאורח החיים הזה... זו בחירה מודעת שאנשים עושים והם יכולים לעזוב ברגע שהם מחליטים שזה לא מתאים להם. הדבר היחיד שאני מסכים איתו מהכתבה הזו הוא שהיה נכון לו התנועה הייתה נותנת קצת יותר גב כלכלי לחבריה שמשקיעים בה כ"כ הרבה, קרי קרן פנסיה וכדומה. אבל זהו. כל השאר זה פשוט עניין של האנשים שאתה נופל עליהם... אז הדובר אמר שמי שעוזב הוא בכיין - אז אמר... זה לא אומר שבכל קבוצה ובכל גרעין מתייחסים ככה לכולם, וגם בתוך קבוצה יש ויש, וגם אם כן יש יחס כזה לאנשים, זה מובן באיזשהו מקום לדעתי, כי זה חלק מהצורך של קהילה "סגורה" בתוך החברה לשמור על עצמה

* יותם - חניך לשעבר בתנועת הנוער   02/05/15 | 23:02

גם אם אני כבר לא חיה בקומונה וגם אם בחרתי לעזוב וללמוד באוניברסיטה זאת עדיין התנועה שלי. חברים שלי נשארו בקבוצה ואנחנו נפגשים ושומרים על קשרים טובים. הערכים עליהם גדלתי עדיין מנחים אותי ביום יום. לא כל דבר הוא שחור או לבן או במקרה של הכתבה הזאת צהוב.

* יעל   02/05/15 | 21:57

יש לי קרובת משפחה בת 36 שעדיין בתנועה הזו. מה שחסר לי בכתבה זה לשוחח עם ההורים של החברים הבוגרים בתנועה, ומה הם חושבים. לפני כ 4-5 שנים הייתה כתבה דומה ב - 7 ימים של ידיעות אחרונות. שם דיברו עם ההורים וכולם שללו את התנהגות ילדיהם , את אורח החיים שלהם והביעו חשש לעתידם. אם אחד מילדיי היה חי כך, הייתי מפעיל את כל השפעתי לשינוי. אבל מי יכול על הילדים?

* יהושע   02/05/15 | 19:04

כמורה שעבדה עם חלק מבני התנועה, קשה מאוד לשוחח על שאלות קיומיות ומשמעותיות לחייהם. להרבה שאלות אין תשובה וקיים חשש מלהביע ספק.

* תמר   02/05/15 | 18:37

זה למה.

* שלמה   02/05/15 | 18:12

הורים! אם יש באפשרותכם למנוע ההצטרפות של ילדיכם לתנועה - תמנעו. אם כבר הצטרפו, אך עוד לא עבר הרבה זמן, תעשו כל מאמץ לנתק. מכיר אישית הורים שאם הילד שלהם היה מת, היו מרגשים טוב יותר. הילדים הפכו לשבר כלי, אפשר להגיד שאיבדו צלם אנוש, ואז התנועה זרקה אותם ללא רחמים, כמו פסולת, וההורים הם אלה שנשארו להתמודד עם הבעיות הנוראיות של ילדיהם, הילדים שהיו הכי בריאים והכי מוצלחים לפני שהצטרפו לתנועה.

* מכיר מקרים קשים   02/05/15 | 17:58

בבית הספר אותו אני מנהל נמצאים 3 מורים חברי תנועה. אני במגע יומיומי איתם ובקשר טוב ואישי. חייב להודות שלא רק שאינם מנותקים או מסוגרים אלה כנראה המחוברים ביותר לקרקע ולמציאות מהמורים שנתקלתי בהם. אינני יכול להעלות על דעתי מניע אחר לכתבה הזו מלבד מניעים זרים. לא אהסס לשלוח את בני ובתי למסגרת הזו חכמה רגישות עצמאות ובגרות הלוואי עלינו שירבו

* יואב   02/05/15 | 16:17

חחחח מה זה הדבר הזה!!! מי יקבע לי מה לעשוצ בחיים שלי איזה יצורים!!! רק עכשיו אני מבין מה זה בני גרעין תתביישו בעצמכם םפלצנים!

* חחחח   02/05/15 | 13:52

בהתחלה הוא לא היה מגיע הביתה ולא רצה לדבר איתנו, לאט לאט הוא נפתח (בעידוד החברים מהגרעין) התחיל להזמין אותנו להכיר את הקומונה, הזמין אותנו למסע יובל, התחלנו להכיר את הפעילות היפה שהם עושים. היום בעלי ואני יכולים לשאול גם שאלות על ילדים, פנסיה וביטוח לאומי ומצליחים להיות שותפים בהתלבטויות ובקשיים. אני חושבת שהקושי הוא משני הצדדים, גם לנו היה לא פשוט שלא דמיין את עצמו חי כמונו אבל בעולם של היום יש כל מיני דרכים לחיות והחברות בתנועה נראית לי דרך שעושה לו טוב.

