תגובות (18 תגובות ב-15 דיונים)
15. למה באמת?
למה לגדל ילד, שיגדל למציאות מכוערת, בזרועות אימו המתוסבכת? למה לצלק אותו כבר בגיל חלב? אולי תגדלי עז, יש עוד עיזים בקיבוץ אילון?
29/10/12 | 13:21
14. כל הכבוד שאת מעיזה לומר דברים כאלו
זה ממש בניגוד לנורמות החברתיות שמחייבוצת אותך לאהוב את הילד שלך ולהיות מאושרת על בואו כאילו הבאת ילד ראשון לעולם אינה כרוכה בוויתור עצמי על החופש שלך ועל עוד הרבה דברים.
בואו נודה על האמת, ילדים זה קשה!
19/09/11 | 09:51
13. טיפוס אגואיסטי...מה תשאירי אחריך אחרי מותך. אפילו
18/09/11 | 20:51
12. טוב אבל כשתלדי אולי תספרי לנו גם דברים חיוביים קצת? כי זה נשמע לי ממש מייאש
אחרת עוד הרבה אנשים יבחרו לא להביא ילדים. בחיייייית... תגידי משהו טוב אחד לפחות
18/09/11 | 14:25
11. מזל טוב!
17/09/11 | 18:52
10. שאלה לאחר כמה פעמים שעושים סקס כדי להיכנס להריון
17/09/11 | 16:18
פעם אחת יותר מידי...
17/09/11 | 20:58
9. לא צריך אמהות כמוך
17/09/11 | 16:08
8. חווית האמהות היא חוויה מדהימה עם כל הקשיים אני לא הייתי מוותרת על כך לעולם. ואם יכולתי הייתי עושה
יותר מ-3 ילדים. אבל הכל נעצר בגלל בעיית פוריות.
17/09/11 | 15:20
7. ואהו את הולכת לחוות אהבה שלא ידעת וחשבת שקיימת :)
שתיהיה לידה קלה !!!
כל מה שרשמת הוא טבעי ואכן חולף :) המון בהצלחה
17/09/11 | 14:30
6. אני מרגישה בדיוק כמוך!!!
ממש הוצאת לי את המילים מהפה , תודה :)
17/09/11 | 14:03
5. זה מצויין שאת מודה בזה בפני עצמך כי
כמו שיודעת כל אשה שילדה- התחושות האלו הן הבסיס האמיתי לדיכאון שלאחר לידה ולא באמת ההורמונים. אם את מתמודדת עם זה בגלוי עם עצמך תוכלי להתגבר טוב יותר. אני לא ידעתי למה אני נכנסת והקושי היה עצום דווקא כי ידעתי שאני מרגישה פשוט נורא וכלואה ולא יכולתי לפרוט את התחושות האלו למילים (בעיקר כי הייתי עייפה מדי כדי לחשוב(-: ). אבל היום כשאני נכנסת לזה בפעם השניה אני כבר יודעת כמה אני הולכת להרוויח....
16/09/11 | 19:25
4. תודה
תודה שאת כותבת מהלב ומאפשרת לי לדעת שאני לא היחידה, כי אי אפשר לדבר על דברים כאלו עם אף אחד.
16/09/11 | 15:21
3. שני צדדים
אין ספק שיש אובדן חירות מסוים והשתעבדות לטיפול בתינוק / ילד לאורך שנים. גם אני לא חשתי ציפייה מיוחדת או כמיהה לפני שבני נולד. יותר בלבול ואפילו חרדה מסוימת. אבל בצורה בלתי מוסברת, לא רציונלית, אינסטינקטיבית, יום יומיים אחרי הלידה של אשתי, פתאום קרה איזה קליק קסום, חיבור, ומאז אני יכול להגיד, לא ב-90% אלא ב-100%, גם אם זה נשמע קלישאתי, שהוא הדבר הכי מדהים שקרה לי בחיים ושאם יש משהו או מישהו שאני באמת אוהב, זה את הבן שלי, וברמה שמאפילה על כל דבר אחר.
16/09/11 | 14:19
אני מרגיש כמוך - אתה אבא מקסים
16/09/11 | 17:05
2. נכון, את צודקת. ועם מה שאת מרגישה אי אפשר להתווכח
אבל את תראי שזה השתלם. תשמרי את הכתבה הזאת במועדפים, וכל יום הולדת שלו תקראי אותה מחדש. תראי איך כל שנה את תביני את גיחוכו של בן זוגך יותר. בהצלחה בכל אופן יקירה, ו..תהני ממנו..! :)
16/09/11 | 12:16
1. נועה את אמיצה
תודה לך על שאת תמיד אומרת את מה שלאף אחד אין אומץ להגיד
16/09/11 | 10:39
אני מסכימה עם מירב!
18/09/11 | 13:53