אחרי שכמעט כל ז'אנר מוזיקאלי זכה לסדרה שתעדה את התפתחותו, הגיע הזמן לז'אנר המסקרן ביותר - מוזיקה ים תיכונית. ביום שבת (23.4) ישודרו בערוץ 2 שני הפרקים הראשונים של "מהכרם ועד קיסריה", סדרה דוקומנטרית חדשה היוצאת למסע בעקבות המקומות המרכזיים שבהם התפתחה ונוגנה המוזיקה המזרחית. 

הפרק הראשון מוקדש לשכונת כרם התימנים, בתקופת תחילת שנות ה-70, בה התפתחו ה"חאפלות", שהיו למעשה הבסיס לכל המוזיקה הים תיכונית של היום. הפרק השני מוקדש למועדונים המזרחיים של שנות ה-80 וה-90, ובייחוד למועדון הפלאקה המיתולוגי. הפרק השלישי מגיע לאמפי קיסריה של זמננו - המקום שכל זמר ים תיכוני שואף לכבוש, ושהדרך אליו הולכת ומתקצרת.

בסדרה משתתפים השמות הגדולים ביותר של הז'אנר. ביקשנו מאייל גולן, דודו אהרון, ליאור נרקיס, מושיק עפיה שלוקחים חלק בסדרה, ומירון אילן, ממובילי הפרוייקט הדוקומנטרי, שיספרו לנו קצת על הזווית שלהם.

מהו לדעתך הרגע שבו הבנת שהמוזיקה הים תיכונית כבשה את המיינסטרים הישראלי?

אייל גולן: "קשה להצביע על רגע אחד, זה היה תהליך שהתחיל מצלילי הכרם, צלילי העוד, ג'ו עמר ואבנר גדסי ומרגול, זהבה וזוהר. הם נתקלו בחומה הזאת שנקראה המיינסטרים. אני ושרית חדד יצאנו בערך באותו זמן והפלנו את החומה הזאת. אנחנו הפלנו את החומה, אבל מי שחצב בחומה הזאת זה הדור לפנינו".

דודו אהרון: "אני זוכר את עצמי יושב באחד הלילות, בהיותי אז בן 13, צופה ב'המעגל עם דן שילון'. אז באותם ימים אייל גולן התארח עם אתניקס והמיזוג הזה ביניהם שטף באותם ימים את המדינה ואת כל כלי התקשורת בארץ, היה ריח חדש באוויר של משהו חדש שמתחיל לחלחל לכל בית בישראל. אני זוכר גם את הימים של האולפן השקוף בערוץ 24, אז התרחש בעיר נתניה המצעד השנתי שלהם ורשת ג', ונכחו בו לא פחות מ-50 אלף אנשים. באותו מצעד קטפו את כל המקומות הראשונים שירים שמקוטלגים שירים ים תיכוניים, אז הבנתי שהמהפכה הושלמה סופית!"

ליאור נרקיס: "כשאייל גולן הוציא את השיר 'צאי אל החלון' ביחד עם אתניקס. הוא שטף את כל הארץ, הוא נשמע בכל מקום אפשרי. כמוהו גם 'כמו סינדרלה' של שרית חדד. בנוסף המעבר של המופעים ממועדונים לאולמות גדולים וכמובן התייחסות התקשורת לז'אנר – כל אלה התרחשו במקביל ואז היה ברור כי המוזיקה הים תיכונית כבשה את המיינסטרים".

מושיק עפיה: "הבנתי שהמוזיקה היום תיכונית כבשה את המיינסטרים הישראלי, כשהמוזיקה שטפה את הארץ במופעים. אם זה בהיכל נוקיה, אמפי קיסריה, היכלי תרבות ואירועים פרטיים".

