אור גלעדי - שתיים בלילה
כשמשה פרץ עולה איתו לדואט וכשמתפתח דיון ציבורי שלם האם מדובר בגימיק או במתחרה ראוי, כולל מאבק מתמיד בין השופטים לבין המעריצים, קצת קשה להתייחס באופן נקי לביצוע של אור גלעדי. אבל אם אני שם לרגע בצד את כל הרעש מסביב, אני חושב שגלעדי נתן כאן את אחד הביצועים הטובים והמשכנעים שלו העונה. הוא התייחס לשיר בשיא הרצינות ושר אותו עם כל הכוונה. בצירוף הכישרון הטבעי יצא לו ביצוע טוב, לא משהו שזעזע אותי (במובן החיובי), אבל אפשר היה להתרשם מהיכולת שלו לקחת (שוב) להיט גדול ולתת פייט משלו לביצוע המקורי. אגב, את זה שגלעדי מזכיר את פרץ כתבתי פה ממש לא מזמן.
ציון: 8.5
עידן עמדי - אל תשליכני לעת זקנה
כל הכבוד לעידן עמדי על הביצוע הזה. הוא בחר שיר שלכאורה נשמע ותיק, אולי אפילו עייף וזקן, וחידש אותו בצורה טובה מאוד. כשמחדשים תפילה כמו "אל תשליכני" לא חייבים לקרוע לה את הצורה עם ביצוע כוחני שמנפח ורידים בצוואר, אפשר גם להתפלל בנועם, בשקט יחסי. ועמדי, שלא דמיינתי שמסוגל לסלסל כל כך יפה, הפתיע. הוא ביצע את השיר בצורה נקייה ומכובדת, ונתן נאמבר שלא מפיל אותך אפיים ארצה, אבל אתה מתחבר אליו ומאמין לו. אהבתי.
ציון: 9
אוהד שרגאי - זה הזמן לסלוח
אוהד שרגאי הוא כישרון שמצליח כמעט בכל תוכנית להוציא מעצמו עוד צד ועוד פנים. ספיישל ים תיכוני היה אמור להיות נקודת תורפה עבורו, אבל פרט להחלקה אחת שבה התבלבל במילים (אחרי שצעד קדימה לכיוון הקהל), הוא נתן נאמבר מצוין. לקח מתוך הקאנון שיר שהוא ספק קינה ספק תפילה, שכל ישראלי מכיר בעל פה, והצליח בדרכו לתת לו את הטאץ' המיוחד שלו. הוא נהנה מליווי נהדר של כלי המיתר, והרגע שהכי אהבתי היה כשהקול שלו קצת נחרך וניחר כשטיפס גבוה גבוה. זה מראה שהוא נתן את הכל. יופי
ציון: 9.5
דיאנה גולבי - עד מתי אלוהי
גולבי לקחה שיר קלאסי של זוהר ארגוב ועשתה ממנו את הרוק שהיא יודעת לשיר. כהרגלה היא נותנת ביצוע מצויין, אבל אנחנו כבר בשלב שלפעמים ביצוע מצוין זה לא הכל בחיים. לטעמי דיאנה צעקה קצת יותר מדי כאן, וגם לא אהבתי, עניין של טעם אישי, את גוון הקול, את הצבע, שהיא הביאה והביעה כאן. דיאנה באמת זמרת גדולה, אבל הפעם אהבתי פחות את הפרשנות שלה לשיר.
ציון: 9
נאור אלבז - האחת שלי
הערב הזה אמור להיות המגרש הביתי של אלבז, וזה יהיה הכי לא פייר בעולם להשוות את הביצוע שלו לשיר המקורי, כי אף אחד בעולם לא יכול לשיר כמו ישי לוי, אפילו לא אייל גולן. אז נאור נתן כאן את המקסימום שהוא יכול לתת, לדעתי, בשיר נשמה. הוא התאמץ, הוא שר מהלב, הוציא את הקול ממעמקי הבטן. בבתים השירה שלו היתה מונוטונית מדי, חסרת רבדים, ובפזמון הוא הצליח לגעת בנקודה הנכונה. זה לא היה ביצוע מדהים, אבל בהחלט טוב. מצד שני אני חושש שאלבז הגיע בו לקצה גבול היכולת שלו כרגע כזמר.
ציון: 8.5
אבי בן אבו - הגברים בוכים בלילה
נדמה לי שהייתי מהראשונים שהשוו בין אבי בן אבו לאבנר גדסי, לכן שמחתי מאוד שהשניים נפגשו ושבן אבו מבצע שיר של גדסי (שכזכור, בועז מעודה ניצח את כוכב נולד עם "מנגן ושר" שלו). הבעיה של בן אבו בשיר היתה שהוא שר אותו כאילו שהוא שר שיר "רגיל" בביצוע "רגיל", כאילו שלא עברנו איתו שבועות ארוכים של שיפור והתכוונות וחידוד, הוא כמו חזר אחורה לאודישנים. זה לא היה רע, אבל לא היה בזה את מה שצריך היה להיות.
כי "גברים בוכים בלילה" הוא בלוז קורע, ובן אבו שר אותו כאילו שהשיר הזה עובר לידו והוא בטעות התלבש עליו. חבל, כי בשלבים האלה זו טעות כמעט בלתי נסלחת. לכן ההדחה של אבי היתה באוויר עוד לפני שסיים לשיר את הנאמבר הזה, כשכבר היה ברור לאן העסק הולך. וההדחה הזו רק מוכיחה שכמו שכתבתי בשבוע שעבר הכל בתוכנית פתוח וטעות אחת קטנה יכולה לשנות את כל מה שחשבתם על שלישיית הגמר.
ציון: 7
אדר גולד - כבר עברו השנים
בשלבים מוקדמים של התחרות הביצוע הזה של אדר גולד היה מקבל ממני ציון מקסימלי, משום שכביצוע נטו הוא מושלם. אבל בשלב הזה של התחרות כבר מתחילים לחפש אצל המתמודדים עוד דברים חוץ מיכולת טכנית גבוהה. אני מודה שבניגוד לזמרות אחרות בתוכנית (בת, מעיין, דיאנה, נועה, רוית) קשה לי להתחבר רגשית לאדר. אני אוהב מאוד את אדר הזמרת, לא ברור לי מי היא אדר הבן אדם. וזה חשוב. כי היא כל הזמן משדרת שהיא באה לשיר, וזהו. ומי שרוצה להיות כוכב צריך לתת מעצמו הרבה יותר מאשר שירה נטו. מאוד שמחתי כשהיא חזרה לתוכנית, אבל אני חושש שבשלב הזה כבר קשה לדרוש ממנה להשתנות ולהיות משהו שהיא לא. אולי זה לא יספיק לה בהמשך.
ציון: 9
>> ישי לוי: "כמעט מתתי מסמים, כמו אבא של נאור אלבז" ; דודו אהרון כבש את קיסריה