הדר עמרם וחן פרויימוביץ' הצטיינו. אור בן-ברוך השתפר והקסם שלו עבד. קובי טמים הזכיר את ירון חדד מ"זודיאק". בועז קראוזר צריך את שרהל'ה שרון והכי כואב הלב על רימון כרמי
זה היה ביצוע מושלם. תענוג אמיתי. הדר עמרם דייקה כאן בניואנסים קטנים, וידעה להביע באמצעות הקול את הרגשות החבויים בו. אני גם מאמין שהיא הבינה על מה השיר מדבר. לרגע אחד או שניים עצמתי את העיניים והייתי בתאטרון הקאמרי, במחזמר משירי לאה גולדברג או יהודית רביץ בכיכובה של הדר עמרם, בסצנה שבה היא מחכה לאהובה שיאמר לה שהוא אוהב אותה. אהבתי מאוד את ה"משיכות" שלה כלפי מעלה ואחורה עם הקול, את היציאות הקטנות שלה מהשבלונה, שעושות את ההבדל בין בחורה ששרה לזמרת אמיתית. נהניתי מהביצוע הזה מאוד ואפילו מעט התרגשתי, הוא היה ברמה גבוהה של התחרות, ובאמת למי שאינו מאמין קשה לחיות כאן בשנה הזאת. ציון: 9
נועם פרנק שרה יפה, לא זייפה, היתה בסדר, אבל הביצוע שלה היה אנמי מאוד ביחס לשיר אותו היא בחברה "גיבור גדול" הוא שיר כוחני ששרה אישה נושאת לגבר שלה, שיר שיש לו משמעויות פוליטיות ופמיניסטיות כבדות. ככ סי היימן יצרה וביצעה אותו במקור, וכדי לקרוא עליה תגר צריך היה להביא משהו אחר לגמרי, או ללכת יותר קיצוני ממני. אפשר היה לעשות מהשיר הזה קטע רוקיסטי אגרסיבי חזק ואפשר היה לשיר אותו מתוך שיברון לב, או להביא "יציאה" ולהיות רך מאוד, אבל נועם פרנק לא עשתה שום דבר מאלה, ושרה את השיר כאילו שהיא בכלל לא מחוברת אליו. פספוס. ציון: 6.5
לזכותו של בועז קראוזר יאמר שהוא לקח את הקלאסיקה של נורית גלרון והבליט את הטקסט שלה, ואז התגלה עד כמה המילים שכתב יהושע סובול בשנות ה-80' נותרו רלוונטיות ועצובות גם היום. לחובתו של בועז קראוזר יאמר שהוא לא כל כך שייך לתחרות הזאת. מדובר בגור דינוזאורים ששייך לעידן קדום, צעיר-זקן, ששר כמאמר נעמי שמר "כמו לפני שנות אלף בקיבוץ". רק חסרה לו שרהל'ה שרון על הפסנתר מצד אחד, גבי ברלין עם הגיטרה מצד שני והחבר'ה של הגבעטרון עם השפמים מאחורה, כדי ליצור את התפאורה הנכונה לביצועים שלו. קראוזר, בדומה לארז שמואלי, מתאים לערב שירה בציבור, לא לתחרות כישרונות צעירים. נראה אותו שר משהו אחר חוץ משירי ארץ ישראל. הוא בחור מוכשר שכרגע מתפקד על תקן גימיק, כמו אור גלעדי, רק בנגטיב. ציון: 7
רימון כרמי עשתה את אותה הטעות שעשתה נועם פרנק עם "גיבור גדול". היא לקחה שיר רוק חזק (עם פוטנציאל להיות אפילו רוק כבד) ושרה אותו כאילו היא שרה על פריחת האירוסים בגלבוע. רק בפזמון האחרון היא התחילה להיות זמרת רוק, אבל הנקודה האגרסיבית (יחסית) בה היא סיימה – זו הנקודה שממנה היא היתה צריכה להתחיל, וממנה להגביר כוח, עוצמה ואנרגיות. ברוב השיר היא שרה בסדר, אבל חלש, לא מספיק עסיסי, היא היתה פרווה. רימון כרמי היא בחורה יפהפיה, והיופי שלה עלול לבלבל (יש זמרות שעשו מזה קריירה שלמה) אבל כשעוצמים את העיניים מקבלים מישהי שנורא רוצה, אבל עוד לא יודעת איך. זמרת שבאה להתמודד עם שיר כזה צריכה לפתוח מבער מיד בהתחלה, ולצערי זה לא קרה. ציון: 6.5
אור בן-ברוך הוא כנראה אחד שקשה לו עם מסגרות מוזיקליות, אבל יש לו קסם היסטרי. אצלו לא הכל בסדר, אבל הוא חי מאהבה. בן-ברוך שר כאן לא בקצב, לא בתיבות, והתייחס למלודיה של השיר כמו המלצה בלתי מחייבת. הוא היה מרוכז בעצמו ובאיך להיות הכי טוב שהוא יכול – ולא היה מספיק קשוב לשיר שמסביבו. אבל כשהוא שר באמת מהלב התרחש המג'יק המיוחד שלו, הוא השכיב את השורות אחת אחת על השפתיים והוציא אותן החוצה כמו מאהב דגול, צרוד, ויוצר לחן חדש לשיר, קצת כמו שלמה ארצי בקיסריה. אם הוא יצליח לחבר בין הכריזמה והיכולות הקוליות למוזיקליות טובה יותר – הוא יוכל להתקדם רחוק בתוכנית. ציון: 7.5
