אין תמונה
רקוויאם. מטאליקה

2000

אלבום השנה (1)
Metallica – S&M
רגע לפני שהעשור יצא לדרך קיבלנו מצבה חיה. גלעד ללהקת ההבי מטאל הכי גדולה שאי פעם היתה כאן. אנדרטה לחבורת מוזיקאים שידעה להמציא את עצמה בכל פעם מחדש – עד שהמציאה את עצמה למוות. זו הפעם האחרונה שמטאליקה נשמעה כמו מטאליקה, ובדיעבד, נותר רק להצדיע כשאגדת הרוק הזו יורדת לקבר לצלילי "Nothing Else Matters" בליווי הכינורות של הפילהרמונית של סן פרנסיסקו.

אלבום השנה (2)
Hooverphonic – The Magnificent Tree
העשור הנוכחי הוציא את המוזיקה האלקטרונית מהמועדונים והכניס אותה לסלון. הרכב האלקטרו הבלגי זכה להצלחה לא מבוטלת בתחילת העשור - זכור במיוחד השיר והקליפ של Mad About You, והיה המשך ישיר להרכבי הטריפ-הופ שהביאו את האלקטרוניקה למרכז הבמה בעשור הקודם.

שיר השנה
Maxim & Skin – Carmen Queasy
הוא מפרודיג'י, היא מסקאנק אנאנסי. היא רוקיסטית, הוא חשמלאי. מה יצא מזה? אחד השעטנזים הכי טובים בין ביט לגיטרה מאז ומעולם.

שווה אזכור: Manu Chao – Bongo Bong

אין תמונה
וסחפה אחריה דור שלם של רוקרים. מיוז

2001

אלבום השנה
Muse – Origin of Symmetry
מיוז היא להקת הרוק של העשור. הפריצה שלה קרתה כבר עם הסינגל הראשון של האלבום הראשון שנתיים קודם. באלבום השני פגשנו את אותה מיוז, רק מבוגרת בשנתיים, ומה שהן עשו לה. הלהקה התבגרה, איבדה את הבוסריות שאפיינה את ההתחלה, חיברה כלים חדשים וסאונד ייחודי ומעניין לרוק המלנכולי שלה וסחפה אחריה דור שלם של רוקרים.

שווים אזכור: Radiohead – Amnesiac

שיר השנה
Depeche Mode – Freelove
אמרו עליו שהוא אווירתי מדי, שקט מדי, שהוא "מוזיקת מעליות" – אבל לא היה בנאדם שלא ידע לשיר אותו בעל פה באותה תקופה.

אין תמונה
רוק באיסלנדית. האוסף של ביורק

2002

אלבום השנה
Bjork – Family Tree
פנינה קטנה בהיסטוריה של הזמרת האיסלנדית, שהרעישה את המעריצים שלה, והצליחה לכבוש גם אותנו בשנה המשעממת הזו. נכון, זה אוסף, ובסיכומים כאלה לא נהוג לכתוב על אוספים, אבל כאן מדובר על משהו מיוחד. לראשונה חשפה ביורק חשפה בפני מעריציה חומרים ישנים בהם היא שרה רוק באיסלנדית, בדיסק הראשון מתוך שישה באוסף הזה.

שיר השנה
George Harrison – Stuck Inside a Cloud
מתנת פרידה שהאריסון, החולייה הכי חזקה ומעניינת בביטלס לטעמי, השאיר לפני שהלך לעולמו. האריסון מת רגע לפני שסיימו לעבוד על האלבום "Barinwashed", שהיה אלבום האולפן הראשון שלו מאז 1987. כשיצא האלבום, אמר בנו, דני, שהשיר המקסים הזה היה האהוב על אביו.

שווה אזכור: Lacuna Coil - Swamped

אין תמונה
טריפ-רוק מופתי. The Gathering

2003

אלבום השנה
The Gathering – Souvenirs
ולו בגלל הביצים. בשנות ה-90 הם היו מטאליסטים אפלים ומצליחים למדי. בתחילת העשור הלהקה ההולנדית הקימה לייבל עצמאי ויצאה לדרך חדשה. התוצאה: אלבום טריפ-רוק מופתי, בו סוף סוף נחשפנו ליכולות של הסולנית אניקה ואן-חירסברגן, שקולה כבר לא הוסתר מאחורי מסך הצרחות והדיסטורשן.

