אין תמונה
אלבום השנה של דורון גל. יעל דקלבאום

אחרי שבחרו כתבי ומבקרי mako מוזיקה את שיר, קליפ, להיט הרדיו, הקאבר, הטקסט והלחן של השנה, ואת זמר, זמרת, הרכב, תגלית ופרויקט השנה, הגיע הזמן לבחור את אלבום השנה, אלבום האוסף, הופעת השנה, ההופעה מחו"ל ותופעת השנה. אתם מוזמנים לבקר את הבחירות, להסכים או להציע את שלכם.

אלבום השנה

דורון גל: "Ground zero" - יעל דקלבאום - מי שלא מכיר את האלבום וייתקל בעטיפה עלול לחשוב שהחתיכה עם השיער המתנופף ברוח היא אחת שעושה פופ סכריני נוסח קיילי מינו. אבל ההמשך מפתיע: אנרגיה מתפרצת ווירטואוזיות קולית באלבום משובח, שמתכתב עם פסיכדליה, איזבו, רוק ופופ אינטליגנטי במיוחד.

ליזט דנן: " אדומי השפתות" - ברי סחרוף ורע מוכיח - את האלבום הזה אהבתי מהרגע הראשון. אבן גבירול, ברי סחרוף ורע מוכיח בכפיפה אחת, איך אפשר לפספס? רק בהאזנה שלישית הבנתי כמה הוא עצום. הלחנים של מוכיח וסחרוף הופכים את הטקסטים המדהימים והעתיקים של אבן גבירול לבעלי אופי סחרופי משהו.

צחי בירן: "תפילה ליחיד" - אביב גדג' - כל מה שקיוויתי שיקרה באלבום הבכורה של מנהיג אלג'יר המנוחה קרה ואפילו יותר. יצירה ארוכה, מורכבת, אישית ומרגשת - בכתיבה, בשירה ובנגינה - מושלם.

הדר אליקים: "פורטיס משולש" - הגאונות של גיבור הרוק הישראלי רק מתעצמת, אחרת אין הסבר לשלושת האלבומים האלה.

אין תמונה
אלבום השנה של צחי בירן ואסף לבנון. אביב גדג', "תפילה ליחיד"

אסף לבנון: "תפילה ליחיד" - אביב גדג' - הנגטיב של המוזיקה הישראלית העכשווית והרווחת - יצירה עמוקה, רבת רבדים, תובענית וקשה לעיכול. לא הכל מושלם בה, אבל קול היוצר הייחודי של גדג' מכפר על הפגמים ומראה שגם היום יש סיכוי למוזיקה שלא נועדה להיות רינגטון. היה שווה לחכות את כל השנים.

אסף נבו: "לא לדבר על מין" - אורי מרק - מאלבומי הבכורה הטובים בעשור האחרון, "זימה" - הקרטל - תותחים, "סוף לא טוב" - מופע הארנבות של ד"ר קספר - יצרני להיטים ברמה בינלאומית. "תפילה ליחיד" - אביב גדג' - ככה מדברים עם אלוהים.

אלבום האוסף

צחי בירן: "דיסקגרפי" - האוסף הכפול של מאור כהן - אין אמן בארץ שנגע בכל כך הרבה סגנונות וז'אנרים, בלי לעשות פאדיחות. לסכם את יצירתו עד כאן זה עסק לא פשוט אבל חיוני.

אסף נבו: האוסף המשולש של גידי גוב - העריכה לא טובה, אבל התוכן מחפה עליה.

"דיסקרגפי" - מאור כהן - לא יאמן כמה האיש הזה מגוון, פיקח, משעשע וגם עמוק.

הופעת השנה

שלומי שבן אני ואתה (צילום: רועי ברקוביץ')
הופעת השנה של ליזט דנן. שלומי שבן | צילום: רועי ברקוביץ'

דורון גל: עמיר לב. מופע פשוט, צנוע ומצוין. גיטרות חשמליות והרבה אנרגיה טובה.

ליזט דנן: שלומי שבן קרן אן ואבישי כהן. מופע מרגש של שלושה ענקים.

צחי בירן: מרסדס בנד - גל תורן והחבורה הם חגיגת הרוק/פאנק הכי סוחפת ומחרמנת שאתם עשויים למצוא את עצמכם בה. ויפה שעה אחת קודם.

אסף נבו: איפה הילד - אחרי שנים של ציפייה, ערן וייץ וכרמי זיסאפל הוירטואוזים, אסף ארליך עם 8 שירים חדשים, תמר אייזנמן משיקה את "Gymnasium", עשור למאיר אריאל בקיסריה, הפרויקט של עידן רייכל בהרצלייה, פורטיס מארח את מארינה, אביב גדג' בהשקה, נינט בבארבי, הקרטל בהשקה, שלום חנוך בקיסריה, שלומי שבת בקיסריה.

