אתם תמימים.. חחח

* איגור   14/10/12 | 17:20

בוז לבאבות העושקים את ציבור המסכנים (לדעתי ההזוי) שבא לשמוע בעצתם. בוז למי ששם עצמו כשליחו של האלוהים ומסכנים אלה המאמינים להם. באבות כולירות שצוברים מיליונים רבים ע"ח ציבור שבחלקו בור ואביון. לזה קוראים "לעשות מהתורה קרדום לחפור בו". בוז לטייקונים, לניצבים בעבר, ח"כים ושרים וכו' שעושים כבוד לבאבאות הרמאים האלה ומנשקים את ידם (מינהג בזוי). יש להוקיע אותם. הציבור השפוי-תתעוררו והשמיעו קול.

* אזרח שפוי   14/10/12 | 16:56

* מאמין    14/10/12 | 15:12

* אמיר חיים   14/10/12 | 14:41

משטרה תתנצלו ההתנהלות שלכם לא תקינה בעינין. כבוד הרב זה המנהיג של כלל ישראל. צדיק

* תושבי ואזרחי המדינה   14/10/12 | 14:33

כבוד הרב היקר והצדיק כל עם ישראל אוהבים אותך הרבה

* אזרח המדינה   14/10/12 | 14:31

הכול בולשיט הרב צדיק וחסיד תיראו כמה חסד הוא עושה מחלק מליונים לצדקה ואני מאמין שהשקר של השוטר יצוץ והשוטר יכנס לכלא וכל הרע שהוא חושב לעשות יתהפך עליו

