קרן פלס תתיישב בקרוב על כס השופטת ב"הכוכב הבא" (קשת 12), זו העונה השביעית ברציפות. לאורך השנים הפורמט השתנה והפרס יחד איתו - אבל הכשרונות תמיד שם, ופלס מגיעה נחושה מתמיד לצוד אותם. בעונה שעברה, רביב כנר שהיה גאוותה האישית אמנם הודח בשלב חצי הגמר, אבל קיבל אותה מיד אחר כך כמנהלת מוזיקלית וכותבת שירים. בין היתר את "רסיסים", שכתבה והלחינה עבורו יחד עם אבי אוחיון ושבר שיאי השמעות. לפניו היה הדואט "שקופים" עם רון בוחניק, הבייבי שלה מעונה 3 - וכעת היא מחפשת את הכוכב האישי הבא שלה.

"עידן רייכל לקח את המילה 'פרויקט', לעילי בוטנר את 'ילדי החוץ', לי אין שם אבל יש לי את הדבר הזה. ב"הכוכב הבא" אני מסתכלת מהזווית הזו. זה מישהו שאני יכולה לעבוד איתו? יש לי שיר שיתאים לו? אני יכולה לעזור לו להפיק הופעה? זה מה שאני מחפשת. כשהדיחו את רביב כנר עמדתי וצעקתי שזו טעות, אין לי משהו נגד פופ צעיר, אבל אני רוצה שהשנה זה לא יהיה הדבר היחיד. חשוב לי שיהיה אדם יוצר".

הפרס השנה הוא מיליון שקל. הרבה כסף.
"כן. אני מקווה שמי שיקבל את הכסף ישקיע אותו רק במוזיקה, שזה לא ילך על ג'יפ או משהו כזה. אפשר לעשות המון מוזיקה במיליון שקל. צריך להשתמש בכסף נכון, לא לעשות דברים רברבניים. לפרנס אנשים טובים שמגיע להם".

קרן פלס (צילום: שי פרנקו,רויטרס)
שמלה: נעמי בוטיק בזל | צילום: שי פרנקו,רויטרס

תתגעגעי לקטע של האירוויזיון?
"האמת היא שאני שמחה להיפטר מזה", היא צוחקת. "עניין האירוויזיון תמיד הפריע לי. זה שאין את זה עכשיו זה מדהים לי. כשהתחלנו לצלם וידעתי שהפעם לא שולחים לשם מישהו, הרגשתי שאולי סוף סוף אמצא את מקומי בתכנית הזו".

הילדה שרוצה לשיר

השנה, בעונה השמינית של "הכוכב הבא", פלס יושבת בפאנל שהצד הנשי בו הולך וגדל, כשלצידה שירי ונינט טייב - שהתחילו את דרכן ביחד לפני 18 שנה, בעונה הראשונה של "כוכב נולד", והיום שופטות זו לצד זו. "הגברים בבעיה עם שתי הנשים האלה", פלס אומרת.

עם שירי עבדת בעבר, עם נינט זו פעם ראשונה. איך היה לך?
"נינט היא בחורה מה זה נעימה. היא מדברת לעניין ברמות, הטון שלה נמוך, היא נינוחה. היא שמה אדומים אבל בצורה מכבדת. היא שונה ממני מאוד והיא מרתקת אותי, אני נהנית ממה שיש לה להגיד. השנה למדתי גם לאהוב את שירי. הפריעו לי בה דברים בעבר שעכשיו הבנתי שאני בעצם אוהבת. המקומות שהם קופצניים או לוחצים, לא, זו תשוקה וחדוות נעורים. אני רואה בה את הילדה שרוצה לשיר, היא שונה ממני וזה מתוק. אני לא אוהבת שום דבר שהיא אוהבת אבל אני מתה עליה".

הכוכב הבא 2021 (צילום: ערן לוי)
צילום: ערן לוי

פאנל חצי נשי (אם מחשיבים את סטטיק ובן אל כיישות אחת), מסמן תקופה שבה לנשים נמאס מתת ייצוג במוזיקה הישראלית. המציאות של פער בנתוני ההשמעה של נשים ביחס לגברים מגייס מוזיקאיות לשיתופי פעולה - ופלס נותנת את כל מה שהיא יכולה למען המטרה. היא כתבה את המנון ההעצמה "בום", הפקה של גלגלצ ויוטיוב לכבוד יום האישה הבינלאומי, בשיתוף נטע ברזילי, נסרין, עדן דרסו ודורון טלמון; עוד לפני כן, באמצע סגרי הקורונה, יזמה פרויקט זום של מוזיקאיות ישראליות ברחבי העולם לביצוע של שירה "באת לי פתאום". 

