דיבור ישיר
תגובות (32 תגובות ב-27 דיונים)
27. וואוו, מרגש
הביצה השמאלית רעדה מרוב מתח. כאב בסוף? לפחות כאב כמו שאת רצית להכאיב לאחרים? תהני מהסיפוק.
* הנוקם   29/10/12 | 13:30
26. מעריצה שרופה
נועה היקרה, כקוראת הטור בעיקביות יש לך כלפי אחריות, לא רק כלפי שטח וכלי אביו היקר. החוויה שלך תשפיע גם על החוויה שלי.. תחשבי כבר על הכתבה של יום האחרי ... חיבוק
* שוש   17/07/11 | 21:05
25. טיפ שלי - חוקן
הביא אותי מפתיחה של בקושי 2 ללידה תוך חצי שעה ..... ממליצה בחום בהצלחה
* מור   16/07/11 | 23:11
24. נועה יקרה- תשתמשי ברגש האימהי שקיים בך ותתמקדי באיך לעזור לתינוק האהוב שבתוכך לצאת בצורה הכי רכה וחלקה, לא תאמיני כמה כח תקבלי משם. (מנסיון)
* אמא לשלושה אוצרות   16/07/11 | 22:55
23. עוברים את זה
אין מה לעשות, הצירים כואבים אבל זאת חוויה שכיף להיזכר בה אחר כך! אחרי שעברתי את הלידה אני פשוט גאה בעצמי... ומוכנה לעבור את זה שוב כדי להביא עוד נסיך או נסיכה לעולם הדרך קשה אך ה"תוצר הסופי" כל כך שווה את זה!
* מהמרכז   16/07/11 | 22:52
22. וואו כל כך מזדהה!! מה יהיה??
* אפי   16/07/11 | 22:47
21. נכון, זה כואב זה יכאב אבל בסוף זה משתחרר והכי נכון זה שווה
* אחרי דקה שוכחים   16/07/11 | 22:46
20. בנות יקרות! לא להיכנס לפחדים. בסוף כולם יוצאים...
* קרן   16/07/11 | 22:17
19. בהצלחה
את ממש תיארת את הלידה הראשונה שלי ככה זה היה פשוט ביקשתי להפסיק באמצע, לעצור לנוח ולהמשיך עוד כמה שעות אחכ׳ ביקשתי שיביאו מלקחיים או ואקום או כל דבר שיוציא את התינוק.. למזלי אף אחד לא הקשיב לי... חוץ מזה מאחלת לך לידה קלה וקצרה ביותר
* אורי   16/07/11 | 22:16
18. זה נראה כאילו אני רשמתי את זה
אני כ״כ מפחדת שזה מה שיקרה לי.... אני אדם שמוותר לעצמו... והסף כאב שלי נושק לאפס...... מקווה לטוב!!!!
* אסתי   16/07/11 | 21:02
17. לי זה קרה לפני 3 חודשים
לא חשבתי על סיטואציה כזאת, אבל מה לעשות שהגעתי באיחור לבית חולים ואפידורל כבר לא היה רלוונטי. היה שלב שכבר לא היה אכפת לי כלום. קחו, תדחפו חזרה תעשו מה שאתם רוצים. לי אין כח יותר! אמרתי למיילדות שטענו שהוא כבר בחוץ, לא מאמינה לכן אתן סתם אומרות. המלקחיים כבר הוצאו מהארון וביקשתי סליחה מהאבא. לא יכולה יותר!! ואז דחפתי פעם אחרונה והוא החליק אחוצה בשניה. הייתי כמה ימים בטראומה. היום 3 חודשים אחרי כבר רוצה שוב!! כן, זה עובר. שוכחים את הסיוט והסיוט הוא סיוט!! לא פחות ואפילו יותר.
* אני שמבינה   16/07/11 | 18:51
16. מה זה לא יכולה יותר?1
זה לא אחד הדברים ש"את לא יכולה יותר? אז בואו נפסיק" פשוט יולדים אין מה לעשות, פשוט המשפט הזה הכי מתאים פה. אין מה לעשות.
* אני   16/07/11 | 17:53
15. אוףףף אני כל כך מפחדתתתתת איך יעבור את זה
* נטלי    16/07/11 | 16:11
14. לא רוצה ילדים!
רק מלחשוב ע הכאב מוריד את החשק שיהיו ילדים
* Hanna84   16/07/11 | 15:55
13. עוד משהו
בנוסף לכך - תקשיבי לאימא החכמה שלך! יש בארץ אישה שמלמדת את מה שאמא שלך סיפרה לך .קוראים לה פאולה אג'י. תהיי אמיצה!!!
* יולדת מנוסה   16/07/11 | 15:18
12. מה יקרה אם תרצי להפסיק?
תעשי ESC ואז QUIT GAME אלא מה?
