כהרגלו בשנים האחרונות, מזהה קובי שמעוני-סאבלימינל את נקודת האמצע של הישראליות העכשווית, ומשחק עליה. בדרך כלל יוצא לו מזה להיט גדול, כמו שקרה עם "תיזהר ממנה" ו"האח הגדול". במקרים אחרים הוא בוחר לשתף פעולה עם מוסד ציבורי או עמותה, וגם אז הוא מסתדר לא רע, כמו במקרה של חגיגות ה-60 למדינה ("בת 60"), אור ירוק ("יותר מזה אנחנו לא צריכים"), יד ושם, הקרן הקיימת, עמותת על"ם, ועוד. אם יש קונצנזוס ישראלי בסביבה - תסמכו על סאבלימינל שהוא כבר שם וכבר תופר את הלהיט שעוד שנייה כולם יזמזמו.
המלחמה בעזה והשירותרום בחנוכה, שהקדים אותה בכמה ימים, כאילו נולדה כדי שסאב יגזור גם עליהם את הקופון הנכון, אם לא בכסף, הרי שבכבוד, הערכה ואהדה מצד ממסד גדול וקהל שבוי. מדובר באוסף הלהיטים "פזצטא" שיוצא בימים אלה, וכולל חידוש של סאבלימינל וסיוון (ממשפחת תאקט, כמובן) ל"הלוואי", הלהיט הוותיק של בעז שרעבי, שלפני כעשר שנים זכה לחידוש של יהודית רביץ. לצדו מתייצבים עוד 16 שירים, חלקם להיטים כמו "אמצע הלילה בכפר" של הראל מיואל, "התקווה" של משפחת תאקט, "זה היה ביתי" של כלא 6 והילה הררי, "ארץ אהובה" של סאב ושלומי שבת, "בליבי" של בוסקילז ושלומי שבת, "אין עוד יום" בביצוע רון שובל ועוד. האוסף נמכר ב-9.90 שקלים, כשהכסף הולך לאגודה למען החייל.
"פנו אלי מהאגודה למען החייל", אומר סאבלימינאל. "הם עשו סקר לפני השירותרום ושאלו את החיילים את מי הם הכי רוצים לראות. בחרו אותי במקום הראשון בפער אדיר. הם יזמו איתי פגישה, שהשנה בשירותרום נעשה משהו מעבר למה שאנחנו עושים תמיד, כי כבר שבע שנים שאני עושה משהו גדול שם. חשבנו מה מעבר ואמרתי שהמטרה היא לייצר הכנסה לאגודה, פרויקט שיימשך כל השנה. אמרתי נביא חברים שיירתמו לדיסק אוסף שיהיה מתנה לאגודה. הם מייצרים, משווקים, מוכרים וכל ההכנסות אליהם. גייסתי את שלומי שבת, סינרגיה, אלון דה לוקו, גד אלבז, הראל מויאל, אמני תאקט, גד אלבז, כלא 6. זה אלבום שעשיתי קפידה, אוסף מצוין. מכל הלב. זה פרויקט מדהים ואני טופח לעצמי על השכם".
-איך בחרתם את "הלוואי"?
"הייתי צריך לייצר שיר דגל של השירותרום. היו לי ארבעה ימים להרים את זה. נכנסנו לאולפן עם סיוון, קובי אשרת, אבי סינגולדה ועוד נגנים ביום שישי באחת בלילה ויצאנו ביום שני בשתיים בצהריים. עבדנו שלושה ימים ברצף. התוצאה מדהימה. אלה דברים שיש בהם ברכה. אף פעם לא ראיתי כל כך גופים נרתמים בהתנדבות – אמנים, חברות תקליטים, בעלי זכויות, חברות מסחריות כמו 'סטימצקי' שמוכרות את האוסף בקופות שזה האזור הכי נחשק בחנות או תחנות דלק".
-כמה כבר מכרתם?