* מרים   02/05/15 | 13:33

* שוטפי מוח מקצועיים   02/05/15 | 11:51

כרגיל, רק אצלם האמת. והשאר? סתם. הם אומרים סתם. או כל דבר אחר שימשיך למנוע מאיתנו לבקר את עצמנו ולשאול את עצמנו שאלות (חרף העובדה כי הצבנו את עקרון "הטלת הספק" מעל הכל)

* דניאל   02/05/15 | 11:43

מדובר באנשים שמעולם לא קיבלו החלטה עצמאית אחת במהלך חייהם. הם יוצאים לחיים ללא היכולת לקבל אחריות על עצמם. אני רואה אותם וליבי נחמץ. מסכנים ההורים שרואים את הבנים שלהם חוזרים כמו תקליט שרוט אחרי המנטרות הקבועות ואז מושיטים את היד כדי שיוכלו להתקיים...

* מכיר מקרוב   02/05/15 | 09:58

אמא שמדברת כמו אורי מתוקי. מוזר, מחשיד, לא אמין בעיניי

* ערן   02/05/15 | 06:01

מי שלא שמר על קשרים שיבדוק טוב טוב את עצמו לפני שהוא מתלונן ש'נטשו' אותו. אני דואג לשמור על הקשר עם האנשים שחשובים לי. מה זו הטענה ההזויה הזאת? תסתכלו סביבכם, קחו אחריות על החיים שלכם, רוצים חברים שנשארו בתנועה? אז תהיו חברים שלהם.

* אחד שעזב לפני שנתיים   02/05/15 | 02:53

אין על הנוער העובד!! הצטרפתי לתנועה מגיל 15, כיתה ט'. היום אני בת 16 בכיתה י'. תנועה מדהימה ללא ספק!! בחיים לא חשבתי שאתחבר כל כך לערכים מסויימים ולאידואולוגיה שלהם ושם זה באמת המקום שלי לשנות! כל הדיבורים על השמאלנים פשוט שטויות!! אני לא מגדירה את עצמי כשמאלנית וגם לא קרובה לכך. סטיגמות שאנשים הדביקו לנו וחבל. היום אחרי שנה בתנועה אני מבינה שזה הבית השני שלי, עם אנשים מדהימים שהם כבר חלק ממני. וכבר יודעת שאצא לחוות ההכשרה ואחכ לנח"ל משם הדרך עוד ארוכה :)

* נועה   02/05/15 | 01:16

נכון העזיבה היתה קשה ולקח לי זמן למצוא לעצמי מקום מחדש אבל החברים שלי מהתנועה והכלים שרכשתי לא הייתי מחליפה.

* עזבתי לפני שנה   02/05/15 | 00:20

צופים תנועה בעלת ערך חינוכי גבוה מאוד. מכינה אותך לחיים ולצבא , קיצור אששששש

* קוקי   01/05/15 | 23:03

מציאות קשה וחולה שמכניסה אותך לבועה שבסוף אתה לבד רחוק מהעולם תודה מתוקי ותודה פסח אבל אני מהסרט הזה כבר התעוררתי מזמן

* שיק   01/05/15 | 22:45

* מה נסגר עם מאקו   01/05/15 | 22:27

יש מחלוקות אבל הן חלק ממה שעושה משפחה

* אבא של אורי   01/05/15 | 22:08

* עומר   01/05/15 | 22:01

תפקידי ריכוז וניהול, הדרכה קהילתית , תואר בחינוך, כלים חברתיים מהמעלה הראשונה. פשוט מסלול מצויין! ממליצה בחום. הורים אל תהססו לשלוח את ילדכם!!!

* אמא גאה!!!   01/05/15 | 21:59

אני מכירה את הקבוצה של הבן שלי. הערבות שיש בינהם מדהימה ושווה פי כמה מכל הילדים העבודים שנאבדים בתל אביב הכתבה לא פיירית ומשקפת צד מאוד צר של החיים שלהם ומתבססת על מאוכזבים..

* שרית אמא של בן גרעין   01/05/15 | 21:56

* עידן, דרור ישראל   01/05/15 | 21:56

* דן   01/05/15 | 21:43

התאהבתי באורח החיים ונשארתי למרות שאני והיא כבר נפרדנו מזמן

* שמעון   01/05/15 | 21:27

60-70 אחוז ממשיכים אחרי השחרור אל תנועת הבוגרים, כנראה שיש משהו נכון במה שהם עושים.

* חבל שאין עוד נתונים   01/05/15 | 21:26

וזה היה הדבר הכי נורא שחוויתי, באמת. ככ קשה,ככ מנותק. בהתחלה זה היה נראה מאד קסום, אך במהרה זה התגלה כמשהו רקוב.

* דנה   01/05/15 | 20:08

בתוך הכת שלהם

* עדי   01/05/15 | 19:49

* קרמבואיסטית   01/05/15 | 19:38

* חיים המנקה   01/05/15 | 19:36

תנסו לדבר עם הילדים שלכם, מערכת היחסים שלי עם ההורים שלי היתה טובה לפני שהייתי בתנועה, בזמן שהייתי בתנועה ואחרי שהייתי בתנועה. כי כיבדתי אותם והם כיבדו אותי.

* חברה לשעבר   01/05/15 | 18:34

מצטער על עשר הדקות שביזבזתי על קריאת הכתבה . הלוואי ויכולתי להחזיר את הזמן לאחור.

* נרדמתי   01/05/15 | 18:31