מתי קיבלת את הבום?
"זה הרבה בומים קטנים כל הזמן. לא יעלה על הדעת שקיים פער בין גברים ונשים, אבל הוא עדיין מאוד נוכח. כמעט כל יום המציאות נותנת לי עוד שיקוף לזה, זה משוגע ולא הגיוני. אני חושבת כמה אחורה זה הולך, כמה פוסט טראומה יש פה, איזה דפוסים אימצנו. הרבה בנות צעירות שיוצא לי לדבר איתן מספרות לי הטרדות מיניות בתחום, מכל בחורה שניה שהגיעה לכאן שמעתי אפיזודה. מצפים מנשים להיות חינניות, להביא את הפלירטוט הסקס אפילי שלהן כחלק מתנאי סף להתחיל לדבר עם מישהו. את יכולה לדמיין שאני אפיק או לא אפיק שיר לזמר לפי מספר הקוביות בבטן שיש לו?".

הרווחת פעם פחות מגבר?
"ברור, תמיד. בכל מקום שעבדתי והיו גם גברים. אבל לא רק בכסף. במשקל שנתנו למילים שלי, בהערכה שקיבלתי. הרווחתי פחות בעוד מובנים. כשאני רואה ליין אפ של פסטיבלים שאין בהם נשים אני פונה אליהם, לא רק בשם עצמי. אני אומרת להם - 'תחשבו רגע. יש לכם ילדות'".

היו שראו ב"בום" סוג של עלה תאנה מטעם גלי צה"ל, מעלים מודעות לבעיה אבל לא באמת מתחייבים לפתור אותה.
"אני חושבת שזה כן יכול לעשות שינוי. יש לגלגלצ כוח והם מציפים את הנקודה הזו, השיר אומר לנשים יוצרות 'בואו, אנחנו רוצים אתכן ואוהבים אתכן'. אתן יכולות גם להיות מפיקות, יוצרות, את לא חייבת להיות דיווה עם עקבים".

קרן פלס (צילום: שי פרנקו,רויטרס)
עליונית: אינדיגו | גופייה: עמנואל | ג'ינס: חגית טסה | צילום: שי פרנקו,רויטרס

בקוטב אחר של העשייה שלה, פלס פוגשת את הקונפליקט המגדרי מול עולם הדת. "יש אנשים שאני אוהבת ומעריכה ולא יכולה להופיע איתם כי הם דתיים ואני אישה. אז כזמרת אני כבר בעמדת נחיתות. יש גברים שלא יכולים לשמוע אותי, אבל נשים כן יכולות לשמוע גם זמרות וגם זמרים. אני לא רוצה לשנות את הצביון של המדינה, אנחנו מדינה יהודית, אבל עם הזמן אולי כן לשכנע אותם. אולי לא אני, אולי הנכדה שלי".

את חנן בן ארי, עמו כתבה את הלהיט "ויקיפדיה", שדווקא מדבר על שוויון והסרת מחסומים - היא לא ניסתה לשכנע. מתברר שלא רק שבן ארי לא יבוא להופעה של פלס, היא חושפת כאן שבעת הכתיבה עצמה עצרה את עצמה מלזמזם, כדי לא לגרום לו לעבור על האיסור "קול באישה ערווה". "ישבנו כאן, במרפסת, כמו שאני ואת יושבות ואני מודעת לחוקים. אז אסור לי לחבק אותו או לגעת בו, או ללחוץ את היד. ואני לא יכולה לשיר איתו. כיבדתי אותו. לא זמזמתי בזמן שכתבנו יחד".

מרגיש לי כמו דיכוי.
"אבל זה בא לגמרי ממני. אני לא מתכסה בשביל חנן והוא לא מבקש ממני, הוא לא יגיד לי להסתיר משהו ולא יסתום את האוזניים כשאני שרה, אבל הוא מבין מאיפה אני באה ואני מבינה מאיפה הוא בא. תאמיני לי, אם ככה כולם יתנהגו, תהיה לנו מדינה מדהימה".

