נועה ערב טוב. חוייתי את זה וחווה את הסיוט הזה. כל הזממ בתוך רעש ובלכן ומחסור בשינה. תרחמי על עצמך וקחי בייבעסיטר קבועה פעם בשבוע צאי לבית קפה ותנקי יאת הראש. זה לא פינוק . זה חובה. זה בריאות . זה איזון. שבוע טוב שתזכי לראות מהם נחת

* עדי   08/02/20 | 19:48

אחד נולד מיום ראשון בכיין ועצבני ועקשן...,ישן טוב דווקא, אבל מזצ רוח משתנה כל שניה ... שני נולד מלאך קטן שעם הזמן נהיה פושטק גדול,אבל נראה לי אני יותר גרוע איתו, בהרבה דברים פשוטים מוותרת ואומרת לאצמי- למה אני לא ויתרתי פעם לגדול על שטויות...

* יעל   19/01/14 | 13:28

גם אצלי הפרש קטן בינהם.רציתי וקיויתי שהשני יהיה "תיקון" לאחותו אבל הצרחות מגיעות גם מעבר לשכנים בבנין:)

* יערה   05/01/14 | 08:35

כל כך כיף לקרוא את הטור שלך קראתי אותו עם בעלי ונהנינו מכל רגע ,וכן זה מאד מאד עודד אותי הבת שלי לא תינוקת קלה במיוחד וזה פשוט גרם לי להסתכל אחרת על הדברים. תודה את פשוט מתוקה ומצחיקה

* טלי   02/01/14 | 07:36

* Lior   31/12/13 | 13:44

מתי שאת תירגעי, תהיי יותר שלווה, ותקבלי את עצמך אז גם התנהגותם תשתנה. הבנים שלך צריכים אמא רגוע ולא מקללת. אמא שלווה בלי רגשות אשם. אז נכון שמחסור בשעות שינה מחרפן, אבל כמו שנאמר לך אתם לא הראשונים בעולם. אז במיוחד שאמא שלך גרה קרוב אליך תבקשי ממנה עזרה של אולי שעתיים השגחה על הבנים כדי שתוכלי לעצום עין ולנוח, סמכי עלי מספיק אפילו פעם בשבוע כדי להרגיש טוב יותר. לי יש ילד מלאך שעד לפני חודש היה מתעורר 4 פעמים בלילה והוא כבר בן שנה וחודשיים. לי אמרו שזה רק בגלל הנקה, כי הוא רצה ציצי. בכל אופן שעתיים נוספות של שינה עושים פלאים. בהצלחה לך, לבעלך ולבנייך.

* אמאלה   30/12/13 | 10:43

בדיוק מה שאני מרגישה!כל יולדת מספרת על התינוק המקסים(ובאמת שקט אצלהם) ורק אני לא ישנה לילות עם הבנדיט המתוק שלי!

* ריבקי   30/12/13 | 08:40

* הפופקורן ממש מסוכן לילדים קטנים מתחת לגיל 5    29/12/13 | 08:36

בכיתה א' ואפילו לפני אתם תראו שהילד היפראקטיבי עם הפרעת קשב וריכוז. תקחו את הילד לאבחון פסיכולוגי .אם הילד הוא בריא ולא סובל מכאבים אין סיבה שיצרח סתם.

* טלי   29/12/13 | 00:41

כתבת כ"כ יפה ונכון הרגשתי כאילו את מתארת את חיי ...מאחלת הרבה הצלחה לשתינו.. זה לא הולך ונהיה קל יותר

* אני    28/12/13 | 22:47

* אור   28/12/13 | 16:48

השנים הקשות יעברו מהר מאוד וכל מה שיישאר אלו זכרונות מצחיקים וילדים גדולים, דעתניים ועצמאיים וכנראה גם קצת עקשנים. ואת תודי לאל כל יום על שאלו הן ״צרותייך״...

* אחת   28/12/13 | 16:07

איזו צרות עין. תנסי ללמוד מהחברים שלך מה הם עושים אחרת. בהצלחה.

* עדי   27/12/13 | 21:18

וכנה ומצחיקה ואמיתית, יישר כוח! :-)

* קרן   27/12/13 | 20:53

ורואים את זה מגיל 0'בלי קשר לתזונה או טלויזיה. אני מאמינה שיש קשר לבעיות בויסות חושי. פשוט רגישות יתר של הילד לכל מיני גירויים. וזה גורם הרבה פימים לאי שקט בלי יכולת להרגיע אותם שזה מאוד מתסכל. חיזקי ואימצי יישר כח. ילדים לא גדלים על העצים זה קשה מאוד מאוד.

