דיבור ישיר
תגובות (33 תגובות ב-23 דיונים)
23. לכי לפסיכולוג, דחוף!
* דנית אלג'ם   01/11/13 | 11:10
22. למה בכלל את יולדת?
ילד שלאמא שלו יש גנים של רוע, אנטיפטיות ויחסי אנוש שואפים לתחת של חמור מולודבי. מסכן.
* הנוקם   29/10/12 | 13:18
21. מחכה לטור הבא
א-ד-י-ר-!
* שוש   27/07/11 | 18:39
20. אהבת הורים
דרכו של עולם שהורים ת מ י ד אוהבים את יותר את ילדיהם מאשר הפוך. כשהילדים הופכים להורים הם אוהבים את ילדיהם יותר מאשר...וחוזר חלילה...
* מתילדה   27/07/11 | 11:29
19. אף אחד לא מכריח אותך ללדת
* .   25/07/11 | 20:01
18. אדיר....כל כך מדוייק!
* אלנוץ   25/07/11 | 12:00
17. גדול! בדיוק מחכה לי מכתב חשוב מקרן מקפת :)
* מירב   25/07/11 | 09:50
16. עניין של זמן
טבע האדם בצעירותו להיות יהיר ובטוח ושופע בטחון. יש מצב להרגיש שאתה לא רוצה להיות דומה להם. ובטוח שהם לא יודעים מהחיים.... ומנסיון אישי זה עובר. בדוק. לוקח זמן ובגרות ולפעמים עד שאין לנו ילדים משלנו לא נבין את הורינו. ואם אחרי שתהיי אמא זה לא יקרה. טיפול לא יזיק. תוציאי את כל האיכס
ronial   24/07/11 | 11:27
15. זה כמו בומרנג
איך שאתה מתייחס להורים שלך כך ילדייך ילמדו להתייחס להוריו.ואני אמא ל-3 אקריב את כל כולי למען ילדיי ואני לא רוצה וגם לא מצפה שילדי יעשו את אותו הדבר בשבילי ככה זה.
* אני    24/07/11 | 09:34
14. יחסי הורים וילדים
אני אוהבת את ילדיי ומרגישה שהם גם אוהבים אותי, השתדלתי ומשתדלת לחנך אותם בכבוד הדדי אך...לעיתים... ובמיוחד שהם כבר אחרי צבא וטיול בחו"ל... אני מרגישה לעיתים בדיוק כמו שכתוב בכתבה... מילים בסלע!!! לעיתים קרובות אני מוצאת לנכון "לדרוש" לספק גם את הצרכים שלי כאם, שיתנו לי ולא רק שיקבלו ממני...
* אם ל3 אוהבת אך מזדהה עם הכתוב   24/07/11 | 08:48
13. מוזר
אני הבנתי כבר בגיל 13 שההורים שלי הם בני אדם בפני עצמם, בעלי רגשות, מאווים ורצונות
* ל   23/07/11 | 19:26
12. לא יודעת איפה חונכת
אם התפיסה שלך את הורייך הם כאנשים מעיקים ושכל שרצו זה להטריד- צר לי לבשר לך שכנראה חונכת בדרך קצת קלוקלת. כנראה הורייך התייחסו כך להוריהם וכו׳ וכו׳. אני גאה ומאושרת להגיד שאני מעריצה את הוריי. בהשיגיהם, אהבתם, תמיכתם, מחשבתם ופועלם. מקווה שגם ילדיי הקטנים יחושו כך בעתיד. הוריי הם חברים טובים שלי. טיפ קטן- פשוט תנסי להעביר לתינוק שיבוא- הורים הם החברים הכי טובים.
* שטויות   23/07/11 | 15:08
הורים
כדאי מאד, לך ולילדייך שיהו לך ולהם חברים.
ruhale2   29/07/11 | 12:33
11. אם זה ילד מזרחי לא כדי אם זה ילד מערבי כדי
* מומחה לילדים   23/07/11 | 14:46
10. לייק לתגובה 9
* מאיר   23/07/11 | 13:22
9. ו...