"האוסף יצא רק לפני כמה ימים וייצרנו 20 אלף עותקים. עוד אין נתוני מכירות. אני מנסה לסגור חברה מסחרית גדולה שתקנה מאה אלף עותקים עבור כל החיילים. היו מקרים שחברים שלי, אנשי עסקים עשירים, קנו כל אחד כמה אלפים וביקשו לפזר לחיילים ובשדרות. הייתי עכשיו בבמקום סודי בדרום לשם הגיעו גבעתי מעזה, כמה אלפי חיילים. עשינו להם הופעה בהתנדבות וחילקנו מלא עותקים של הדיסק".
-במה השת"פ הזה שונה מאחרים שעשית?
"זה אלבום ולא שיר, ממש אלבום שלם. יש פה עשרים אמנים וכל חברות התקליטים שותפות, יש פה מוצר. מדהים שזה הולך כתרומה. אתה תורם עשרה שקלים ומקבל דיסק ששווה שבעים. מעבר לזה הרבה פעמים אני מרגיש שיש שליחות בדברים שאני עושה. מרגיש שדברים נשלחו אלי, גם 'בת שישים' ונושאים שהעליתי בשירים, הרגשי יד שמכוונת הכל. הפעם גם הרגשתי את זה ועם זה הלכתי. המהלך הזה בתקופה של המלחמה כל כך חשוב. הוא מייצר אמירה שהיא מעבר לתרומה. לא רק כסף ייצא מהדיסק, אלא תרומה שהעורף תורם, עושה את חלקו, מפגין סולידריות עם החיילים".
-מאיפה הכישרון להתברג תמיד למקומות האלה, למרכז של האמצע של הקונצנזוס?
"תקרא את הראיונות הראשונים איתי בתקשורת ב 99' ותראה שתמיד אמרתי שמוזיקה זה כלי להשגת המטרה, שהיא להעביר מסר. הדברים הלאומיים, החברתיים, חשובים לי יותר מהמוזיקה. צה"ל חשוב לי כי זה המדינה ובלי המדינה אין לנו קיום. את המשפחה שלי רצחו בטוניס ובאיראן והעיניים שלי פתוחות לראות איפה אני יכול לתרום ואני מספק את הסחורה טוב.
"'תיזהר ממנה' יצא לפני שמונה שנים, היה להיט די בינוני והיום זה נשמע בן זונה, פשוט עובד. השת"פ עם אור ירוק ב'יותר מזה אנחנו לא צריכים' יצאה גרסה בת זונה. קשה כראפר לדבר לנוער 'שימו חגורות בטיחות', כי זה מסר הכי לא מגניב כביכול. כדי להעביר את זה לנוער צריך להיות טוב ואני טוב, עם כל הצניעות".
-איך עברה עליך המלחמה?
"אני מהג'אנקיז של החדשות. חברים שלי היו בחוץ ובפנים ומאוד אכפת לי מה שקורה. ישבתי עם גרעינים ואמרתי 'תנו להם עוד'. הופעתי אלף פעם בדרום ואלף פעם לחיילים. מעבר לזה עליתי בטלוויזיה כדי לספר על הפרויקט. חילקנו מתנות לילדים משדרות ואשקלון שהתבטלו להם הבר מצווה והבת מצווה ואני הולך להופיע להם בחינם. עשיתי בתל-אביב אירוע והזמנו מלא מהדרום, מאשקלון. הבאנו מלא אמנים שיעשו הופעות ומועדון אירח אותם עם אוכל ושתייה בחינם".
-והשם של האוסף, "פזצטא"?
"אתה יודע מה זה אומר?".
-"פול, זחל, צפה, טווח אש".
"פששש...תראה, חשבנו או 'פזצטא' או 'צו לימינל'. הקהל שיקנה את זה הוא לאו דווקא חיילים. הקהל שאנחנו רוצים שיתרום זה חבר'ה מבוגרים יותר. צעירים לא מבינים את המילה, וזה מגניב מבוגרים מבינים וזה מדבר אליהם".