תגובות (17 תגובות ב-12 דיונים)
12. זה לא שזה מתחיל להיות יותר קל
אנחנו הופכות מיומנות יותר מיום ליום!!!
15/12/13 | 23:26
11. נהניתי לקרוא גם אני מתחילה להרגיש הקלה קטנטנה
עם הפשוש הקטן:)
15/12/13 | 14:39
10. מזדהה ומחכה..
קשה לומר שאני נהנית לקרוא כאלו סיפורים אבל זה כל כך מעודד שאני מרגישה נורמלי כמו עוד אחרות.. אני אמא לתאומות זעירות ויש הרבה רגעי משבר כשהעיניים סגורות לרווחה והבכי מתחיל מחדש, והשיגרה המטורפת משכיחה ממך איזה יום היום ושוב שכחתי מתי היתה הארוחה האחרונה כדי לזהות אם הבכי הוא מרעב או משהו אחר.. בקיצור- גם אני מחכה לימים עוד יותר טובים שישיבו לי את שלוות הנפש, את הזוגיות המדהימה עם בעלי ויותר רגעי צחוק מאשר של בכי.. תודה לכותבת!! וכן, תודה לאלוקים שזכיתי בהן (מקדימה את העוקצניות..)
15/12/13 | 08:08
תאומים
בגיל שלוש מתחילים עם האושר האמיתי, מנסיון....:)
15/12/13 | 22:00
9. גם אנחנו הצלחנו לנהל שיחה השבוע
ועוד היינו במטבח ביחד!! ולא פיצלנו כוחות!! כל הכבוד.. שמחה בשבילך שזה הולך ונהיה קל, מקווה שגם בשבילי זה יתחיל (שתי בנות, הגדולה בת 3 והקטנה 10 חודשים)
15/12/13 | 00:21
8. ושוב בכייניות
במקום להגיד תודה על המתנות היפות אתן רק מתלוננות אז אם בא לך לשתות ולסיים את הקפה תקומי קצת יותר מוקדם ולא איתם ותשתחררו קצת זה מקל על ה"קושי" אמא לארבעה בחמש שנים
14/12/13 | 19:55
!!!!!!:)7:;9@6:4@״״.
מה אכפת לךךךךךךךךךך!!!!!!
אל תקראי אז ווואי איזה אנשים מרגיזים יש
את קוטרית בעצמך! נכנסת ומקטרת עופי מכאן
14/12/13 | 21:08
לקום יותר מוקדם בבוקר
הם קמים בארבע וחצי כל בוקר. רוצה להמשיך להציע הצעות? סתמי. תודה.
15/12/13 | 07:14
אחלה כותבת!!! ואני מאוד מאוד מזדהה...
15/12/13 | 11:26
ממורמרת
אוי תנוחי. אין לך משהו טוב להגיד- עדיף שלא תגיבי.
15/12/13 | 20:34
7. את כותבת מאוד מקסים ומצחיק!!!
למרות שיש לי רק תינוקת אחת בינתיים - הזדהיתי עם כל מילה והיו לי התקפות צחוק לאורך כל מה שכתבת :-))) המון בהצלחה ואת נשמעת אמא מדהימה.
14/12/13 | 18:35
6. ממש ככה..פתאום
יש יותר זמן לעצמי ..והקטן יודע להעסיק את עצמו לבד..כייף גדול..וגם לי יצא בשבועיים האחרונים לבוא מוקדם לגן ולאסוף אותו לפני הזמן
14/12/13 | 09:33
5. וואו תודה, את כל כך מעודדת
גרמת לי לחשוב שאולי יש אור בקצה המנהרה. חולמת על היום שבו אסיים כוס קפה....
14/12/13 | 02:39
4. כל כך נכון ואמיתי .
בתור אמא לשלושה . הגדול נושק ל4 ותאומים בני שנה וחמש .. אני אכן מזדהה אתך לחלוטין .. הקושי העצום בלילות הלבנים .. אני עדיין לא בשלב שיכולה לסיים את הכוס קפה שלא נדבר על שיחה עם בעלי בזמן שהילדים ערים .. זה בגדר חלום . מייחלת ליום שאוכל קצת לנשום לרווחה .. או שאולי לסיים את הכוס קפה בלי 5 הפסקות מינימום ..
13/12/13 | 21:28
3. התמונה עם הקמין מעלפת!!!
13/12/13 | 11:31
2. אופ זה באמת קשה!
ככ כיפ לקרוא! פשוט מספרת את כל מה שעובר עלינו. גם אנחנו עם הפרש של שנה בין הילדודס וזה ככ קשה ונדמה שאף אחד לא מבין עד כמה. רגעי הנחת שלי בכל בקושי הזה זה החברות היפה הנרקמת ביניהם... לאט לאט... בין צ'פחה לצ'פחה... זה קורה ומחמם את הלב
13/12/13 | 10:09
1. את שוב מתחילה להרגיש נוחות
ותכף יתחשק לעשות עוד אחד...אל תגידי שלא אמרתי :-)
13/12/13 | 08:29