אולי נאמץ. זה יעזור לי לא להביא עוד ילד

אני פוגשת אותה באמצע יום חם, בביתה שבמושב חופית. שני הילדים, אורי (9) ולונה (7) בבתי הספר, נועם עובד בכוורת וקרן מנסה לתקן טלפון שנתקע. השער היה פתוח כשבאתי, בלי קוד או מצלמות אבטחה, אז פשוט נכנסתי. חלקים מהבית הזה מוכרים לי מסטוריז ותמונות של קרן באינסטגרם, אבל הם נראים אחרת בלי הפילטרים וזוויות הצילום. יש נוף לים ובריכה בחצר, ויש גם תחושה נעימה, נגישה, של מקום שאנשים חיים בו. "שנינו מושבניקים, למה ציפית", היא צוחקת ואוספת רגליים יחפות ושזופות לישיבה מזרחית על הספה במרפסת המבולגנת.  

אולי ציפיתי קצת לחיים של ז'ורנל.
"לא, אנחנו לא כאלה. אנשים מאוד מקורקעים. הבית הזה הוא הבית שנועם גדל בו, הבית של אבא שלו ז"ל. תמיד יש כאן אנשים שיוצאים ונכנסים".

קרן פלס (צילום: שי פרנקו,רויטרס)
שמלה: ורנר | צילום: שי פרנקו,רויטרס

נראה שפתיחות היא דרך חיים עבור פלס וטור. לפני כמה שנים הם אימצו לחיקם את נועה, חיילת בודדה, שבימים אלה עברה מחופית להתגורר עם בת זוגה בסלובניה. "נצטרך לטוס לשם איכשהו, כי תהיה חתונה. נועה ניצחה את ההיסטוריה שלה, היא מצאה את האזור שהוא שלה, שנוח לה בו. אני שמחה שהיינו שם בדרך שלה. אני לא שוללת שנאמץ עוד", היא אומרת בנונשלנטיות.

באמת?
"כן, יכול להיות. יש המון ילדים שצריכים בית ואני לא חייבת ספציפית להעביר את הגנים המשובחים שלי. זה עוזר לי לא להביא עוד ילד".

פלס בת 42. על משבר גיל ה-40 שלה התחילה להעיד כבר בגיל 38, כך שאולי כבר עכשיו היא בשלה לשלב שאחרי. משהו יותר דעתני, שצופה החוצה ולא רק פנימה. יש בה הרבה דברים רכים - המוזיקה, המילים, הגישה לחיים - אבל את האכזבה מטיפול המדינה במשבר הקורונה היא לא מנסה לרכך. "במשך שנה הייתה תחושה שלא צריך אותך יותר. ככה בטח אנשים מבוגרים מרגישים, שאין צורך בי. זה מאוד קשה. אנשים שעבדו איתי, נגנים ואנשי סאונד ומקימי במות, כולם סבלו. רציתי לעשות הכל כדי שהצוות שלי יעבוד, שיהיה למה לקום בבוקר, אז הלכנו להופעות חצר במחיר הכי נמוך והתחלקנו בכסף, ארבעתנו. הרווחתי סכומים כמו בגיל 15 כשהייתי מלצרית".

אני מניחה שזה לא היה כי היית נואשת לכסף. את הפרזנטורית של "דוקטור פישר".
"זה היה כדי שיהיה למה לקום בבוקר. כל אנשי התרבות והפנאי לא קיבלו מענה, הייתי מתקשרת לחברים מהתיאטרון ושואלת מה מצבם, כמה פיצויים הם קיבלו. לאנשים לא היה כסף להתקיים. אם אני מסתכלת על עצמי - יש לי עסק עם שותף שקוראים לו ביטוח לאומי ושותף שקוראים לו מס הכנסה, ואלה שותפים גרועים מאוד. שותפות טובה לא מתנהלת ככה, שאתה רק נותן ונותן ולא מקבל. ואם אתה מקבל אתה צריך להחזיר. כפו על כל מי שגר במדינה הזו שותפות לא בריאה".