ומאושרת בחלקי!!!! כשאחד מהם עוזר לי במטבח! או השני מתחמק בד"כ ,אבל לוקח את הפח ביציאתו לעבודה, והשלישי מתחמק בד"כ מלשים את הכביסה המלוכלכת בסל המיועד,ומבאי לי ערימות בסוף השבוע!!!, ומשבחים כל תבשיל שלי בהיתפלאות וגם כן מאפים!! , והבוקר טוב שלהם..... עם קריצה ישנונית .פשוט :אהבה!
* אמא ל3   23/07/11 | 13:02
8. יופי כתבת
באמת הבנת את יחסי הורים-ילדים על כל מורכבותם. הרי גם על החברה הקרובה לך ביותר את תרשי לעצמך לדבר בזלזול וכנ"ל לבן זוגך, כי יש בתוכנו את הידיעה שלמרות הכעס והזעם הם יישארו שם בכל מצב. על כל שיחת טלפון נבחנית יש המון רגעים יפים ואת הגישה הזו ש"בשביל מה לעשות ככה וככה אם במילא ככה וככה יקרה" אפשר להשליך על כל דבר בחייך. הרי בשביל מה לכתוב טור אם יהיו טוקבקים רעים ומזלזלים?
* עדן עדי   23/07/11 | 12:52
7. לא כלכך מסכימה
אולי זאת המערכת יחסים שלך, ושל עוד הרבה - אבל המערכת יחסים שלי עם ההורים שלי מאוד שונה. אני לא מתעצבנת שהם מתקשרים, אני סבלנית, נעימה, כיף לי לשמוע אותם וגם כיף לי לבוא לבקר אותם. הסוד הוא כנראה של ההורים שלי: הם אף פעם לא ינהלו איתי שיחה יותר ארוכה מחמש דקות בטלפון, בדיוק כמו שהביקורים אצלהם קצרים מאוד (שעה וחצי אוכל, קינוח והולכים). ואני משווה להורים של בעלי - שהם זוועתיים - כל ביקור אצלהם זה מינימום 3-4 שעות, כל שיחת טלפון זה לפחות 40 דקות. אז ברור שיהיה אנטי כלפיהם. זה הכל עניין של איך ההורה: אם ההורים של בעלי היו משחררים טיפה, מדברים רק 5 דקות בטלפון ולא כל שיחה 40 דקות שנגמרת בבכי ודרמה, אם כשהיינו באים יכולנו ללכת אחרי שעה וחצי שעתיים, אולי היינו מתגעגעים מההנאה במפגש ורוצים לחזור. לצערי הוריו של בעלי לא ממש חושבים שהבעיה בהם. הם כמובן לא מתעניינים בבעלי - הם דורשים ממנו להקשיב למה שקורה להם בחיים ולהתעניין בהם. אבל ככה זה הורים - אי אפשר לבחור.
* נגי   23/07/11 | 12:00
6. את לא יוכל להבין את זה.
אני יוכל לכתוב פה הסבר של אלף ויותר מילים לנסות להסביר לך.יוכל להיות כאן אלף תוקבקים שינסו להסביר לך .איפה את טועה.אבל זה לא יעזור.רק שתהיה שם תביני.רק שיהיה לך ילדים תביני. זה כמו להסביר למשהוא את הטעם של קוקה קולה.למי שלא טעם.אלף מילים והוא לא יבין.בקבוק אחד והוא ידע את הטעם. חבר שלי שאל אותי אך זה הכאב של מכה בביצים.הכנסת לו מכה והוא הבין
* מיכאל   23/07/11 | 11:49
טוקבק הזהב...:(
* מילה   23/07/11 | 12:52
הכי ממחיש
* והכי אנאלפבתי   23/07/11 | 13:22
יופי של תגובה,ממצה וכל כך חכמה
* מי   23/07/11 | 13:51
העובדה שלא ניתן להסביר את הטעם של קוקה קולה
היא תוצר לוואי של מוגבלות השפה האנושית. אם נפתח שפה יותר משוכללת נוכל, אולי בעתיד, לתאר טעם של קוקה קולה למי שלא טעם ככה שידע מה זה בדיוק מפחיד. כל מי שחושב שזו משימה בלתי אפשרית מזלזל במדע בצורה מכפישה ומעליבה. למרות זאת, הרעיון שבאת להדגיש פה יפה ואין בכך ספק.