שיר השנה (1)
Keren Ann & Baroi Johannson – Le Ballade of Lady & Bird
הנקודה הישראלית בסיכום הזה. שיתוף פעולה מקסים בין קרן אן שלנו ליוהנסון האיסלנדי, סולן להקת "גנג בנג". שיר הנושא של האלבום הזה, שהוא יותר מעין דקלום עם מוזיקת רקע, מביא אותך לרגעים הבודדים האלה שאתה מתנתק מכל מה שמסביב ופשוט שוקע לתוכם, לכמה דקות במימד אחר.

שיר השנה (2)
Placebo – Special Needs
רק בני 19 וחולמים על תועבה. Creep של שנות ה-2000 פרץ לתודעה הישראלית, גם הוא, בגלל פרסומת. הפרסומת ההיא של פוקס, שהולכת ברוורס, זו שיעל בר זוהר ויודה לוי הולכים בה מכות. זוכרים? אז זה זה.

אין תמונה
סקא, רגאיי, שאנסון, מוזיקה צוענית, פאנק רוק. Babylon Circus

2004

אלבום השנה
Babylon Circus – Dance of Resistance
ניסיתם לתאר פעם איך נשמע רגאיי בצרפתית? או אולי שאנסון עם השפעה ג'מייקנית? קרקס בבל הוא בדיוק מה שהוא נשמע. שילוב בלתי אפשרי בין סקא, רגאיי, שאנסון, מוזיקה צוענית, פאנק רוק וקצת אלקטרוניקה. כל שיר שלהם יותר שמח מהשני. מדובר בלהקת מהגרים מהעיר ליון שבצרפת שמונה 14 חברים, שמסתובבים בעולם עם אקורדיוניסט, סקסופוניסט ונגן טובה צמודים. המלצה, כמי שחווה הופעה שלהם – בואו נחזיק כולם אצבעות שבעשור הבא הם יגיעו לבקר כאן.

שווה אזכור: The Dresden Dolls – The Dresden Dolls

שיר השנה
Dido – Sand in my shoes
הזמרת המחוננת, שהפריצה שלה היתה אולי הדבר הטוב היחיד שאמינם הביא לעולם, הגיעה באלבום Life For Rent לפסגת היכולות הווקליות שלה. חבל שרוב האלבום היה בינוני. השיר הזה כאילו הניף דגל מעליו ואמר – תראו, חברה, אני כאן, בואו להתכרבל איתי.

שווה אזכור: Air – Cherry Blossom Girl

אין תמונה
אינדי-טרוניק עם השפעות פוסט-פאנק. ברודקאסט

2005

אלבום השנה
Broadcast – Tender Buttons
הרכב האינדי-טרוניק הבריטי הגיע לשיא בשנת 2005. הסאונד הפך להיות פחות נקי ויותר ויותר השפעות פוסט-פאנקיות הופיעו במוזיקה שלהם. דווקא השילוב הזה יצר תוצאה כל כך נעימה, שאפשר להאזין לה בכל מקום ובכל מצב. הדיסק הקבוע שלי לשעה אחרי שחוזרים ממסיבה.

שווה אזכור: Gogol Bordello – Gypsy Punks

שיר השנה
Porcupine Tree – Deadwing
תשע דקות וארבעים ושש שניות של רעש. אני מאוד אוהב את פורקיופיין טרי, גם כשהם באים לשבור משהו וגם כשהם מנסים להיות רדיוהד. אבל אין מה לעשות. סטיבן ווילסון צריך דיסטורשן ברקע, זה מאוד מחמיא לקול שלו. מדובר באחת היצירות הכי רועשות של פורקיופיין טרי, והשיר הכי ארוך שהרשיתי לעצמי, בתור דיג'יי, לנגן במלואו.

שווה אזכור: Fischerspooner – Never Win

אין תמונה
נוגה אך מתקתק, רך אבל בועט. תום יורק

2006

אלבום השנה
Thom Yorke – The Eraser
כשתום יורק התנתק מרדיוהד, שמאוד חסרים לי ברשימה הזו, הוא הרשה לעצמו להתנסות קצת יותר באלקטרוניקה, והתוצאה היתה אלבום נוגה אך מתקתק, רך אבל בועט. אחד מאלבומי האלקטרוק הטובים שיצאו לאוויר העולם.

