תכתבי יותר!!

* יוני   11/04/13 | 11:29

הטיפול הראשון הצליח אחרי 6 שנים והרופא המליץ לעשות שוב וכך חברתי נכנסה להריון נוסף עם שלשיית בנים

* שרון   11/04/13 | 08:14

לאחותי יש ילדה בת 4 , בת נוספת בת שנה ותינוק שנולד וזה קשה אבל הכל בסדר ....

* שוש   11/04/13 | 08:13

חודש אחריי הלידה הראשונה...קיימנו יחסים לא מוגנים..פעם אחת!הלכתי לרופא כדי להתחיל לקחת גלולות למניעה..הוא אמר שאפילו אם רק פעם אחת כדאי לבדוק הריון...ובכן..בדקתי..2 פסים אדומים מדי ומפחידים מדי.כל הגוף שלי רעד מבכי.בעלי רק שתק וחיבק אותי הוא היה בשוק..הסתכלתי על הנסיכה שלי ישנה..רק בת חודש!!איךךך אני עושה את זהה??ההורים משני הצדדים נקרעו מצחוק...אמרו שאנחנו בול פגיעה. עברתי דכאון אחריי לידה חריף שהתאוששתי ממנו רק כשהשני היה בן שנה וקצת.היום אכן השמחה בבית גדולה והם תמצית האושר בחיי.אבל הטראומה גדולה מדי כדי להכיל...שנתיים של הריונות מהגיהינום דכאון שנמשך על פני כמעט 3 שנים..לא נעים.ב"ה שהתאוששנו מהכל ויש לי משפחה עם שמחת חיים מדהימה וכיף לאנשים לבוא אלינו..אבל בהחלט צריך לחשוב לפניי.פשוט לחשוב!

* אני   11/04/13 | 02:25

נכנסתי להריון חודשיים אחרי הלידה הראשונה. היום הן גדולות והן חברות טובות. וכיף לראות אותן ביחד. הם כמעט כמו תאומות העבודה קשה בהתחלה... בהתחשב שיש לי גם בן בן 5 וחצי כלומר בהפרש של שנה וחצי מהשנייה. זה כיף גדול ואושר מדהים גם אם בהתחלה זה קשה. תהני מכל רגע!!!!! ותברכי על כך!

* לי   10/04/13 | 23:37

את לא מצחיקה ודיי מעצבנת.. את מנסה להיות שנונה את פשוט מעיקה לא מגיע לך מזל שכזה פשוט טיפוס דוחה!

* מאוכזבת   10/04/13 | 23:20

וב- 4 לידות.....אני הייתי קצת יותר מ 5 שנים בהריון! וכן , כן הכל מבחירה ומתוכנן........ נכון היה קשה, עדיין קשה (אבל פחות), קניתי חיתולים במשך 7 שנים רצוף! היו לי 3 לולים בבית.... עכשיו הם גדלו קצת, הקטן בן 5, אבל הם כל כך נהנים ביחד, שזה שווה הכל. אז יש בלאגן בבית...אז מה?

* אמא ל-4   10/04/13 | 22:46

ילדתי לדה ראשונה ומאחר מכן נכנסתי שוב להריון .ללילדים שלי יש הבדל של שנה וחודש . אני רוצה לומר לך שזה בכלל לא קשה לקחת הכול בקלות .כשהם קצת יגדלו תראי שזה רק היה לטובה ,אני גדלתי אותם כמו תאומים . היום אני מאושרת ,את תראי שזה רק לטובה הפרש קטן.

* מזל    10/04/13 | 21:50

* ענבל   10/04/13 | 21:14

* שוש   10/04/13 | 20:36

חחחחחחח :-) לי יש הפרש של שנה ושלושה ימים :-) זה מטורף, זה מעולה!!! :-) זה קשה וזה נפלא!!!! :-) היום הם בני 2.5 ו-3.5 :-)

* שנה ושלושה ימים :-)    10/04/13 | 19:41

* הגר   10/04/13 | 19:35

וגם את נראית חמודה. מבינה את הקושי! תחזיקי מעמד. כל ההתחלות קשות. ההמשך יהיה קל יותר (אני מקווה ביחד איתך) לי יש 5 ילדים ב-7 שנים...

* תמי   10/04/13 | 19:22

מצחיק ומרגש.. מגיסתך האוהבת

* מאיה   10/04/13 | 19:14

עוד אחת שההאמינה במיתוס שאי אפשר להכנס להריון בזמן שמניקים

* אורן, מרכז   10/04/13 | 17:04

כל עוד הזוג יודע איך להתנהל, בבקשה. אל תגרמו לבני המשפחה להיות עבדים שלכם ולטפל בילדים שלכם במקומכם. הם חושבים שחייבים להם משהו.

* דנה   10/04/13 | 16:15

רק שאצלי זה קרה עם השלישי והרביעי.... כמה דמעות ירדו כשגיליתי שיש לי 2 בנות בבית, תינוק בן 9 חודשים ועוד אחד בדרך! היסטריה גמורה, דוקא בעלי היה מבסוט, בסוף נולד עוד בן, שהיום צמוד לאחיו שגדול ממנו בשנה וחמש, הם נראים ומתנהגים כמו תאומים לכל דבר! מאוהבת בכל הארבעה שלי! שיהיה בהצלחה!

* אמא לארבעה   10/04/13 | 16:06

כתבה מקסימה :) מלא בהצלחה :)

* אלכסה   10/04/13 | 15:42

אני לא חושבת שצריך להתרסק על מזבח האימהות. זה גם כך קשה ולא פשוט ולא צריך להיטחן עד דוק. אני לא אומרת שזה מה שצריך לעשות, אני אומרת שזה משהו ששווה לחשוב עליו. טיפול זה אחלה, אבל בסוף את נשארת להתמודד עם הילדים ולחוות את הקשיים הלכה למעשה. לא תמיד צריך להתמסר לטעויות שלנו, לפעמים צריך להודות בטעות ולתקן. לפעמים צריך להודות שהיכולות שלנו מוגבלות ושיש דברים שגם אם מתאימים לאחת הם פחות מתאימים לי. אני מאחלת לך שתמצאי את הדרך שנכונה לך, בלי ערמות של ביקורת עצמית ושיפוטיות.

* יונית   10/04/13 | 15:36

תתנחמי בזה שהיה רק עובר אחד.... לי יצאו שניים... תאומים זהים ותינוק בן שנה וחצי בבית... (צרות של עשירים!!)

* תאומים   10/04/13 | 15:14

והן כיום נערות ואני מתגעגעת לתקופה שהן היו קטנות גיל הטיפש עשרה הרבה יותר קשה מ-2 תינוקות תהני מכל רגע קצת מעייף , אבל עכשיו אני עייפה גם נפשית וגם פיזית

* שלי   10/04/13 | 14:50

גם אנחנו רוצים הפרשים כאלו. אבל איך אפשר לעבוד במשרה מלאה 9+ שעות כשיש 2 תינוקות בבית? זה אפשרי?

* מורן   10/04/13 | 14:45

לנו תאומים בני שנה ותשע ותינוק בן 4 חודש.... קשהההההה

* Letisia   10/04/13 | 14:19

* בהצלחה   10/04/13 | 12:40

זה כמו תאומים

* לימור   10/04/13 | 12:38

נועה , תמשיכי להביא ילדים לעולם כל ילד זו מתנה מאלוקים והוא נותן כוחות לגדל אותם ולתת להם את כל מה שצריך ! הרבה נחת !

* כל הכבוד   10/04/13 | 11:32

גם לי יש הפרשים כאלו, שני בנים, וזה נפלא! אומנם ההתחלה קשה אבל שווה כל רגע. קצת בגרות לא תזיק לך, לא על כל דבר צריך לכתוב ולהתבכיין, זו מתנה גדולה קבלי אותה באהבה!

* טלי   10/04/13 | 10:59

1. שכבתם מהר מאד אחרי ההריון - שזה דבר טוב 2. החזה בטח בוכה - מניקה נכון ?

* יונל   10/04/13 | 10:56

היי, אחרי 40 יום מהלידה, נכנסתי להריון - גם לא במתכוון בכלל! השנה + הראשונות הם מאווווד קשות. אני ילדתי את הקטנה שה"גדול" היה בן 10 חודשים. אני התמודדתי עם כאבי שיניים מצד אחד ומצד שני כאבי גזים. אבל שהקושי עובר.. זה כייף! היום הם בני 4.3 ו- 3.4. כייף תהניייי מהם

* מירית   10/04/13 | 10:52

אחרי 5 שנים שחיכנו בדמעות שליש לילד וברוך ה׳ הוא הגיע ספונטני ובהפתעה לא לקחתי גלולות כי לא תארתי לעצמי שאכנס שוב כל כך מהר להריון והופס אחרי 6 חדשים נקלטתי שוב הייתי בשוק לא ידעתי עם לצחוק או לבכות היום הגדול בן שנה ושמונה והקטנה בת חמישה חדשים שיהיו בריאים, לא קל עכשיו אבל כולם מעודדים שיהיה בסידר

* בדיוק כך   10/04/13 | 10:47

וגליתי שאני בהיריון כבר חודשיים , הבן שלי היה בן חצי שנה , מאז הלידה לא קיבלתי מחזור וחשבתי שלא אכנס להיריון כי לא היה לי מחזור. הייתי בהלם בכיתי חודשים, היום הגדול בן 5 וחצי והקטנה בת 4 מאוד כיף לנו, אני מחכה עוד שנתיים ורז בעזרת השם עושה עוד שניים ברצף.

