* נטע   24/04/17 | 10:37

כל מילה בסלע

* דחיינית איומה   04/02/17 | 10:55

* החרדה שיש לי   01/02/17 | 17:34

העצות בסוף הורידו לי קצת היה יותר מסקרן לפני כן ומעמיק וזה הוריד מהחוויה השלמה של הכתבה בשבילי אם במקרה קוראים את זה ורוצים לשמוע ביקורת מכל סוג שהוא.. זה לא נאמר מעוקצנות.

* םויפפםוי   31/01/17 | 06:49

אגב, קוראת אותה עכשיו ב07:24 בבוקר במקום לצאת מהמיטה ולהתארגן לעבודה...

* נועה   29/01/17 | 07:25

* היי    28/01/17 | 21:25

כתיבה מעולה! בתור דחיינית דומסטית התחברתי מאוד! את שנונה בטירוף וממש נהניתי לקרוא!! צחקתי בקול ולא הבינו מה קורה לי חחח.. יאללה בזכות הכתבה הזו הגיע הזמן ללכת לשלם את החשבונות (בזמן שקראתי פה הוצאתי אותם מהמגירה לשולחן שלא אוכל להתחמק אז תודה).

* דנה   28/01/17 | 20:55

הציגה את זה כאילו זאת תכונה שגורמת עוול לאנשים ש " לוקים " בה.. אני הכי דחיינית בעולם ואני סבבה עם זה, לא מפריע לי בכלל. אפילו את התגובה דחיתי, כי קראתי את הכתבה כבר אתמול....

* הדחיינית מדוחא   28/01/17 | 20:55

ואין פועל כזה לדחיין!

* אני   28/01/17 | 11:43

את התחלת העבודה על הסמינריון :-/...אחת הכתבות המשובחות. ותודה על הטיפים

* מיצי   28/01/17 | 10:00

* Ploni   28/01/17 | 07:14

* דחיינית במסווה    27/01/17 | 22:03

לא כולם התברכו ביכולת של ראיית המחר.העתיד זורע מחשבות רעות - אז נהנה מהרגע מההווה. זו גם גישה לא מבוססת מחקר - עדין. ועוד דבר - אנו מרבית הזמן עסוקים או בעבר או בעתיד, גם עכשיו, מדוע לא לחוות את הרגע?, צבע,קול,ריח אינטואיציה ועוד. לברוח מהרגע זה גם הימנעות כי נעים וחמים להיות בעבר - מקום בטוח ביותר.

* מרתק - ותודה רבה על הנכתב.   27/01/17 | 20:55

* נהנתי מאוד :)   27/01/17 | 15:32

ציפרלקס, אל תתבישו, פתאום תהפכו לאדם שתרצו להיות.

* Haim   27/01/17 | 05:21

כל הכתבות שלך מצוינות, אז תודה ואל תדחי את הכתבה הבאה! :)

* שאפו   27/01/17 | 02:48

* גר   27/01/17 | 01:18

ואמא שלי כבר יומיים יושבת עליי שאצפה בסרטון על דחיינים שכמובן את הצפיה בו אני איך לומר... דוחה. :/

* בדיוק קניתי היום ספר על דחיינות    27/01/17 | 01:09

יש דיכאון בעצמה שניתן להתגבר עליו ולתפקד באופן סביר עד נורמלי. כשהדיכאון הוא רציני, כבר לא ניתן. בגלל זה זה לא רק שאלה של "טיפוס" כן או לא דחיין, אלא לאותו בן אדם יכולות להיות תקופות שהוא יותר או פחות דחיין, לפי הארועים והתקופות שפוקדים אותו בחיים.

* יניב   27/01/17 | 00:42

לצערי זה פוגע בי בהרבה בחינות. בעיקר אקדמאיות.

* מחר   27/01/17 | 00:29

אני מרגיש שאני לא לבד בעולם

* דחיין   27/01/17 | 00:08

על הכתבה.. כל הכבוד וחבל שנגמר כי אני חייב להגיש עבודה ותכניות לעיון מחר על הבוקר

* סהר אמיתי   26/01/17 | 22:55

אני נכנסת למאקו רק בגללך!!!

* בולי   26/01/17 | 21:38

את כותבת ממש יפה וחוץ מזה שזה ממש נכון כל מה שכתבת

* מי כפת לכם   26/01/17 | 21:36

יא אלוהים. גם מדויק וגם מצחיק. עם טוויסטים במקומות הנכונים. קראתי בנשימה עצורה. נטע, את מושלמתתתתת!

* מאוהב   26/01/17 | 20:37

* ענבל   26/01/17 | 20:00

* תודה! צחקתי והשכלתי   26/01/17 | 19:15

* עופר   26/01/17 | 17:25

ממש קשה אבל אפשרי לצאת מזה

* דורון   26/01/17 | 16:58