שווה אזכור: Juliette & The Licks – Four on the Floor

שיר השנה
Regina Spektor – Apres Moi
לבד על הפסנתר, ברוסית, צרפתית ואנגלית. שיר שנוגע בכל עצב חשוף, בכל אחד מנימי הרגש שלך, וגורם לך לרצות להתחבר בחושך עד יעבור זעם.

שווה אזכור: Red Hot Chili Peppers – Hump The Bump

אין תמונה
גראנג', גראנג', גראנג'. Finger Eleven

2007

אלבום השנה
Finger Eleven – Them vs. You vs. Me
כל מי שגדל על גראנג' תמיד חי קצת בעשור הקודם. נירוונה כבר לא איתנו, פרל ג'אם חיים בעיקר על תהילת העבר ולגבי האיחוד של אליס אין צ'יינס – אני מעדיף לחשוב שהוא לא קרה מעולם. לעומתם, "פינגר אילבן", הלהקה הקנדית הוותיקה, רק משתבחת עם השנים, והוכיחה שאפשר להוציא אלבום גראנג' טוב עם סאונד עדכני גם 7 שנים אחרי שהניינטיז נגמרו.

שיר השנה (1)
Unkle – Burn My Shadow
הכל נשרף. המחר שלנו, הצללים שלנו. ואור הלהבה הוא האהבה. שיר שהספיק להפוך לקלאסיקת טריפ-רוק, והוא רק בן שנתיים וחצי.

שיר השנה (2)
Dusty Kid – The Cat
בכל זמן, בכל יום, בכל מקום – אסיד. טראק האסיד-טקנו של הדיג'יי האיטלקי הצעיר יכול להכניס אותך לטירוף בערך בכל מצב. הסאונד החומצתי של סירנות המשטרה ילווה אותך בכל רגע ולא ייתן לרגליים שלך לנוח לרגע.

אין תמונה
אוצר מוזיקלי. פורטיסהד

2008

אלבום השנה
Portishead – Third
פורטיסהד לא יכולים להוציא אלבום רגיל, שיחלוף ליד. ואם חשבתם ש-"Dummy" שהם הוציאו ב-1994 והתחיל למעשה את הטריפ-הופ היה מהפכני, חכו שתשמעו את זה. "Third" הוא אלבום שמגרה כל חתיכה מעור התוף, שנכנסת לכם לראש ולא רוצה לצאת. "We Carry On", למשל, הוא שיר כל כך מעניין ומגוון, שאתה אפילו לא יודע איך לגשת אליו. כל מילה על האלבום הזה מיותרת. 11 שנים של המתנה היו שוות כל רגע בשביל אוצר מוזיקלי כזה.

שיר השנה
MGMT - Kids
אולי השיר הכי כיפי של העשור. גם אם אתה לא מתחבר לסגנון אתה לא יכול לעצור את עצמך מלפזז בעליזות בכל פעם שהוא נשמע ברקע.

שווה אזכור: Kings of Leon – Sex on Fire

אין תמונה
שבו בשקט, ילדים. פרודיג'י

2009

אלבום השנה
The Prodigy – Invaders Must Die
הרבה זמן עבר מאז שפרודיג'י פרצו את החומות, אי שם באמצע העשור הקודם. מאז אינספור אמנים, גדולים וקטנים, המשיכו בדרכם באינספור וריאציות של הרדקור אלקטרוני. 12 שנה הם ישבו בשקט, עד שהם כאילו החליטו להגיד "שבו בשקט ילדים, ותנו לאבא להראות לכם איך עושים את זה".

שיר השנה
Muse – Unnatural Selection
הוא לא יצא כסינגל וכנראה שגם לא ייצא. דווקא באלבום הכי מבולבל (אם כי די אמיץ) של מיוז, להקת העשור שלי, יצא השיר הכי טוב שלהם. לפחות בעשור הזה, שרק מראה כמה שהם יותר נחמדים כשהם כועסים.

עוד סיכומי עשור

לסיכום העשור של נוי אלוש בפופ, בשנים 2000-2002, ובשנים 2003-2005

סיכום העשור ברוק - דרור נחום

סיכום העשור של מאיה פישר

סיכום העשור של דורון גל: זמרות האיכות

סיכום העשור במטאל וברוק הכבד - רונן צומר

סיכום העשור של הדר אליקים