* מישהו   16/07/11 | 15:11
11. פחד מלידה
פחד תוקע ןעוצר לידה. ממליצה לך בזמן שנשאר לך למצוא משהו שיעזור לך ללמוד איך להתמודד עם הפחד.(זה מה שאני עשיתי)
* יולדת עם ניסיון   16/07/11 | 15:09
10. אני פשוט ביקשתי וואקום
* ת   16/07/11 | 15:07
וואלה
*  עמיתוש   16/07/11 | 15:37
9. מהסיבה הזו בדיוק
שאני מכירה את עצמי ויודעת למה אני מסוגלת ועוד יותר למה אני לא מסוגלת.. ארשם מראש לקיסרי
* אלינור   16/07/11 | 14:16
8. כתבה מדהימה?
את חושבת שאת המצאת את ההריון? מה זה חוסר הגבולות וטעם טוב? שדיים? הפסקה באמצע הלידה? רק אלוקים יאצילך, הרבה תפילןת יעזרו לך !!!!!!!
* רחלה ופלה   16/07/11 | 12:34
יום שבת - למה את מגיבה?
* אפרופו אלוקים   16/07/11 | 17:10
7. הזכרת לי נשכחות.. והצחקת אותי
הלידה הראשונה שלי הייתה בדיוק זו, אבל רק בגלל שהתינוק היה גדול (4.380!!) הוא לא יכל לצאת, אפידורל היה מאוחר מידי לקבל, אזל נתנו לי טשטוש (טעות גדולה!! אל תעשו אותה!!) בקיצור, היה לילד קשה לצאת, באו רופאים לחצו, ואני מטושטשת, לאמא שלי שהיא אחות במקצועה, לא הרשו להיכנס, ובעלי התעלף לידי, כי גם לו זו הייתה פעם ראשונה. אבל, בסוף יצא הילד ותיכף חוגג 17 שנה!! נוספו לו עוד 3 אחים ואחיות בדרך, כך שהכל עובר יקירתי, ואת תהיי בסדר גמור, אפילו אם תרגישי שקשה ואי אפשר עוד, תאמיני לי, אפשר. פשוט קחי נשימה עמוקה, תספרי עד , צאי מההיסטריה, ותנסי שוב. נ.ב. הלידות הבאות יותר קלות :) בהצלחה.
* שרית   16/07/11 | 07:26
6. את נהדרת
כתבה נפלאה! למרות שזה נשמע מפחיד ולמרות שאת באמת לא סוחבת כאבים בכבוד, אני מאמינה בך ובטוחה שיעבור בשלום... המזל הגדול הוא שאיו אופציית פרישה באמצע, ואולי זה יעזור לך לגלות למה באמת את מסוגלת... להכל!
* פושה   15/07/11 | 16:27
לייק על פושה
* שוש   17/07/11 | 21:03
5. אחלה כתבה
אחת הטובות ביותר שלך כל הכבוד נוגה
* ד.   15/07/11 | 15:26
4. את מדהימה...
ילדתי את בני הבכור לפני כמעט שנה וממש החזרת אותי אחורה בזמן, אני מוצפת דמעות... מותר להישבר ולבכות באמצע, בשביל זה אבא של שטח יהיה איתך! זה הולך להיות כואב ומרגש ומדהים, אני כבר רוצה לקרוא שאת אחרי הכל עם תינוק בריא.
* נעמי   15/07/11 | 13:22
3. בדיוק מה שקרה לי
לא מאמינה לקרוא סרט מדויק כל כך של מה שעברתי, אני כל כך פחדתי מהלחיצות שהולכות לקחת שעות כמו שהזהירו אותי, אז כשהגיע שלב הלחיצות, נכנסתי להסטריה וצרחתי שאני רוצה ללכת הביתה, ולא מוכנה ללחוץ, הביאו לי מלא מיילדות ואחיות ורופא, להרגיע אותי ולא עזר כלום, כל כך פחדתי שאני הולכת ללחוץ עכשיו שעות וכל הדברים המפחידים, תפרים, קרעים ברשתית העין ועוד, אז תוך כדי ההסטריה, הבת המדהימה שלי, פשוט יצאה לבד!!! עשיתי לחיצה קטנטנה באמצע הצרחות, והיא כבר הייתה בחוץ!
* שירן   15/07/11 | 11:47
לא כל הלידות קשות
לכל אחת יש לידה שונה לי אישית 3 לידות קלות מדהימות קצרות ובלי אפידורל בהצלחה לכל ההריוניות (הסוד להגיע מוכנה ואם כמה שפחות פחדים סיבובי אגן ונשימות נכונות )בהצלחה
* אור   16/07/11 | 14:41
תודה רבה אור על העידוד אבל
ישנן לידות שמאה סודות לא יקלו עלייך זה לרוב עיניין פיזיולוגי מעבר לגישה, נשימות ותנועות גוף
* זה לרוב עניין פיזיולוגי   16/07/11 | 18:57
2. חודש שביעי
זה ממש לא מה שהייתי צריכה לקרוא בתקופה הנוכחית, גם ככה אני חרדה מהלידה (הראשונה) הקרבה \:
* שירן   15/07/11 | 11:38
1. טור מרגש!!!
* טלי   14/07/11 | 19:33