* מ.   27/12/13 | 19:51

הבנות שלנו בהחלט לא קלות: ה״גדולה״ בהתקפי זעם לפחות 4 פעמים ביום( בבית! בגן היא מלאך) , היא מתעוררת בלילה, היא בררנית באוכל והיא מודיעה בביטחון שבחיים לא נראה אותה יושבת על סיר ובכלל היא לא מתכוונת להתבגר ( יש לה אוצר מילים מאוד גדול לגילה ). הקטנטונת בוכה... הרבה... היא אכלה, היא ישנה ( 10 דקות) היא יבשה אבל היא בוכה... למה? ככה...אז את לא לבד :) ואנחנו לגמרי מאוהבים בילדות שלנו ומרגיעים את עצמינו שאם הן כל כל קשות אז הו ישיגו הכל בחיים עם האישיות המתפרצת והבלתי מתפשרת שלהן! נישן( אולי) כשיתחתנו :)

* אמא אדמה   27/12/13 | 19:51

אני אומר את זה לא מתוך כוונה רעה , אנחנו בבית מאד חופשיים , מאפשרים לילדים לראות טלויזיה הרבה שעות , מחשב ללא הגבלה , וירידה לגינת המשחקים כמה שיותר , אנחנו לא מתפשרים על הכנת שעורי בית , תרבות דיבור , כשמתחילה לצוץ התופעה של דיבור בחוסר כבוד להורים אנחנו מגיבים בחומרה במיוחד אם הילדים מתנהגים לא יפה כלפי אשתי , אני ואשתי אף פעם לא שוברים אחד לשני את המילה וילד שקיבל סירוב יודע שלא יוכל לעשות מניפולציות על ההורה השני, אנחנו מעניקים המון חום ואהבה לילדים ומעודדים אותם להצליח ומלמדים אותם שאנחנו ההורים עומדים לצידם ואם יש להם בעיה תמיד נעזור להם , אני חושב שזו לא בושה לנסות ללכת לנסות ללכת להכוונה מקצועית .

* אריאל   27/12/13 | 15:10

אני עברתי את אותם הדברים אבל דווקא בגלל זה לימדתי את עצמי לשחרר אותם, לא היבהל מהבכי שלהם, לתת להם לבכות ולא לנסות לדחוף להם בקבוק על כל יללה. זה נכון שיציאות מהבית הופכות לסיוט בגלל האחריות אז פשוט נעזרתי בבייביסיטר. אני יכולה להבטיח לך שמגיל 3 כשהילד לומד להיות יותר עצמאי החיים הרבה יותר קלים

* אמא לשניים   27/12/13 | 11:01

תודה לאל, יש לי שלושה בנים. בדיוק כמו שתארת ויותר מזה..... התחילו לישון לילה בין שש שעות רצופות לקראת גיל שנה... מס' 2 מבחינת לילות להי הכי פחות קשה אבל בימים הכי שובב ומסוכן בעולם! !! אומרים: העיקר הבריאות!!! זה נכון. אבל אני מרגיש(נכון להיום עם שלושה בנים שהקטן כבר בן שלוש) עייפה וזקנה! למרות היותי עדיין לא בת 30.... אבל שוב תודה לאל בהצלחה לכל אלה שנמצאים בצד הזה.....

*  אם הבנים שמחה   27/12/13 | 10:48

אולי תמסרי אותם לאימוץ

* טלי   27/12/13 | 09:29

1. יש לנטרל (בהדרגה) אוכל המכיל סוכרים. 2. שלוש פרות ביום. עד לשלוש שעות לפני השינה. 3.פחממות במידה. התייעצתי עם רופא ילדים. 4. לעודד סטימולציה הבאה מהילד (משחק עם חברים, ריצה בפארק, משחקי כדור) 5. להמעיט סטימולציה חיצונית (טלויזיה, מחשב, אי פוד וכו׳) לפעמיים חצי שעה ביום. 6. המון עבודת ידיים. (פלסטלינה, גזירות, לישה,) 7. מוזיקת רקע מרגיעה בבית. 8. כשיוצאים- הסבירי ציפיות ולהעלותן בהדרגה. כשילד לא ממלא אחרי הוראות- מייד להפעיל אלטרנטיבה ששוחחתם עליה בבית לפני שיצאתם ( אם אתה צועק - אתה רואה רק 10 דקות טלויזיה במקום 1/2 שעה) 9. לא לאפשר לילד לראות אותך חסרת אונים ( בזה הוא נצח) 10. מי ההורה בבית? וודאי שהילד יודע ומרגיש שאת הקובעת. בהצלחה.

* אמא   27/12/13 | 03:29

הרבה ז מן שלא הזדהיתי כלכך עם משהו. כמעט כל טור שלך מרגיש כאילו אני כתבתי. בהצלחה לשתינו..

* יקירתי,   27/12/13 | 00:00

אני לא מספרת כלום על הילדים שלי. פעם אחת סיפרתי לאיזו חברה שהתינוק ישן כל הלילה והיא דפקה לי כזאת עין (בלי כוונה, רק אמרה:"וואי יש לך כזה מזל, אני ממש סבלתי עם שלי בהתחלה") שבאותו לילה התינוק התעורר בבכי כמה פעמים. מה לעשות, יש תינוקות קלים יותר וקלים פחות, עצתי לכן: אל תשתפו את המידע ואם מישהו שואל "איך הילד"? תעשו כמוני ותענו:"מסתדרים".

* לירון   26/12/13 | 23:51

גם לי יש תינןקת לא קלה בת ילידה ששולטת ביד רמה בבית משטתחת ברצפה וזורקת את הראש כשלא מקבלת מה שהיא רוצה? הרבה פעמים יש לי רגשי בגלל זה, למה כל הילדים במסיבה יושבים על אמם בנחת כשביתי לא רגועה וצריכה לרןץ ממקום למקום..אבל כנראה שלחלק מאיתנו באמת קשה יותר עם הילדים, אני מזדהה איתך וטוב לשמוע שאני לא היחידה...

* אני   26/12/13 | 22:59