הלכת להפגנות ה"לך"?
"הייתי בהפגנה אחת בכיכר, לא הלכתי להפגנות בבלפור. אני לא נגד ביביסטים, הצבעתי לביבי בעבר, אין לי שום דבר נגדו, אפילו חשבתי לבקש להיפגש איתו פעם אבל הבנתי שהוא יאכל אותי בלי מלח. אני חושבת שלא בריא שתהיה כאן מונרכיה. כשמסתכלים על זה מבחוץ, על כמות הקדנציות, על כתבי האישום, ברור שיש כאן הפרעה בתפקוד".

קרן פלס (צילום: שי פרנקו,רויטרס)
גופייה: עמנואל | ג'ינס: חגית טסה | צילום: שי פרנקו,רויטרס

בבחירות האחרונות הצביעה ליאיר לפיד, האיש שקיבל מנדט להרכבת ממשלת שינוי, שבאקלים הבטחוני הנוכחי עתידה לוט בערפל. "התלבטתי אם להצביע לו או למרב מיכאלי, כי אני מאוד תומכת גם בה. אהבתי שיש אישה שמדברת לעניין ויש בה משהו מעורר השראה. אם היו לי שני קולות הייתי מצביעה לשניהם. אבל ליאיר לפיד אני מצביעה בגלל ההיכרות האישית, הוא היה מאוד טוב אלי כששנינו כתבנו ב'ידיעות אחרונות', הוא התקשר ונתן לי עצות. אני מאמינה לו שהוא רוצה לעשות משהו שיהיה לו פחות משתלם ויותר מורכב, כי באמת אכפת לו".

אמני מיינסטרים כמוך תמיד נזהרים לרצות את כולם, לא להיות דעתנים מדי. פתאום בשנת הקורונה למדנו שיש לכם דעות. ועכשיו שוב תהיו בשקט, עד המגפה הבאה?
"זה לא שאני מפחדת להתבטא פוליטית, אני פשוט חיה פוליטית מאוד חלשה. אם מירי (מסיקה, ה.ב) הייתה פה, היא הייתה מדברת מתוך הבנה, עם תשוקה ואש בעיניים, לי אין את זה".

אישה שמצטלמת ככה, לא תפרגנו לה?

הופעות החצר, בכל מקרה, נשארו מאחור. מאז שחזרו ההופעות בהדרגה, פלס עושה סולד-אאוטים, בין בהופעתה האקוסטית ב"זאפה" או בהסתערות על אמפי שוני (21.5), גבעת ברנר (29.5), פארק הירקון (19.6). במהלך שנת הקורונה פלס הצליחה להוציא את האלבום החמישי שלה, "שקופים", והשירים מתוכו עומדים במרכז ההופעות. "שנה שלמה לא ראיתי מה השירים האלה עושים על במה, זה מאוד מרגש לגלות כמה אנשים התחברו אליהם".

יש שירים מהעבר שאת פחות מתחברת אליהם היום?
"ברור. יש שירים שכתבתי שאני אומרת 'למה?'. שירים רבים. לא כל מה שעשיתי מושלם, יש שירים שאני מתפדחת מהם. אבל אני לא אגיד איזה, אני לא רוצה לפגוע באנשים שאוהבים אותם".

קרן פלס (צילום: שי פרנקו,רויטרס)
חולצה: אתא | צילום: שי פרנקו,רויטרס

נדמה שמהרגע שבו הציבור הישראלי התוודע לפלס, לפני 15 שנה - היא נכחה בשני קווים מקבילים שנמשכים עד היום. אחד היה הכשרון המוכח שלה ככותבת שירים מחוננת, מלחינה בתיאטרון שבלתי אפשרי לערער על היותה יוצרת אמיתית. במרחק בטוח מהקו הזה, יש את כל השאר. הפרסונה. הטקסטים החושפניים בשירים. הצילומים החושפניים לא פחות. הדהירה אל עבר מטרות שאפשרה לה לכתוב טור שבועי ואפילו להוציא ספר. יש אנשים שבשבילם זה פשוט יותר מדי.

