נתוני הפתיחה של Air היו נמוכים מלכתחילה. שבוע בלבד אחרי מכת המחץ של פול מקרטני בפארק, נראה היה שרק הופעה מרגשת באמת תוכל להטעין את הקהל המקומי באנרגיות הבינלאומיות הידועות, שצצות אצלו בכל פעם שאורחים חשובים מחו"ל מגיעים לביקור. אבל למרות הקלף הנוסטלגי החזק בכיסו והאנגר מפוצץ בקהל די נינוח, שאת חלקו הגדול הרכיבו שלל סלבס, אנשי תקשורת והרבה מאזינים, שלא התעצלו להתקשר לטלמסר גלגל"צ, התקשה הצמד הצרפתי לרגש.

כבר מהרגע הראשון כשהשניים - ניקולא גודן וז'אן-בנוא דנקל - עלו לבמה כשהם מלווים במתופף בלבד, היה ברור לכולם ש"האנגר 11" הוא לא המקום הנכון להופעה הזאת. הפעם פחות בגלל הסאונד הידוע לשמצה ויותר בגלל החוסר המשווע באינטימיות. תנאי הכרחי כשמדובר בלהקה שמזוהה בעיקר עם מוזיקת רקע לחדר המיטות.

היה ככה ככה | צילום : שוקה כהן
היה ככה ככה
האנגר באלקטרוני | צילום : שוקה כהן
האנגר באלקטרוני
יש כאן ריח של אכזבה | צילום : שוקה כהן
יש כאן ריח של אכזבה
אכזבה באוויר | צילום : שוקה כהן
אכזבה באוויר
פספסו להיטים חשובים | צילום : שוקה כהן
פספסו להיטים חשובים
ככה זה כשמוותרים על קולות רקע | צילום : שוקה כהן
ככה זה כשמוותרים על קולות רקע
  • היה ככה ככה
  • האנגר באלקטרוני
  • יש כאן ריח של אכזבה
  • אכזבה באוויר
  • פספסו להיטים חשובים
  • ככה זה כשמוותרים על קולות רקע

לא זכור לי שזה צוין איפשהו, אבל מסתבר שסיבוב ההופעות הנוכחי של הצמד, העונה לשם "Close Up Tour" הוא טור מצומצם מאוד, שמתמקד בעיקר במדינות זניחות כמו לטביה ופולין (וישראל, נו מה לעשות) ומתאפיין בסט מאוד רזה של כלים - אקוסטית, בס, תופים ושלל קלידים, וללא תוסף ויזואלי משלים, כמו שנהוג בדרך כלל בהופעות אלקטרוניות מהסוג.

את המחסור באנשים על הבמה היה אפשר לשמוע בכל צליל שבקע מרחבי ההאנגר, כשניקולא גודן, הסולן, הסתפק בתחלופה בין האקוסטית לבס ובמשחקים עם הווקדר, וז'אן-בנוא דנקל, שהיה אמור לשטוף את ההאנגר בשכבות עמוסות של סאונד, כמו שהוא עושה כל כך יפה באולפן, מיעט להשתמש במכשירי האפקטים והתמקד יותר בפסנתר. אפשר להניח שבלוקיישן אינטימי יותר, כמו "זאפה" ת"א (בו הופיעו בשישי), המיקס המינמליסטי היה יכול לעבוד טוב יותר, אבל בהאנגר הענק הם התקשו להצדיק את העמידה על הרגליים.

כל זה כמובן היה מתקבל בהבנה, אם הטראק-ליסט שרקחו השניים היה הוגן כלפי הקהל הישראלי, אבל למרות חמישה קטעים מתוך אלבום הבכורה "Moon Safari", קיבלנו רשימת שירים עקרה שפספסה כמה מהקטעים היותר מעולים שלהם כמו "All I Need", "How Does It Make You Feel" ו- "Surfing On A Rocket", כשאפילו הלהיט הרדיופוני הכי גדול שלהם בארץ, "Playground Love" הגיע דווקא בגרסת ה- "Highschool Lover" האינסטרומנטלית מהפסקול של "חמש ילדות יפות".

אבל ככה זה כנראה כשחוסכים בזמרי ליווי. רק לקראת סוף ההופעה (בקושי שעה וחצי) המצב התחיל להשתפר בזכות רצף שירים קצביים כמו "Sexy Boy" ו- "Kelly Watch The Stars", שעוררו את הקהל מהתרדמת המוקדמת שנכפתה עליו. אבל זה היה גם הרגע שבו זה נגמר והשניים ירדו מהבמה כשהם מותירים את הקהל המקומי, למרבה האירוניה, בלתי מסופק בעליל.