* ארי    14/10/12 | 14:01

דעת התנ"ך על השוחד.מקצת דוגמאות: שמות כג שמות כג8: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים". דברים טז19: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם". דברים פרק טז יח שופטים ושוטרים, תיתן-לך בכל-שעריך, אשר יהוה אלוהיך נותן לך, לשבטיך; ושפטו את-העם, משפט-צדק. יט לא-תטה משפט, לא תכיר פנים; ולא-תיקח שוחד--כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים. כ צדק צדק, תרדוף--למען תחיה וירשת את-הארץ, אשר-יהוה אלוהיך נותן לך. {ס} דברים פרק י יז כי, יהוה אלוהיכם--הוא אלוהי האלוהים, ואדוני האדונים: האל הגדול הגיבור, והנורא, אשר לא-יישא פנים, ולא ייקח שוחד. דברים פרק כז כה ארור לוקח שוחד, להכות נפש דם נקי; ואמר כל-העם, אמן. שמואל א פרק ח א ויהי, כאשר זקן שמואל; וישם את-בניו שופטים, לישראל. ב ויהי שם-בנו הבכור יואל, ושם משנהו אבייה--שופטים, בבאר שבע. ג ולא-הלכו בניו בדרכיו, וייטו אחרי הבצע; ויקחו-שוחד--ויטו, משפט. שמואל א פרק יב יב א"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם, לְכֹל אֲשֶׁר-אֲמַרְתֶּם לִי; וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם, מֶלֶךְ. ב וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי, הִנָּם אִתְּכֶם; וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם, מִנְּעֻרַי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה. ג הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ, אֶת-שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת-מִי עָשַׁקְתִּי אֶת-מִי רַצּוֹתִי, וּמִיַּד-מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר, וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ; וְאָשִׁיב, לָכֶם. ד וַיֹּאמְרוּ, לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ; וְלֹא-לָקַחְתָּ מִיַּד-אִישׁ, מְאוּמָה. ה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד יְהוָה בָּכֶם, וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה--כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי, מְאוּמָה; וַיֹּאמֶר, עֵד". עמוס פרק ה א שִׁמְעוּ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹשֵׂא עֲלֵיכֶם קִינָה--בֵּית יִשְׂרָאֵל. ב נָפְלָה לֹא-תוֹסִיף קוּם, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל; נִטְּשָׁה עַל-אַדְמָתָהּ, אֵין מְקִימָהּ. ג כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הָעִיר הַיֹּצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה; וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל. ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה, לְבֵית יִשְׂרָאֵל: דִּרְשׁוּנִי, וִחְיוּ. ה וְאַל-תִּדְרְשׁוּ, בֵּית-אֵל, וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ, וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ: כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה, וּבֵית-אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן. ו דִּרְשׁוּ אֶת-יְהוָה, וִחְיוּ: פֶּן-יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף, וְאָכְלָה וְאֵין-מְכַבֶּה לְבֵית-אֵל. ז הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה, מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה, לָאָרֶץ הִנִּיחוּ. ח עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ; הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם, וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ--יְהוָה שְׁמוֹ. ט הַמַּבְלִיג שֹׁד, עַל-עָז; וְשֹׁד, עַל-מִבְצָר יָבוֹא. י שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר, מוֹכִיחַ; וְדֹבֵר תָּמִים, יְתָעֵבוּ. יא לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל-דָּל, וּמַשְׂאַת-בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ--בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם, וְלֹא-תֵשְׁבוּ בָם; כַּרְמֵי-חֶמֶד נְטַעְתֶּם, וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת-יֵינָם. יב כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם, וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם; צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר, וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ. יג לָכֵן, הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא--יִדֹּם: כִּי עֵת רָעָה, הִיא. יד דִּרְשׁוּ-טוֹב וְאַל-רָע, לְמַעַן תִּחְיוּ; וִיהִי-כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי-צְבָאוֹת, אִתְּכֶם--כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם. טו שִׂנְאוּ-רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב, וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט; אוּלַי, יֶחֱנַן יְהוָה אֱלֹהֵי-צְבָאוֹת--שְׁאֵרִית יוֹסֵף. {ס} טז לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אֲדֹנָי, בְּכָל-רְחֹבוֹת מִסְפֵּד, וּבְכָל-חוּצוֹת יֹאמְרוּ הוֹ-הוֹ; וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל-אֵבֶל, וּמִסְפֵּד אֶל-יוֹדְעֵי נֶהִי. יז וּבְכָל-כְּרָמִים, מִסְפֵּד: כִּי-אֶעֱבֹר בְּקִרְבְּךָ, אָמַר יְהוָה. {פ} עמוס יח הוֹי הַמִּתְאַוִּים, אֶת-יוֹם יְהוָה: לָמָּה-זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה, הוּא-חֹשֶׁךְ וְלֹא-אוֹר. יט כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי, וּפְגָעוֹ הַדֹּב; וּבָא הַבַּיִת--וְסָמַךְ יָדוֹ עַל-הַקִּיר, וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ. כ הֲלֹא-חֹשֶׁךְ יוֹם יְהוָה, וְלֹא-אוֹר; וְאָפֵל, וְלֹא-נֹגַהּ לוֹ. כא שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי, חַגֵּיכֶם; וְלֹא אָרִיחַ, בְּעַצְּרֹתֵיכֶם. כב כִּי אִם-תַּעֲלוּ-לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם, לֹא אֶרְצֶה; וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם, לֹא אַבִּיט. כג הָסֵר מֵעָלַי, הֲמוֹן שִׁרֶיךָ; וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ, לֹא אֶשְׁמָע. כד וְיִגַּל כַּמַּיִם, מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה, כְּנַחַל אֵיתָן. כה הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם-לִי בַמִּדְבָּר, אַרְבָּעִים שָׁנָה--בֵּית יִשְׂרָאֵל. כו וּנְשָׂאתֶם, אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת, כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם--כּוֹכַב, אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, לָכֶם. כז וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם, מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק: אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי-צְבָאוֹת, שְׁמוֹ. {פ} ישעיהו פרק א כא איכה הייתה לזונה, קריה נאמנה; מלאתי משפט, צדק ילין בה--ועתה מרצחים. כב כספך, היה לסיגים; סובאך, מהול במים. כג שרייך סוררים, וחברי גנבים--כולו אוהב שוחד, ורודף שלמונים; יתום לא ישפוטו, וריב אלמנה לא-יבוא אליהם. {ס} מיכה פרק ג א וָאֹמַר, שִׁמְעוּ-נָא רָאשֵׁי יַעֲקֹב, וּקְצִינֵי, בֵּית יִשְׂרָאֵל: הֲלוֹא לָכֶם, לָדַעַת אֶת-הַמִּשְׁפָּט. ב שֹׂנְאֵי טוֹב, וְאֹהֲבֵי רעה (רָע); גֹּזְלֵי עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם, וּשְׁאֵרָם מֵעַל עַצְמוֹתָם. ג וַאֲשֶׁר אָכְלוּ, שְׁאֵר עַמִּי, וְעוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ, וְאֶת-עַצְמֹתֵיהֶם פִּצֵּחוּ; וּפָרְשׂוּ כַּאֲשֶׁר בַּסִּיר, וּכְבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלָּחַת. ד אָז יִזְעֲקוּ אֶל-יְהוָה, וְלֹא יַעֲנֶה אוֹתָם; וְיַסְתֵּר פָּנָיו מֵהֶם בָּעֵת הַהִיא, כַּאֲשֶׁר הֵרֵעוּ מַעַלְלֵיהֶם. {פ} ה כֹּה אָמַר יְהוָה, עַל-הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת-עַמִּי--הַנֹּשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם, וְקָרְאוּ שָׁלוֹם, וַאֲשֶׁר לֹא-יִתֵּן עַל-פִּיהֶם, וְקִדְּשׁוּ עָלָיו מִלְחָמָה. ו לָכֵן לַיְלָה לָכֶם, מֵחָזוֹן, וְחָשְׁכָה לָכֶם, מִקְּסֹם; וּבָאָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל-הַנְּבִיאִים, וְקָדַר עֲלֵיהֶם הַיּוֹם. ז וּבֹשׁוּ הַחֹזִים, וְחָפְרוּ הַקֹּסְמִים, וְעָטוּ עַל-שָׂפָם, כֻּלָּם: כִּי אֵין מַעֲנֵה, אֱלֹהִים. ח וְאוּלָם, אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחַ אֶת-רוּחַ יְהוָה, וּמִשְׁפָּט, וּגְבוּרָה--לְהַגִּיד לְיַעֲקֹב פִּשְׁעוֹ, וּלְיִשְׂרָאֵל חַטָּאתוֹ. {ס} ט שִׁמְעוּ-נָא זֹאת, רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב, וּקְצִינֵי, בֵּית יִשְׂרָאֵל--הַמְתַעֲבִים מִשְׁפָּט, וְאֵת כָּל-הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ. י בֹּנֶה צִיּוֹן, בְּדָמִים; וִירוּשָׁלִַם, בְּעַוְלָה. יא רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ, וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ, וּנְבִיאֶיהָ, בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ; וְעַל-יְהוָה, יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר, הֲלוֹא יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, לֹא-תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. יב לָכֵן, בִּגְלַלְכֶם, צִיּוֹן, שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ; וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר. {פ} ישעיהו פרק ה כג מצדיקי רשע, עקב שוחד; וצדקת צדיקים, יסירו ממנו. תהילים פרק טו א מִזְמוֹר, לְדָוִד: יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. ב הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ. ג לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ--לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ. ד נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס-- וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד; נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר. ה כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ-- וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח: עֹשֵׂה-אֵלֶּה-- לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם. משלי פרק ו לה לא-יישא, פני כל-כופר; ולא-יאבה, כי תרבה-שוחד. כג שוחד מחיק, רשע ייקח-- להטות, אורחות משפט. מלכים א פרק טו יט ברית ביני ובינך, בין אבי ובין אביך; הנה שלחתי לך שוחד, כסף וזהב--לך הפרה את-בריתך את-בעשא מלך-ישראל, ויעלה מעליי. מלכים ב פרק טז ח וייקח אחז את-הכסף ואת-הזהב, הנמצא בית יהוה, ובאוצרות, בית המלך; וישלח למלך-אשור, שוחד. איוב פרק טו לד כי-עדת חנף גלמוד; ואש, אכלה אוהלי-שוחד. דברי הימים ב פרק יט ז ועתה, יהי פחד-יהוה עליכם: שמרו ועשו--כי-אין עם-יהוה אלוהינו עוולה ומשוא פנים, ומיקח-שוחד. תהילים פרק טו ה כספו, לא-נתן בנשך-- ושוחד על-נקי, לא לקח: תהילים פרק כו ט אל-תאסוף עם-חטאים נפשי; ועם-אנשי דמים חיי. י אשר-בידיהם זימה; וימינם, מלאה שוחד. יחזקאל פרק כב יב שוחד לקחו-בך, למען שפוך-דם; נשך ותרבית לקחת, ותבצעי ריעייך בעושק, ואותי שכחת, נאום אדוניי יהוה. משלי פרק כא יד מתן בסתר, יכפה-אף; ושוחד בחיק, חמה עזה.