"אני יכולה להבין שהפתיחות שלי מביכה אנשים", היא מהרהרת, "אני נוגעת לאנשים בעצבים חשופים, אבל אצלי הם לא עצבים חשופים. אני פטאליסטית, אני בתחושה שעוד רגע כולנו נמות, אז אני לא לוקחת כלום קשה כל כך. בסוף אנחנו באים וחולפים ולא צריך לעשות מאיתנו עד כדי כך עניין, אלא אם כן זה דברים דרמטיים באמת. פעם ביקורת הייתה מזיזה לי יותר. האוטופיה בעיני זה להגיע לגיל של סבתא שלי ז"ל שכל כך לא היה אכפת לה מכלום ולא היה לה זמן לבזבז, שאדם היה נכנס בדלת והיא הייתה אומרת 'אתה לא נחמד' ובזה מסיימת את השיחה. זו השאיפה".

אחד השיאים לבקלאש הגיע ב-2013, אחרי סדרת השערים הסקסים לעיתון "לאישה" - תמונה אחת בבגד ים, השנייה עם מגבת לגופה. "הייתי אחרי שתי לידות, אישה שמצטלמת ככה, לא תפרגנו לה? אסור לפמיניזם לחתור למקום הזה שנהיה כמעט שוביניסטי. יש גבול דק בין זה שאנחנו לא רוצות לגדל דור של נשים שמשתיתות את כל ההערכה העצמית שלהן על איך שהן נראות ועל עומק המחשוף, לבין לקחת לאישה את חופש הבחירה. זו זכותך לבחור".

היית מצטלמת ככה היום?
"לא. כי זה לא מותאים למי שאני היום אבל הבחורה ההיא צדקה כשעשתה את זה. רציתי להגיד בזה משהו. לפעמים את אומרת את זה בצורה שיכולה לזעזע. אני אמן שכותב שירים אבל גם שם, בתמונה, היה חשוב שעשיתי את זה". 

מאז אותו שער האינסטגרם פלש לחיים של כולנו, ופלס לא תמיד צריכה צלמים מקצועיים כדי לעורר מחלוקת. היא מנהלת את חייה לצד מאות אלפי עוקבים, ולפעמים יש להם דעות על תמונות במיטה עם שופטי מאסטר שף, או על תמונות שלה רוכנת בבגד ים. "אני לא באמת ידוענית או אשת אינסטגרם. אני עוד צריכה להבין את העולם הזה, יש לי עבודה לעשות. אני מפרסמת שירים והופעות ופה ושם משהו על נועם".

הגזמת. את מעלה לשם המון תוכן.
"כי באינסטגרם תהיה אינסטגרמאי. התמונה עם 'מאסטר שף'? חשבתי שהיא פשוט מצחיקה, כתבו לי שיש לנו שם מבט סוטה, על מה אתם מדברים? לא חמדתי אף אחד מהם, זו הייתה קומפוזיציה מצחיקה בעיני, אבל אחרי שדיברו על זה כל כך, התמונה הוסרה".

גם בהסרה של תמונה יש אמירה.
"נכון, ובדיעבד אני מצטערת שהסרתי. כמו כשהיינו בקוסטה ריקה וישבנו עם הגלשן, נועם ישב בפישוק רגליים ואני עם בדיוק אותו פישוק בבגד ים ופתאום טלפונים לקוסטה ריקה שיש קטסטרופה עם התמונה. זה היה כל כך תמים, הבן שלי צילם את זה, לא להאמין איך זה התקבל. שימי לב שנועם ואני ישבנו על הסלע באותה תנוחה בדיוק אבל דיברו רק עליי. רק אחר כך חשבתי - למה הורדתי? זה יכול היה להיות חזק להשאיר".

רזיתי על הדרך

סרטון שהעלתה בסטורי שלה על כך שעלתה במשקל בתקופת הקורונה והיא מבקשת שיצאו לה מהצלחת - זכתה דווקא למבול של תמיכה. "ליידי גלובס אפילו נתנו לי על זה פרס", היא מספרת בגאווה. מאז רזתה, אבל היא מבקשת לא לקבל פרס גם על זה. "לא עשיתי דיאטה. גיליתי בתקופת הקורונה שהייתה לי בעיה רפואית שלא הצלחתי להבין, כאבים ופריחות וסבל גדול. הייתה לי הקלה רק כשהפסקתי לאכול גלוטן וחלב. על הדרך גם רזיתי".

