תגובות (7 תגובות ב-5 דיונים)
5. כח צביקה
תודה לכל המלעיזים שממש לא מכירים אותי, אני כואב את כאבם של האלמנות והיתומים, באותו הקרב איבדתי 5 לוחמים יקרים. צביקה חיכה בחושך לבד מבלי שעשה כלום וליהיות בחושך לבד זה מפחיד ומגיע אות הגבורה. נלחמנו קשות, הפגיעה היחידה שצביקה קיבל היא מהירי של טנק מהפלוגה שלי שזיה טנק דוהר לכיוון נפח. לצערי בעת שניהלנו קרב מול טנקים סורים , צביקה עזב ונסע במהירות אחורה לכיוון נפח. צביקה נטש את הטנק הפגוע והפקיר את אנשי הצוות הפצועים, בעוד שאני נשארתי בשטח חילצתי פצועים מהפלוגה הבוערת שלי, שלחתי את רוב הנפגעים חזרה לנפח, כשטיפסתי על טנק אחר להמשיך בלחימה, נפגעתי נשארתי פצוע ליד הטנקים הפגועים שלי, מעולף ולאחר מכן התעוררתי כשאני בין חיילים סורים שהעבירו אותי לדמשק. במשך 5 חודשים עברתי עינויי תופת והתמודדתי עם החוקרים הסורים, עקרו לי את הציפוניים ,מכות חשמל בכל הגוף, שברו לי את העצמות אבל לא הצליחו לשבור לי את הרוח. אחרי 8 חודשים בשבי חזרתי הביתה, קבעו לי נכות, הורידו לי פרופיל ל-31.
חזרתי לשרת מיד בצבא קבע, ביצעתי את הניסוי המבצעי על טנקי המרכבה, כתבתי את החומר התפעולי של הטנק והכנסתי את טנקי המרכבה הראשונים לחיל השריון, עסקתי בפיתוח, הייתי מגד סדיר בסיני על הגבול עם מצרים לאחר מכן בבקעה על גבול ירדן, בשלום הגליל נחתתי מהים ליד ביירות עם גדוד טנקים, הייתי רמט אוגדת טנקים בצפון ולבסוף מפקד פומ למטה, השתחררתי מצהל בדרגת אלמ וממשיך לעשות מילואים גם כיום. נפגשתי עם צביקה שקיבל פקודה לפגוש אותי והוא אישית סיפר לי שכל סיפור כח צביקה נבנה עי רנן שור כדי להרים את המורל העכור והשפוף של חט 188. לפסיכולוג היקר שנתן דיאגנוזה על מצבי הנפשי, לידיעתך אני מאמן שיקומי בבית חולים רעות בתא ומאד מצליח להחזיר לשפיות מטופלים רבים. לא רוצה לשבור מיתוסים על אף שלפני שנים הרמטכל משה לוי זל הצהיר עוזי ואמנון יספרו את האמת שלהם גם במחיר ניפוץ המיתוס.
כל מה שאנחנו רוצים שיפסיקו לחנך את הצעירים על סיפור בדוי, מה עוד שלא חסרים סיפורי גבורה אמיתיים. תודה על ההתיחסויות
אמנון שרון
06/11/16 | 13:01
אם חשבת שהאמת אצלך למה אחרי 43 שנים?
1. גילוי נאות - הייתי מג"ד המילואים הראשון שלי בבקעה ולא התרשמתי שאתה לא איש אמת. הערכנו מאד את הגבורה שבחזרה לשירות לאחר שבי קשה זה גם סיפור גבורה.
2. גם צביקה לא מיצר אצלי רושם של שקרן כפי שאתה מאשים אותו. אינך יכול להגיע למסקנות בוודאות על מה שהיה לפני שהגעת לשטח או אחרי השבי. אתה מסתייע בעדויות של אחרים כדי להשלים את התמונה.
3. מול הטיעונים שלך עומד תחקיר צבאי מקצועי בין היתר גם אל"מ(מיל.) יעקב חסדאי מעורב בו אדם ישר וקצין מוערך ועוד אנשים שמאששים שהיה כאן מעשה(דגש על מעשה) גבורה. אין חשיבות בכלל אם היו 60 טנקים או 20 או 10 .
4. צביקה (פורסם אמנון לורד "מקור ראשון" 4 נוב' 16) טוען שמירי של הכוח שלכם גם נהרג הנהג שלו והוא המשיך להלחם פצוע מטנק אחר. חשוב לציין זאת. אם הוא נפצע הוא לא נטש את הפצועים הוא חילץ עצמו מהטנק.
5. אם באמת חשבת שזה מיתוס שקר ומסוכן משום כך לגדל עליו. עכשו לא תרמת כלום. לפני 40 או 30 שנה היית צריך לעורר את הנושא.
6. אני בהחלט חושב שגם אתה נהגת בגבורה - זה ממש מסמר שער השבי הקשה. קטונתי מלעמוד ליד אנשים כמותכם וגם ליד קורות חייך אח"כ. אך זה לא מצדיק בעיניי הטלת רפש בעמיתים. אא"כ הם שקרנים. כפי שציינתי למעלה מהתחקירים אני מגיע למסקנה הפוכה. לצערי הרב גם דבריו של יאיר נפשי שמודה שהוא בעצמו בדה סיפורים לא מיצרים אמינות לגירסתו.
7. אני מאחל לך וצביקה חיים של אושר ובריאות עד 120 ומקווה שתרד מהפרשה הלא יפה הזו.
07/11/16 | 03:05
4. קרב על קרדיט סופו בניפוץ מיתוס.
30/10/16 | 15:18
3. תגובה לכתבה
כמובן צביקה גרינגולד לא היה שם לבדו.
כל הזמן הוא קיבל טיפטופים של תגבורת- בהתחלה היו שני טנקיםשל 188,אח"כ 8 טנקים של 266 ,אח"כ 6 טנקים מגדוד 266 וכו'.
טנקים עליהם פקד צביקה נפגעו כמה פעמים, הוא החליף אותם ,עלה לעמדות והשמיד טנקים סורים רבים.
אם לא זו גבורה אז איני יודע מהי גבורה!
30/10/16 | 10:25
הפואנטה היא שכל מה שהיה כאן טוב הוא בדיה במיוחד אם מדובר באשכנזים ובמיוחד בקיבוצניקים
ההסתה וההרס והארס באים מקבוצות שבעברן לא היה להם במה להתגאות וגם לאחר שהובאו לכאן תרומותיהם,כיחידים וכקוצה,דלות ביותר,אם בכלל,ובכך אי אפשר להתגאות.
הפתרון-הנמכת והכפשת האחר ההישגי וכך מרגישים טוב יותר עם עצמם.
31/10/16 | 12:41
2. אין לכם שום כבוד עצמי. עסוקים כול הזמן בפרוק של מיתוסים.
זה בדיוק מאפיין שמאל מזוהם וטמא, אין כבוד לכלום, חוץ מלקדם אג'נדה של הרס עצמי.
29/10/16 | 20:26
1. אם זה נכון זה נורא וחייבים לתקן
29/10/16 | 11:33