עידן חיים - "האהבה הישנה", "אין בעולם כמוך", "שיר האודישנים", שיר מקורי
נכון שעידן חיים הוא חקיין נהדר של אייל גולן (ביצוע בעייתי) ומשה פרץ (ביצוע סביר), אבל אני כבר עכשיו מסמן אותו לחיוב. כי את מה שיש לו במיתרים אין להרבה אחרים, גם עוצמה, גם דיוק, גם יכולת הבעה ומעל הכל - גוון קול שמשוך בשמן זית זך.
בשיר האודישנים הוא שוב נשמע קצת כמו אייל גולן, אבל הוא יכול לתת גם משהו אחר, יש לו את זה אם הוא רק ירצה. אני מאמין בו כמישהו שמתאים לנבחרת ושמהקול שלו אפשר יהיה להוציא עוד הרבה מטעמים.
רום מילשטיין – "אצלי הכל בסדר"
רום מילשטיין היא חקיינית משעשעת של מארינה ואפרת גוש. ב"אצלי הכל בסדר" היא עשתה קצת חיקוי של מיקה קרני, וחבל שלא חיקתה אותה עד הסוף, כי היא עצמה לא היתה טובה בזכות עצמה.
הקול שלה רעד יותר מדי, מה שהוביל לבריחה מהטונים, עד שהשירה שלה התפיידה במעין קיראה צרודה לעזרה. היא מוכשרת מאוד כבדרנית, אבל היא לא הצליחה להחזיק את השיר הזה. ככל הנראה זה נבע מהתרגשות, אבל כללית היא עדיין לא זמרת.
אורטל אדרי - "דמיון חופשי"
אורטל אדרי היא בחורה נאה עם קול חזק, והיא לא חוששת או מתביישת להשתמש בו. כשהיא שרה היא מבטאת כל מילה וכל הברה בכוונה גדולה ואמונה שלמה. באודישן הזה היא נותנת ביצוע עוצמתי, בטוחה בעצמה, מחזיקה את השיר בשתי ידיים וטורפת אותו בכל פה. לוקחת את הרוקנ'רול של קלפטר ועושה ממנו שיר קצת אחר, שיר שלה, שיר של זמרת נשמה.
בהמשך הנאמבר היא שרה קצת פלצט, ומוכיחה שהיא זמרת נשמה, זמרת "סול", שיודעת לזרום על המלודיה היטב, היא קצת כמו הצד הבהיר של מיי פיינגולד. אורטל שרה באמת טוב, החיבור שלה לשיר היה נכון, מגיע לה להיות בנבחרת ואני מקווה שתהיה שם.
משי חזיזה – "כמו נוצה"
משי חזיזה היא ילדונת יפה ששרה יפה ומזכירה את רוית בטאשווילי מהעונה הקודמת. חזיזה מעט דרמטית מדי, נשמעת כמו מיני-ריטה. כשהקול שלה נפתח זה נהיה טוב יותר והיא מוכיחה שיש לה עוצמות וכיוון, והיא אפילו לקחה אותו לקצה עד שהצטרד קצת.
היא שרה מלאת כוונה, נמצאת עמוק בתוך השיר, מתענגת על הקטע, בתוך העניין ויפה לראות את זה. כל הכבוד לה, למרות האובר מאמץ. בשיר האודישנים עפו כל המניירות מהשיר הראשון ונשארה ילדה עם קול מצמרר, קול של משי, שהכי מתאימה לכוכב נולד. אשמח לראות אותה בנבחרת.
חגי ידידה - Eye Of The Tiger, "כואב אבל פחות"
זמר קריוקי גדול, מהגדולים שראיתי בחיים, אבל הוא מוגזם ויותר מדי אמריקאי. את "כואב אבל פחות" הוא שר את זה יותר מדי מוגזם, וגם זייף, מתאמץ מדי. הוא לא זמר.
דוד לביא - "מבול"
קול עדין ויפה, עובד יפה על השילוב עם הגיטרה, מבטא היטב את הטקסט, הוא מוכשר ויש לו רגש במידה הנכונה בשירה, מעט תיאטרלי, אבל לא מוגזם. הקול הגבוה שלו בפלצט הפתיע בדיוק שלו, יש לו עומק ונשמה, הוא קופץ יותר מדי מקול "רגיל" ל"פלצט", אבל הטכניקה שלו נהדרת. יופי של זמר מוכשר. מסכים עם מירי בקטע של התום יורקיות.
במכבי נתניה הגדולה של תחילת שנות ה-80' היה כוכב בשם דוד לביא. הלוואי ודוד לביא הזמר הצעיר ייתן ביצועים דומים כמו שהוא נתן על המגרש.