* ישראלית   10/04/13 | 10:20

ויש לי כבר 6 ילדים צמודים אחד לשני וזה הדבר הכי כיף בעולם. אני רוצה עוד

* דודי   10/04/13 | 10:15

כותבת יפה! אצלי הראשון היה ״בטעות״ בגיל 26 והשני רצוי (עדיין בהריון) ונראה לי שאצלי המצב הפוך. מאוהבת קשות בראשון והשני ״לא בא לי הכי טוב״.. מבינה אותך בכל מקרה:) הכל לטובה!

* שיר   10/04/13 | 10:13

כל מילה בסלע מאוד אהבתי את הטור הזה. יש לי ילדה בת שנתיים וגם אני לא להתחברתי לעניין האימהות ולא ממש מצאתי את האושר שבדבר היה לי מאוד קשה להיות תלויה בה והכי קשה שלקחו לי את ההעצמאות לאט לאט התחברתי והיום ללא ספק אני אמא גאה. מאחלת לך בהצלחה והכי חשוב שתגדלי אותם בנחת

* לילו   10/04/13 | 10:13

זה אומנם מפחיד אבל אני מודה לאלוהים שנתן לי את המתנה הזאת בלי הצורך לקבל החלטה ולהיכנס לחששות לחזור שוב לטיפולים ו/או איך נסתדר... זו המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל, מזל טוב!

* תאומים וקטנטנה בשנה ושבע חוד'...   10/04/13 | 09:47

גם אני אחרי שכל כך הרבה זמן לא הצלחתי להיכנס להריון ראשון, החלטתי במודע לא לקחת שום גלולות אחרי הלידה. זה לא יקרה - 3 שנים ניסינו... והופ יש לי 2 ילדים בהפרש של שנה וארבע. היום הם גדולים - 9.5 ו8. אני חושבת שהילדות שלהם היתה מדהימה. והאמהות שלי היתה 100 אחוז בתוך זה. עם השלישי חיכינו ואני מרגישה שהוא חווה את זה אחרת. אמרו לי שזה יותר קשה מתאומים רגילים, דוקא בגלל הפער בהתחלה. היה קשה בשנה וחצי הראשונות. אחרי זה - הכל ביחד. ממליצה לך לחכות עכשיוו כמה שנים ואחר כך לעשות שוב שניים צמודים.....

* לי   10/04/13 | 09:44

מקיום יחסי מין יוצאים ילדים, לא? אם ילדת ילד ראשון בקלות, למה חשבת שהשני לא יבוא אם לא תשתמשי באמצעי מניעה? אני מנסה לחשוב ממה זה נובע: ילדותיות? הזנחה? עצלות? טפשות? זה גם ממש לא פייר כלפי אף אחד בספור. עליך אני ממש לא מרחמת כי עשית את זה לעצמך במו ידיך. אבל אני מרחמת על הגדול שסובל מזה כל כך, וגם על התינוק המתוק שממש לא רצוי פה בעולם!

* סוף מעשה במחשבה תחילה   10/04/13 | 09:41

הם מעסיקים את עצמם יחד יפה מאד.וגם גומרים עם זה יותר מהר...

* אמא לתאומים   10/04/13 | 09:38

הכי טוב זה שניים ביחד זה אומנם קשה אבל הם גדלים ביחד וזה כיףף גדול !!!

* אמא מאושרת   10/04/13 | 09:17

התינוקת שלי הייתה בת 4 חודשים וגיליתי שאני בהריון, חרב עלי עולמי כי גם ככה הייתי בדיכאון אחרי לידה. זה לימד אותי לא לשפוט נשים אחרות שטוענות שנכנסו להריון לא במכוון. לא חלמתי שאני אכנס להריון אחרי שלקח לי שלוש שנים להיקלט עם הראשונה. היום היא בת שנתיים והקטנה בת 11 חודשים.... לא אשקר שקשה לי, אפילו מאוד, אבל אומרים לי שבסוף זה ישתלם!!!

* דנה   10/04/13 | 09:10

* מלי   10/04/13 | 09:09