ירון אילן: "היו שני רגעים כאלו: האחד בשנת 1997 כשראיתי את אייל גולן מופיע יחד עם אתניקס בתוכנית של דן שילון והרגע השני כשראיתי את הקליפ של שרית חדד וטיפקס. הבנתי שהמוסיקה המזרחית נפרדת מהגטו ומתחילה לצעוד לתוך המיינסטרים".

לאורך הדרך הרגשת שיש אנשים שלא מאמינים בך? מי הם?

דודו אהרון: "בכל תחילת קרירה של אמן תמיד יהיו את האנשים שלא האמינו או זלזלו. הם חושבים שהם המציאו את הגלגל במוסיקה או שהם יודעים יותר טוב מכולם - מי יצליח ומי יכשל. החוכמה היא פשוט להאמין בעצמך ולהיות חזק ולא להקשיב לאותם 'חכמים'".

ליאור נרקיס: "בוודאי, זה היה בעיקר בתחילת הדרך. זה הגיע מאנשים שטענו שהמוזיקה שלי שייכת למועדונים בלבד ומתחנות הרדיו שסירבו להשמיע".

ירון אילן: "בתחילת הקריירה שלי, לפני 20 שנה, כשבחרתי דווקא להתמקד בעולם המוסיקה המזרחית - רבים מחבריי אז הרימו גבה ושאלו אותי אם אני לא מתבייש. ממש ככה. לשמחתי לא טעיתי והבנתי והרגשתי שיש משהו שעומד להתפרץ במיוחד לאור הקמת תחנות הרדיו האזוריות שנתנו במה נרחבת למוסיקה".

ליאור נרקיס (צילום: גיא כושי ויריב פיין,  יחסי ציבור )
ליאור נרקיס | צילום: גיא כושי ויריב פיין, יחסי ציבור

 מה ציון הדרך הכי משמעותי בקריירה שלך?

דודו אהרון: "תודה לאל שזימן לי כמעט לעשור הרבה רגעים משמחים בקריירה שלי. מ'זמר השנה' ועד 'אלבום השנה', הופעות באולמות הכי גדולים בארץ. אבל מעל כולם יש רגע שאקח איתי כציון דרך בקריירה והוא שזכיתי בפרס 'מלחין השנה' באקו״ם. זו הייתה בשבילי התרגשות גדולה ומעל הכל הערכה עצומה על כל היצירות שהלחנתי בתור יוצר צעיר שרק חלם באותם ימים שיחבקו את שיריו".

ירון אילן: "זה יישמע מוזר, אבל הסדרה 'מהכרם עד קיסריה' הפכה להיות בשנה האחרונה שעבדנו עליה - היוצר שי להב, אני, וכל הצוות - להיות ציון הדרך המשמעותי שלי. עצם התחושה שיש פה סיפור של תרבות שלמה - של התפתחות מדהימה ממוסיקת שוליים ללב המיינסטרים - זהו בעצם גם סיפור העשייה שלי - הייתי שם ליד כל האמנים וראיתי את הפיכתם של זמרים כמו אייל גולן, שרית חדד, ליאור נרקיס, קובי פרץ, משה פרץ, דודו אהרון ועוד - לכוכבים הגדולים של המוסיקה הישראלית".

 

ירון אילן (צילום: רמי זרנגר,  יחסי ציבור )
ירון אילן | צילום: רמי זרנגר, יחסי ציבור

מה אתה חושב על המהלכים של מירי רגב מול גלגלצ? אתה עדיין מאוכזב מהרדיו או מהמבקרים?

דודו אהרון: "אני מאוד מעריך את מירי רגב ואת התייחסותה למוזיקה ולתרבות בישראל, היא החזירה את שיח הציבור והתקשורת בנושאים תרבותיים ואני מברך על כך. איני מאוכזב מהרדיו ומביקורות כלשהן, ולוקח הכל בפרופורציות נכונות. חיים משה אמר לי פעם 'ביום שמבקר יפרגן לאלבום שלך תתחיל לדאוג'. מבקר זה דעה וטעם של איש אחד ואינו משקף כלל וכלל את דעתו של העם. בכל אופן אני מעדיף להתרכז בעבודה קשה באולפן ולייצר שירים טובים, לעבוד קשה ולא להתפשר על המוזיקה שלי. אני מאמין שאמן שעובד קשה, בוחר שירים בקפידה ועושה דרך יגיע בסופו של דבר למקומות טובים".