* ייאי   14/10/12 | 13:29

מנסים להפיל את רבני ארץ ישראל ומי שמחזיק את המדינה הקטנה שלנו עומדת בזכות התפילות שלהם אז שתחררו ולכו תעצרו סוחרי סמים אנסים ופושעים אחרים ולא את אחד מצדיקי ארץ ישראל!

* עלילת שווא !   14/10/12 | 13:27

כי על פי ההלכה מותר השוחד ולכן פינטו לא עשה דבר פסול:לכו למקור,התנ"ך,ראו באיזו חומרה הוא מתייחס לכך.דוגמאות: שמות כג8: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים". דברים טז19: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם". שמואל א פרק יב א"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם, לְכֹל אֲשֶׁר-אֲמַרְתֶּם לִי; וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם, מֶלֶךְ. ב וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי, הִנָּם אִתְּכֶם; וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם, מִנְּעֻרַי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה. ג הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ, אֶת-שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת-מִי עָשַׁקְתִּי אֶת-מִי רַצּוֹתִי, וּמִיַּד-מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר, וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ; וְאָשִׁיב, לָכֶם. ד וַיֹּאמְרוּ, לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ; וְלֹא-לָקַחְתָּ מִיַּד-אִישׁ, מְאוּמָה. ה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד יְהוָה בָּכֶם, וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה--כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי, מְאוּמָה; וַיֹּאמֶר, עֵד".תהילים א:"ושוחד על נקי לא לקח".ישעיהו א:" אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה... שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים--כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים".לכן,הטוען כי על פי ההלכה מותר השוחד,הרי הוא מגדף את הקב"ה.לכו ולמדו התנ"ך כלשונו ובל תקשיבו לחשוכים שברבנים והבאבות למיניהם המפמפמים לראשיכם אמונות תפלות.התנתקו מהם,הבדלו מהעדה הרעה הזאת.זו תהיה לכם ראשיתה של חזרה בתשובה.

* ייאי   14/10/12 | 11:42

כל הסיפור הזה נשמע ונראה הזוי ביותר. ארץ אוכלת יושביה.מדינת סדום.הרב צריך להיות טיפש גדול לעשות דבר כזה.וטיפש הוא לא.ככה זה במדינה שלנו. אדם בונה עצמו על חשבון הזולת.אך...לא לעולם חוסן.

* הילה   14/10/12 | 11:11

אל תאמינו לכל מה שהתשקורת אומרת הרב הוא צדיק אמיתי ואין מצב שהוא קשור לדברים הללו מי שמכיר את הרב יודע שזה הבל הבלים והתשקורת מחפשת אותו שיתעסקו בדברים אחרים ויעזבו אותו בשקט

* מאיה   14/10/12 | 10:39

עפ"י תורת ישראל, היינו השולחן ערוך. אינו שום בעיה מוסרית או עניינית לתת שוחד ולתת שלמונים למיניהם לבעלי סמכות על מנת לקבל טובות הנאה שלטוניות. זה שזה לא מסתדר עם החוק הדמוקרטי של מדינת ישראל, זה מה יש. אך אל תהפכו את הרב פינטו לרב שקרן וכו', הוא עושה מה שעשו כל הרבנים הגדולים ביותר בתולדות ישראל כל המאות שנים האחרונות. יהודי צדיק וקדוש!

* יהודי הלכתי   14/10/12 | 10:38

* רוני   14/10/12 | 10:37

* אלי   14/10/12 | 10:37

לפני שנים רבות החזן שהגיע ביום כיפור אמר בזמן מכירת העלייה לתורה וכשאנשים באופן נומלי התחילו לדבר קצת "אתם מרעישים ומפריעים לי,עושים עבירות בין האדם למקום,אלוהים יסלח אבל עבירות בין אדם לחבירו אני לאאאא סולח לאף אחד" שתבינו זה קורה בצהרי יום כיפור. הכל ביזניס

* בדוי   14/10/12 | 10:35

* יהודית   14/10/12 | 10:13

זה יהיה עוד מסמר ברון שלטון החוק בישראל

* י   14/10/12 | 10:05

העובדה שלפינטו היה האומץ והתעוזה להציע שוחד לכאורה לקצין בכיר במשטרה, מעלה שאלות לא פשוטות ותהיות לגבי מקרים בעבר שלא נתגלו בעניין חיכוך של רבנים עוצמתיים עם אנשי חוק. או שמדובר בנורמה ובמקרה נתקל בקצין עם מצפון או שחטא היוהרה השתלט על פינטו. בשני המקרים מדובר בארוע חמור ביותר ומצביע על ריקבון חמור בחברה הישראלית.

* אמיר   14/10/12 | 09:51

* איראן כבר כאן   14/10/12 | 09:49

* ייכ   14/10/12 | 09:41