קובי טמים הוא בדיוק סוג הזמר שמתאים לשיר הזה, כדי להשכיח ולו לכמה דקות את הביצוע הכל כך מזוהה של שימי תבורי, ולהבליט את מילות הבתים ולא רק את הפזמון המפורסם. אגב, גם רוני בראון שכתב את השיר, ידע כבר אז ש"לב" מתחרז עם "כאב" – מאבות המזון של המוזיקה המזרחית. טמים הוא זמר מוכשר עם יכולות ווקאליות מצוינות. לרגע נפלתי למלכודת שלו ודמיינתי אותו בפסטיבל במונטה קרלו או אפילו באירוויזיון. יש בו זכות צלילית שמתאימה לזמרי מזרחית-לייט ופופ-לייט, זמרי בלדות רומנטיות ומשהו בו מזכיר את ירון חדד מ"זודיאק". אהבתי את הביצוע שלו, ודווקא שהוא לא הלך עד הסוף ולא צעק חזק את הפזמון שאחרי המילה "זעקה" אלא שמר על פרופורציות. הרגשתי שהוא יכול יותר אבל לעת עתה זה מספיק בהחלט. ציון: 8
הטריק ב"סתיו ישראלי" הוא שמדובר בשיר שנע בין שמחה לעצב, בין אופטימיות לפסימיות, מעין מצב ביניים סתווי שכזה, אלא שהביצוע המקורי של גלי עטרי הוא קופצני פופי וקליל. חן פרויימוביץ', עם הנוכחות הבולטת והקול העמוק, עלתה על הטריק הזה ולקחה את השיר לאותו איזור שנע בין תקווה לייאוש. הסממן הבולט בביצוע שלה היה הבהירות. היא הגישה את השיר כאילו היא כותבת אותו מחדש על דף לבן וריק, וכשהיא גלשה אל הפזמון הרגשתי יציאה אל מרחבים גדולים. הפזמון שלה, עדין, נוגע, רציתי לחבק ולנחם אותה מרוב שהיא הביעה עצב. מיד אחריו היא אספה כוח ("אבל אני מצאתי בית"), שידרה עוצמה, ושוב נפלה לתהום הייאוש ("כלום לא השתנה"). הפזמון האחרון שלה היה מקסים, העלייה בסופו מדהימה. היה פה רגע של "וואו". ציון: 9
כוכב נולד השנה היא תחרות אכזרית ביותר, ואם זאת היא נותנת יתרון למי שעובד בה חכם. רימון כרמי נתנה פה ביצוע יפהפה ל"זה מכבר", ביצוע שהיה בו הכל, מכל טוב. זמרת אינטליגנטית שמבינה מה היא שרה ויודעת גם לשיר בשקט, גם לעלות למעלה, גם מרגשת וגם גורמת לך להתפעלות. קשה להרמין שאחרי ביצוע כזה היא עפה הביתה. בעונות קודמות זה לא היה קורה ומזל שיש גלגל הצלה. למה יתרון למי שחכם? כי אם בחלק הראשון של שנות ה-80' היא היתה בחורת שיר שיותר מתאים לה, היא בכלל לא היתה מועמדת להדחה. בצפייה שנייה ושלישית התחושה נוראית – אתה רואה זמרת ששרה מצויין, שמרגשת אותך, שבא לך לקנות כרטיס להופעה שלה – ויודע שהיא עפה הביתה. כל כך חבל. ציון: 8.5
מאוד מפתה להכריז על אור בן-ברוך כלירון רמתי של העונה הזו. שניהם חתיכים, שניהם באים ממוזיקה ים תיכונית ושניהם מגישים בלדות בצורה מקסימה. אבל בן ברוך שונה מרמתי, הוא הרבה יותר זמר "ישראלי" מאשר זמר "מזרחי". הביצוע שלו ל"תחזרי" היה פקוט, קטן ומקסים, הוא התרחק מהמקור של אייל גולן, שמושתת על יכולת ווקאלית בלתי ניתנת לתחרות, והלך דווקא על אופציה הנונשלנטית, ששוב הזכירה את הטיפול ששלמה ארצי מעניק לשירים השקטים והיפים שלו. אם היו קוראים לאור בן ברוך בשם כמו אור גבע, כבר מזמן היו אומרים שהוא מועמד לפלייליסט של גלגלצ, אבל בינתיים הוא כאן, בכוכב נולד, שובר את הלבבות של כל הבחורות (ובטח גם של חלק מהבחורים). סחתיין. ציון: 8.5
נועם פרנק היא נסיכת הגאות והשפל. היו לה בביצוע הזה רגעים יפים מאוד ולצדם רגעים חלשים. היא שרה יפה, ויודעת להביע רגש וליצור דרמה באמצעות השירה שלה, אבל היא סובלת מחוסר יציבות. מעבר לכך, היא שרה ונשמעת כאילו היא מבינה כל מילה, אבל כשהיא מנסה להדגיש מקומות מבוימים בשיר זה נשמע קצת "על אוטומט". בסך הכל אני חושב שהיא מוכשרת ושאולי יש לה אפילו עתיד, אבל היא זקוקה למפיק מוזיקלי שידריך אותה נכון ויבנה מהכישרון שלה כזמרת את הפוטנציאל שאליו היא יכולה להגיע. בביצוע הזה היא עדיין רחוקה מלמצות אותו. ציון: 7
מוזיקה