ליאור נרקיס: "אני חושב שאין שום צורך לפתוח תחנה נוספת, מהלך כזה רק יבדל את המוזיקה הים תיכונית והרי זו לא המטרה. אבל אני בהחלט מייחל לשיוויון בין כל האומנים בכל הפלטפורמות. כמובן שהתאכזבתי שלהיטים שלי כמו: "שגעת טרפת", "מול כל העולם", ו"מהפכה של שמחה" לא הושמעו בגלגלצ בעוד שהושמעו בכל התחנות האחרות".

מושיק עפיה: "כזמר, חבל לי שאני לא מושמע בגלגלצ, ולגבי המבקרים, הלהיטים הכי גדולים שלי זכו לביקורות שליליות. לכן אני לא מייחס להם חשיבות".

ירון אילן: "כמי שמשדר תוכנית רדיו אני יודע עד כמה עז הרצון של אנשים לקבל עוד ממוסיקה מזרחית. לצערי גלגלצ מדירה מדלתות התחנה לא רק מוסיקה מזרחית אלא עוד סוגים שונים של מוסיקה. לטעמי מדובר במאבק מוצדק - תחנת רדיו אשר יושבת תחת הגג של צה״ל אמורה לתת מענה למגוון טעמיי הקהל - ולצערי זה לא בא לידיי ביטוי. אני שמח שהשרה רגב בחרה לנסות להשפיע על השיח הציבורי בעניין הזה ובעוד עניינים תרבותיים שונים".

דודו אהרון (צילום: מתוך "מהכרם עד קיסריה", צילום מסך)
דודו אהרון | צילום: מתוך "מהכרם עד קיסריה", צילום מסך

איך אתה קורא לסוג מוזיקה שאתה עושה?

אייל גולן: "זאת מוזיקה מזרחית".

דודו אהרון: "אני כל כך סולד מההגדרות ומהקיטולגים האלה, שכל אחד יבחר איך להגדיר את המוסיקה של האמן שהוא אוהב. אני בכל אופן חי עם זה בשלום".

ליאור נרקיס: "אני עושה מוזיקה מזרחית, ים תיכונית, ישראלית, פופ ים תיכוני".

מושיק עפיה: "לסוג המוזיקה שלי אני קורא מזרחית, או למי שרוצה מוזיקה ישראלית מסולסת".

מושיק עפיה (צילום: מתוך "מהכרם עד קיסריה")
מושיק עפיה | צילום: מתוך "מהכרם עד קיסריה"

איזה שיר בעינייך לא מעריכים מספיק מהמוזיקה המזרחית?

דודו אהרון: "יש מלא שירים שהם נכסי צאן ברזל במוזיקה הים תיכונית שאני חושב שלא קיבלו במה מספיק ראויה והתפספסו במוסיקה הישראלית. אחד השירים הוא 'חומות חימר' המדהים של מרגלית צנעני שכתבה רחל שפירא ללחן של מרגול. השיר זכה לאינספור קאברים ונחשב לאחד השירים המושרים במוסיקה הים תיכונית, אני חושב שהרדיו והתקשורת פספסו בגדול את השיר הזה".

ליאור נרקיס: "'לנצח לאהוב' של עופר לוי"

ירון אילן: "בחרתי שלושה שירים כאלו: 'דג זהב' - שרית חדד, 'היא בדמו' - אתי לוי, 'חלום חיי' - מושיק עפיה"

"מהכרם ועד קיסריה" - יום שבת, 21:00, ערוץ 2