קרן פלס (צילום: שי פרנקו,רויטרס)
שמלה: נעמי בוטיק בזל | צילום: שי פרנקו,רויטרס

מי שהחזיקה בעבר בתואר הפרזנטורית של שומרי משקל (עד שהייתה רזה מדי לדעת המפרסם), סיפרה כי כנערה סבלה מהפרעת אכילה. מתברר שאפילו בימים של החצנת הסקס-אפיל הכי גאה של קרן, הסרטים עוד היו שם. "חנטו אותי במחטבים ושנאתי את זה", היא אומרת, "זה הרגיש לי כמו המחוכים של פעם. אני מתה על  זה שזמרות כמו ליזו או נטע ברזילי מביאות את הגודל שלהן כעוצמה, זה משהו שלי לא היה. היום יש לי סטייליסטית שאפילו לא יודעת מה זה מחטב. אני שואלת אותה 'לא צריך לשים פה משהו שלא ייצא השומן?' והיא אומרת, 'שייצא, לא נורא'".

יש לך בת ובן, בגילאים קרובים. את רואה את המיגדור, למרות הכל?

"גם הבן שלי מתלבש ממש יפה, יש מטרוסקסואלים פה במושב. אבל כן, לפעמים יש הבדלים ואז את תוהה אם זה חינוך או גנטיקה. ילד משחק עם מכוניות וילדה עם בובות לא רק כי שמים להם. אנחנו בית מאוד לא ממוגדר, אבל תכנסי לחדרים שלהם ותראי את ההבדל. אורי פשוט נהיה גיימר, זו הנטייה הטבעית שלו. ולונה מנהלת את העולם. ככה זה כנראה צריך להיות - שגברים ישחקו ונשים ינהלו את העולם. נועם ואני זוג פרונטלי, זו דוגמה לבת שלי ולכל אחת אחרת".

לאחרונה פלס וטור ציינו עשר שנים ביחד. כמתבקש, האירוע נחגג בפוסט של מאות מילים קרן-פלסיות באינסטגרם ("אני רוצה להתמלא בריקנות שלך, עד שיתפוצץ לשנינו הבלון ונהיה קרועים לכל הרוחות. העולם הזה יותר מבוגר מכל הקמטים שלנו גם יחד. אל תגהץ לי מחשבות רעות, ללבוש זוגיות מחויטת לארוחת ערב"). "קוראים לזה כתיבה רציפה", היא מסבירה כשאני תוהה בקול שמא דרוש עורך. "יש תרגול כזה שאת שמה את העט ומתחילה לכתוב ולא מפסיקה וככה הדברים יוצאים הכי אותנטיים. במוזיקה אני ערוכה, במילים תני לי להתפרע".

אוקיי. זה בהחלט יפה כמה שאת מעריצה אותו.
"אני באמת מעריצה אותו, זה נכון. אבל זה טקסט שיש בו אמת מדממת. זה לא רק על דבש וצוף. לחיות איתי זה קשה ונועם מעולם לא אמר לי לא להגיד משהו. גם כשאני אומרת דברים שיכולים לפגוע. נועם זה אדם ללמוד ממנו. הוא דרגה מאוד גבוהה של בן אדם. כולם אוהבים את נועם".

ואת קרן לא?
"לא. לא כולם אוהבים את קרן אבל כולם אוהבים את נועם. לא פגשתי או שמעתי על אדם אחד שלא אוהב את נועם. הוא לוקח אחריות וקרדיט על השינויים שאני עוברת, הוא שומע את השנים לצידו בדיבור שלי. אני לא יודעת אם ידעתי לפרגן לו ככה בהתחלה. שנינו גדלנו לתוך הקשר הזה. היינו שונים בהתחלה".

איך היית בהתחלה?
"הורמונלית. הייתי חייבת ילד. פתאום הייתי חייבת. הייתי בת 32, עוד העזתי להתגרש בגיל 30 כי לא היינו נכונים להקים משפחה יחד, וכבר חיפשתי מישהו לעשות איתו ילד בלי זוגיות".

