תגובות (8 תגובות ב-8 דיונים)
8. אז תעבדי יותר קשה פדלעה!
די לבכיינות שלך, אף אחד לא הכריח אותך להכנס להריון הבזוי הזה. קשה לך איתו? לכי לאמץ ילד קמבודי עם שיניים כבר בחוץ, שלא יבכה לך בלילות.
29/10/12 | 13:26
7. נשמע אדיר!
כתבה מעולה
09/07/11 | 17:08
6. כמה שזה נכון!
אני אמא לילדה בת שנה , ( אחסוך את התיאורים על כמה יפה, מדהימה, חכמה...היא) ועד היום לא התרגלתי ״לירידה באיכות החיים״ נוסף על האושר העצום שמגיעה עם צאת הזעטוטית, מגיעה גם סחיבה אין סופית של דברים רבים, היאבקות עם עגלות ותיקים בבגאז׳, קשירת סלקל בחום של 40 מעלות בחוץ ועוד.
איפה הימים בהם לא הרשו לי.להרים שקית חלב מהסופר ובעיקר דאגו שאנוח כל הזמן?!
שלך באהבה
המתגעגעת
09/07/11 | 13:53
5. count your blessings
09/07/11 | 13:28
4. כל כך נכון שזה מצחיק
אצלי הפינוק נמשך עוד כמה שבועות מכיון שהייתי אחרי ניתוח, אבל עכשיו בדיוק הגיע השלב שבו אני חוזרת למצב הישן. אני חייבת לציין שאני מרגישה אפילו קצת חופשיה ומשוחררת מזה שלא רצים סביבי כל הזמן. עכשיו כולם רצים סביב הילד הקטן והמהמם!
09/07/11 | 08:03
3. מחשבות על הכתיבה
נועה, את כותבת יפה, הכתיבה קולחת, ה"טור" רץ מעצמו, והכיתה מרצדת כל הזמן בשני מישורים: המישור הגלוי -השיבה לעצלות, ומולו, העמדה הביקורתית-חתרנית: 'פינוק היתר' כלפי האישה ההרה, ההתחשבות הרבה - ואולי מכיוון אחר - פולחן האישה ההרה כביטוי למערכת הערכים של החברה הישראלית ואולי החברה המערבית כולה.
השילוב של טור אישי, הומור דק, ומחשבות על החיים קולח ויפה.
אני בעד.
08/07/11 | 22:00
2. זה רק קורה בהריון ראשון.. תיהני כל עוד זה נמשך
08/07/11 | 18:28
1. כתבה נפלאה!!
כמה פעמים התעצלתי לקום מהמיטה באמצע הלילה כדי למרוח בעשר שניות את האל-תוש, ובמקום זה העברתי לילה קייצי שלם מכוסה במשיכה, רוטנת על הייתוש שהתמקם לי ליד האוזן.... אויי העצלות...
08/07/11 | 09:57