הופעת השנה מחו"ל

דורון גל: מדונה, באמת צריך להסביר למה?

ראויה לציון גם מדלן פיירו בערב צנוע ומקסים.

ליזט דנן: המאבק בין פיית' נו מור לכריס קורנל היה צמוד. בסוף עקף אותם בהפוכה מארק רונסון. למרות הכריזמה של פאטון ועל אף שההופעה של קורנל השאירה עליי חותם למשך ימים ארוכים, משהו בהופעה של רונסון היה מפתיע, קליל, מהודק ומשמח באופן מכריע.

צחי בירן: פיית' נו מור - עם כל הכבוד לאסתר, למייק פאטון יש עוד כמה תרגילים בשרוולי חליפת הסרסורים האדומה שלו, שהיא ומפיקיה לא יוכלו אף פעם לשחזר. בלי ספק הקאמבק הבינלאומי של השנה ואינשאללה שלא נאלץ להיפרד מהם בשנית.

הדר אליקים: פיית' נו מור - ניצחו את מדונה עם הכריזמטיות האין סופית של מייק פאטון, הנוכחות המחשמלת של הלהקה כולה וכמובן השירים המעולים שחיכינו לשמוע בלייב יותר מעשור.

מארק רונסון - נחת בזאפה עם נבחרת מוזיקאים מרשימה ואנחנו קיבלנו תערובת חמה של היפ הופ, סיקטסיז, רוק, ג'אז, Fאנק, וכמות עצומה של אנרגיות שהשפריצה גרוב לכל עבר.

אסף נבו: כריס קורנל - איזה זמר ענק, פיית' נו מור - איזה מייק פאטון ענק.

תופעת השנה

רד בנד הופעה 7 (צילום: שוקה כהן)
מתופעות השנה. רד בנד | צילום: שוקה כהן

דורון גל: יותר אמנים שרים באנגלית מבלי צורך להתנצל, פרויקטים של שירי משוררים ביהדות (אתי אנקרי, סחרוף ומוכיח, שטרית, אלמליח ולרוז), פליטי כוכב נולד נכשלים בשירים ואלבומי בכורה, חוץ ממיקה שדה ומאיה רוטמן.

ליזט דנן: רד בנד. כמה רגעי עונג ייצרו לנו הבובות האלו. בהופעות שלהם שהיו סולד-אאוט אפשר היה לראות סוף סוף רוקנ'רול חי ובועט.

צחי בירן: הופעות האינדי מחו"ל - כמו שכתבתי אחרי ההופעה של קלקסיקו ,החבר'ה של "מונוקרייב" ו"נרנג'ה", שמתחרים ביניהם, מגשימים לנו חלומות אינדי קטנים ומתוקים. לי עדיין יש כמה- רישמו לפניכם חברים: הדיסמבריטס, האילז, מיו, דה שינז , בנד אוף הורסס וספרקלהורס.

הדר אליקים: טרי פויזן - אחרי שביססו את מעמדן כמופרעות של סצנת האנדרגראונד, ארבעת הבנות (שמגובות גם בשני גברים), מצאו את דרכן למיינסטרים עם לוק צעקני, הורמונים משתוללים, מלא סקס אפיל ומוזיקה מצוינת.

אסף נבו: אסף אבידן והמוג'וז – מה שהחבר'ה האלה עשו בשנה אחת מדהים בכל קנה מידה. להוריד בפניהם את הכובע של הילד העצוב ואת המגבעת של האיש בר-המזל.

עוד הצטיינו השנה

דורון גל: ברי סחרוף ורע מוכיח עם אדומי השפתות, מוטי ביקובסקי, אביב גדג', נערות ריינס, טרי פויזן, יהודית רביץ ואבי בללי, אסף אבידן והמוג'וז, דנה בקר, יהלי סובול ורע מוכיח.

ליזט דנן: יעל דקלבאום, שמצליחה לפרקים להשמע כמו ג'וני מיטשל.

צחי בירן: פורטיס, אביב מרק, גיא מר, יוני בלוך, קובי אפללו, אמיר דדון.

הדר אליקים: אייל גולן, קובי פרץ, "הקרטל" ועמיר לב.

אסף נבו: גלעד כהנא, דנה בקר, הדרה לוין-ארדי, מרסדס בנד, רד בנד, אמיר דדון, אסף ארליך, שלומי סרנגה, סאבלימינל, ירמי קפלן, דויד ברוזה, גידי גוב, מיקה שדה, מאיה רוטמן, יוני בלוך, רמי קליינשטיין, יאיר זיו, דור דניאל, נדב אזולאי, אייל גולן, שרית חדד, עמיר לב, אסף שריג, יעל דקלבאום, טרי פויזן, הקולקטיב, נובל בראטס, הקאר סיטרז, באפאלוז, ובטוח שכחתי עוד המון שמגיע להם פרגון.