כן? זה הגיע להליכים?
"כן, ואז הכרתי את נועם והייתי חייבת להיכנס להריון דחוף מהבחור המושלם הזה. עשינו שני ילדים מאוד מהר, ועם המוזיקה והקריירה הכל, היה המון אקשן. בעצם רק כשלונה הייתה בת שנתיים נפגשנו. שלוש וחצי שנים לתוך הקשר. ואז אפשר היה להתרווח. יחסית אנחנו בעצם זוג צעיר. 10 שנים יחד אבל רק לא מזמן נפגשנו".

View this post on Instagram

A post shared by Keren Peles | קרן פלס (@kerenpeles)

לפני כמעט ארבע שנים קרן כתבה ושיחקה ב"לילה אחד באפריל", קברט מוזיקלי שעלה ב"הבימה" ושנושאו היה זמרת מצליחה הבוגדת בבן זוגה. גם לפני כן, ומאז ביתר שאת, אופפות את פלס וטור שמועות על יחסים פתוחים. בראיונות נשמעו מפיה משפטים כמו "נועם יכול לעשות מה שהוא רוצה", ומפי שניהם שימושים שונים בשורש א.פ.ש.ר ("אנחנו מאפשרים", "חשוב לאפשר" וכו'). קשה לקבל תשובה לשאלה האם יש כאן יותר מטיזינג תקשורתי, אבל אני מנסה.

להגיד שנועם יכול לעשות מה שהוא רוצה, זה כמו שזה נשמע? 
"אנשים פירשו את זה כאילו אנחנו ביחסים פתוחים או הולכים למסיבות חילופי זוגות, לא, זה לא שם. זה תמיד יורד לכותרת שמצמצמת את מה שאני מנסה להגיד. אבל אנחנו לא כמו הזוגות שאומרים שיש דברים שלא מרשים. אני מכירה נשים שלא מוכנות שלבן הזוג שלהן תהיה ידידה, ממני לא תשמעי דבר כזה, אבל אני לא מגדת עתידות. אולי אם הוא יעשה דבר כזה, זה יפגע בי. ואני לא מבינה, בשנה האחרונה אף אחד לא נגע באבא ואמא שלו, איך אנשים עשו חילופי זוגות?".

עשו גם עשו. כתבות רבות מכתירות את פרדס חנה, לא רחוק מפה, כבירת הפוליאמוריה הישראלית.
"אוקיי, אבל לא ידעתי. אפילו לא יודעת איך קוראים לשכנים שלי. אופן אישי זה לא עושה לי את זה ואני לא יודעת מאיפה אנשים מוצאים זמן. בסוף אני קמה בבוקר, אני עובדת ויש לי ילדים והופעות. יש אנשים שזה תחום העניין שלהם והם חוקרים את זה, אז בכיף, תעופו על זה, אבל אני אפילו למועדון בתל אביב לא הלכתי בחיים ולא למסיבת טבע. תמיד העדפתי לעשות דברים אחרים. אני יחסית, זה יישמע מוזר, אבל שמרנית.  היצירה שלי יותר גועשת ממני".

יכול להיות, אבל המיניות שלך תמשיך לסקרן אנשים גם אחרי הראיון הזה.
"די, נו, מה הביג דיל? סקס זה דבר פחות חשוב וגדול משחונכנו לחשוב עליו. זה דבר די נחות, זה תחביב. אתה יכול לשחק תמיד עם אותו פרטנר או שאתה אוהב לשחק עם כל מיני אנשים. בסוף כל אחד צריך להחליט איך הוא מנהל את התחביב הזה. מה שחשוב זה להיות בשליטה, לקבל את הבחירה. כשאני מנגנת על פסנתר אני שולטת ורוכבת עליו כמו על סוס. אני בשליטה. אני הגבר במערכת יחסים. ואני לוקחת את זה לשאר החיים, זה נותן כוח, להיות מאסטר במשהו. אנחנו צריכות להיות מאסטריות".

נציין כי הראיון נעשה לפני ההסלמה הבטחונית וקרן מבקשת בהזדמנות זו למסור חיזוק לכל הנפגעים, בגוף ובנפש, חיבוק נחמה למשפחות הנפגעים ותקווה לימים שלווים, בטוחים וטובים לכולנו.

צילום: שי פרנקו | סטיילינג: אורית חכם | איפור: גלית ורטהיים | שיער: אסי שדה | הפקה: רותם פנחס