הודו הפכה בשבוע האחרון ליעד התיירותי האחרון בעולם שתרצו לנסוע לבקר בו מרצונכם החופשי, אבל ללהקת "ג'ירפות" בהנהגתו של גלעד כהנא יש תוכניות אחרות, והם לא יתנו לכמה פיגועים זניחים של הג'יהאד העולמי לקלקל להם אותן. הלהקה המוערכת, שזוכה לקבל השבוע אלבום זהב על תקליטה השני "גג", יוצאת ביום ראשון הקרוב למסע הופעות בן שלושה שבועות, שיתפרס על פני 2,500 ק"מ, מצפון הודו ועד לדרומה, אותם תעבור הלהקה באוטובוס מיוחד. במקביל הם מוציאים את "I'm Burning Up", סינגל גרובי באנגלית, שאמור להיכלל באלבומם הבא.

המסע של "ג'ירפות" בהודו יעבור בערים ואתרים כמו דלהי, ג'ייפור שברג'אסטן, פושקר, בומביי ועד לגואה, ויתועד בסרט דוקומנטרי (במאי - נועם פנחס, מפיק - רונן מיכאלי) שיוקרן בערוץ 8 במהלך השנה הקרובה. במהלך המסע תנגן "ג'ירפות" עם מוזיקאי מדבר מקומיים, תופיע במועדונים נחשבים, פסטיבלים וגסט האוסים ותתארח בביתו של מהרג'ה מקומי ובשגרירות ובקונסוליה הישראליות. המסע יסתיים ב 28 בדצמבר בהופעה חגיגית במועדון "Hilltop" שבגואה שורצת הישראלים.

"לפני הפיגועים היה וייב שיהיו אלפים בהופעות ועכשיו אנחנו נוסעים עם סימן שאלה ענק ומצד שני עם הרבה תקווה", אומר גלעד כהנא. "הטיימינג של המסע הזה מתקשר לנטייה הרגילה שלנו לעשות הכל הפוך משאר העולם, ולא ניתן לדבר הזה לשבור לנו את החלום, ניסע ונראה ונזרום. הפיגועים שהיו שם זה כמו סימן של המציאות שמנסה להכניע אותנו, ניסיון לראות עד כמה אנחנו רציניים וכמה אנחנו באמת רוצים לנסוע. מעבר לזה הנסיעה היא לא צעד בקריירה או צעד כלכלי, זה הרבה יותר גדול, כי זה בא מחלום. לא הייתי מגיע לשם בלי המסע הזה".

-מה המטרה שלו?
"יש הרבה מאוד קהל של טיילים שצורכים אותנו באופן אדוק בהודו. אלפים באו אלינו אחרי הופעות ואמרו לנו 'היינו אתכם שם'. לכן עבורנו זו סגירת מעגל, לבוא ולהופיע שם בפני הקהל שלנו. לכן מטרה אחת שלנו היא לחוות את המסע עד תום והשנייה זה לא להתפרק. אנחנו נהיה שם חמישה גברים באוטובוס חודש שלם ולא יהיה קל, דווקא כשהלהקה נמצאת באחת התקופות הטובות שלה".

-אתה מכיר את הסיפור על אהוד בנאי שבגלל השיר "זמנך עבר" כולם היו בטוחים שהוא חרש את הודו והוא הגיע לשם רק הרבה שנים אחרי, ואת הסיפורים על "בית הבובות".
"כן, זה דומה לאהוד בנאי. שמעתי שמועה שבכלל נוסדנו באוסטרליה על ידי חבר'ה שהיו בהודו. אני מדבר איתך על 98'-99'. הגיעה לשם הסקיצה שלנו בקלטת. יש סקיצות שחלקן לא היו באלבום הראשון. כנראה שמשהו שם התחבר, התלבש".

-הודו תיכנס לאלבום השלישי?
"התקליט החדש כבר כתוב ומולחן ויש שירים שחלקם מתייחסים להודו עוד לפני שידענו שניסע. זה מחזק את העניין. יש שיר שמבוסס על תפילה הודית דתית שמישהו הביא לי מאיזה מקדש יחד עם דיסק של סאונדים. אנחנו הולכים להקליט בהודו חומרים לאלבום, לקחת דברים משם ולהכניס פנימה, כי יש שירים דורשים קארמה מיוחדת. אין לנו קונספט של מוזיקה הודית או 'מוזיקת עולם'. זה בולשיט. במוזיקה שלנו יש באופן טבעי כלים אקוסטיים, מלודיקות, דרבוקות, כלי מיתר, הרמוניות, אז יהיה לנו קל להוסיף למשל נגן סיטאר לתוך שיר פולק. נראה איך זה מסתדר וניתן לזה לעשות אוסמוזה לתוך האלבום השלישי".

-ועוד לפני כן אתם מוציאים שיר באנגלית עם הרבה גרוב.
"לי קל באנגלית כי זו שפת-אם שלי, גדלתי במקסיקו בבית ספר בריטי ועבורי זו השפה של זכרונות הילדות. אני לא כותב באנגלית, אבל זה כמו הרמון - האישה הראשית זה העברית, אבל יש עוד אישה שאותה אוהבים ואיתה ישנים. במקביל לארץ הסינגל יוצא גם בהודו. ההתכוונות היא למי שאוהב מוזיקה, גם למי שיש לו אוזן אחת".

-הגעתם לאלבום זהב - זו הצלחה שלכם או של כל שאר העולם?
"זו שאלה מכשילה. אף אחד לא היה צריך להתקרב אלינו. אנחנו בהופעות נונ-סטופ מ- 99' ומסיימים במצב שלא נשאר מאיתנו כלום. הזהב בא כתוצאה מזה, אבל הצלחה יותר מסוכנת מכישלון. זה נחמד וטוב ופרנסה, אבל מעבר לזה אנחנו רואים הרבה דברים קדימה ובקושי זוכרים מה היה, מהרבה סיבות".

-אתה מסכים שההופעות שלכם שונות לחלוטין מהתקליטים?
"הופעה חייבת להיות שונה בתכלית במהותה מהתקליט ומההופעה הקודמת. הופעה זו ישות אנרגטית עם וייב אדיר, אנרגיה חזקה ובוערת שהרבה יותר חשובה מלנגן מדוייק. האלתורים יותר חשובים מלתקתק את זה נקי. יש לי בעיה עם הופעות שבהן השדים לא יוצאים החוצה. חייבת להיות בהופעה תחושה של משהו חד-פעמי שקורה רק עכשיו ולא יהיה יותר. יש הופעות שאחריהן אני מגיע הביתה ואומר שיותר אני לא מופיע. אני לוקח את זה קשה יותר מפעם והבעיה הזו רק הולכת ומחמירה".