* אמיר   23/07/11 | 14:26
חפרת
* אי   23/07/11 | 17:43
איכס קולה זה המשקה הכי מגעיל שאי פעם טעמתי
* מה אנשים מתלהבים מתורפה לכאבי בטן?   24/07/11 | 14:43
5. לצערי זה נכון.
* מרי   23/07/11 | 11:47
4. אמיתי לחלוטין
הדור הזה אנחנו כלי שהביא אותם לעולם, הדור שלי לעומת זאת הוא כלי לטפל בהורים שלנו.
* אורה גורג   23/07/11 | 11:43
3. כל כך נכון!
* אהבתי ביותר!   23/07/11 | 02:32
2. מחשבות בעקבות הטור
עם הולדתו של התינוק הוא תלוי באופן מוחלט באמו. אמו היא הכל - במלוא מובן המילה. זה המון המון להיות "הכל" עבור אדם אחר. כבת, כאמא, כאמא של אמא, אני מוצאת לאורך השנים כולן, שהקשר בין אם לילדיה הוא נפלא, ראשוני ובדרך-כלל, אלו הן עבותות לכל החיים. אני בעד הריון, לידה ואימהות בכל גופ ולב.
* אסתי, חיפה   22/07/11 | 20:33
1. חמודה,תלוי החינוך שאת מקנה לילד שלך.
אני גידלתי את ילדי לבד,בעלי שמואל נפל בסם ומת. לאחר הטראומה הזו הדבר היקר ביותר שנשאר לי הוא הילדים שלי. אני ידעתי שזה קשה לגדל 3 ילדים לבד אך החלטתי לתת את כל כולי אליהם,היום הם אנשים גדולים (30,27,21)וכולם לומדים רפואה. התפקיד בו שירתתי לא איפשר לי לעזור להם בלימודים אני מנקה,וכאשר הייתי חוזרת הביתה עם משכורת מינימום לא היה לי אוכל רב לקנות להם אך הם לא התלוננו אפילו פעם אחת כי ידעו שזהו הטבע שלהם. אחרי חיי הקשים שטרם נגמרו אני מסתכלת על הילדים שלי ופשוט גאה בהם בצורה יוצאת דופן,עקב התמודדותם כילדים בתנאים קשי יום הם למדו להסתגל לחיים האמיתיים.
* רחל   22/07/11 | 19:36
איזה סיפור חיים דפקת פה.
* דודיה   23/07/11 | 06:38
הסיבות הלא נכונות
מי שמביא ילד לעולם על מנת שהילד יכבד אותו ויטפל בו לעת זקנה טועה לאמת. הבאת ילד לעולם תחילתה במעשה אגואיסטי, אני רוצה להשאיר משהו אחרי. לאחר מכן מדובר באלטרואיזים, אתה נותן מעצמך לילדיך. אבל עליך לדעת איפה לעצור. גידול ילד זו אומנות וטוב שמי שלא מסוגל לא יעסוק בה. וכמו כל אמנות טובה את התוצאות רואים רק לאחר שנים רבות, לעיתים רק לאחר מותך. אם אדם מרשה לעצמו לדבר להוריו בחוצפה הרי שגם ילדיו ידברו אליו בחוצפה. אם אדם מזלזל בהוריו שלו, ילדיו יזלזלו בו.
* בור   23/07/11 | 09:17
בדיוק
*  עמיתוש   23/07/11 | 11:54