רון ויינרייך - "בוא"
ויינרייך ניגש לשיר הזה כמו שהוא ניגש עד היום כמעט לכל שיר, וזה היה רעיון נכון, אבל הוא לא הצליח לרגש איתו כמו בפעמים קודמות, גם הביצוע הקולי שלו לא המריא הפעם. תחת זאת הוא היה צריך לנסות להביא כאן משהו אחר, מיוחד, שאולי עוד לא שמענו ממנו. ולא עשה זאת לצערי. כשהוא שר את הבתים הוא לא ריגש. בפזמונים העוצמתיים לא היתה לו בעיה, הם עבדו. אהבתי את המעבר של הבית השני (בעיבוד ויתרו על חלקו הראשון). הוא שר טוב אבל לא מעבר לזה.
ציון: 8

לידור סולטן – "נוצה ברוח"
לידור סולטן הפתיע בביצוע הזה עם האינטרפרטציה שהעניק לשיר, קירב אותו אליו, עשה ממנו מטעם מזרחי. הוא פותח שקט ויפה. הקול הנפלא שלו יוצא סוף סוף החוצה מתוך השקט. והוא שר מקסים, הוא נהדר. בשורה "לפעמים את יודעת" מתחילים לשמוע שהוא זמר מזרחי והוא מבצע את ההמשך נפלא, בביצוע כמעט מושלם. לטעמי זה הביצוע הכי יפה שלו מתחילת העונה. הוא הוכיח כמה הוא זמר מוכשר, שיודע להתחבר לטקסט אם הוא רק רוצה. אפשר להוציא את זה לרדיו.
ציון: 9.5

אורטל אדרי – "מחול מטורף"
היה ברור שאורטל אדרי תצעק, רק לא היה ברור כמה. היא כמו נולדה כדי לשיר קאברים לריטה. ואדרי הפתיעה בביצוע מדוד יחסית, הרבה יותר מדויק מהצפוי. כל הפתיחה שלה בשיר היתה מפעימה, מדהימה. היא שרה בתדר הזה, שיש לה במנעד, שעושה לי צמרמורת לא רצונית. כשהיא שרה ככה אני לא יכול להתנגד לבחורה הזו. גם הפזמון היה הרבה יותר טוב ממה שציפיתי. סוף סוף אדרי שרה ולא צרחה, זימרה ולא זעקה. זה היה מצויין.

ובסוף הפזמון שוב הצטמררתי. הבעת הפנים שלה היתה מקפיאת דם. היא הרגישה והתכוונה לכל מילה. ליהוק בטוח לאופרת הרוק הקרובה למקום מגוריכם. רציתי ממנה עוד ועוד. לא רציתי שזה ייגמר. בניגוד לנאמברים קודמים שרק חיכיתי שייגמרו. וואו איזה יופי.
ציון: 10

אסף ונדב – "שיר אהובת הספן"
אסף ונדב נתנו ביצוע יפה בסך הכל. הם ניצלו עד תום את היכולות שלהם כזמרים לשיר בהרמוניה ועל ההרמוניה הראשונה בנו עוד אחת ועוד אחת. ממש מפגן.

בביצוע שלהם "שיר אהובת הספן" נשמע עצוב וגם רומנטי, כפי שהתכוון אליו המשורר. היו להם פה ושם קצת אי דיוקים, אבל הם עשו מהשיר הזה משהו שהוא ממש שלהם ושוב לקחו אותנו חזרה עמוק לשנות ה-70' המוקדמות. נחמד.
ציון: 8.5

חגית יאסו – "רגע פרטי"
הפעם חגית יאסו אכזבה כמעט לגמרי. בכל החלק הראשון של הנאמבר היא לא היתה מעניינת, הביצוע שלה לא התרומם לשום מקום, כאילו אנחנו בתחילת העונה ולא בשלבים המכריעים. כל הקסם שהיה בה בעבר כאילו נעלם, התפוגג, נמוג. בתחילת הדיר היא היתה רחוקה כאן משיאה.

אבל בקטע שבו היא שרה את "והרגע ההוא הפרטי..." כשהיא פתחה - זה הציל אותה. עד אז היא היתה בינונית, ושם היא פתאום זרחה, ומשם היא פשוט היתה הרבה יותר טובה, למרות שקצת זייפה בסוף. בסך הכל היא היתה לא יציבה, רגע אחד משעממת רגע אחריו זוהרת. היה חסר עומק רגשי בביצוע שלה.
ציון: 7.5

תמר יהלומי – "ערב כחול עמוק"
זאת תמר יהלומי שחיכיתי לה כל העונה. וואו איך היא שרה, אמאל'ה איך היא נראית. להתאהב בה ממבט ראשון, והיא רק בת 17. סוף סוף הטום בוי המנג'סת פינתה את המקום לנסיכה שחיכינו שהיא כבר תהיה, חמה ורכה והכי נחשקת. עכשיו היא כבר לא נראית כמו מעודדת של הפועל חולון, אלא כמו מלכת היופי של תחרות הדיסקו בכיכר קוגל.

יהלומי שרה יפהפה. הקול העמוק שלה פעפע את השיר הזה מדויק ונהדר. היא הרעידה לי את הלב באמת. מרוב שהיא היתה יפה ושרה כל כך נפלא לא רציתי לראות ולשמוע ולא יכולתי שלא. זה היה מושלם. למות למות עליה.
ציון: 9.5

נוי דנן – "ימי התום"
נוי דנן הצליח להיות גם מרגש וגם מדויק. גם מזרים את הדם בקצב מהר יותר וגם ישוב בול. החיבור שלו לטקסט עם השינויים הקלים שעשה היה מעולה. סוף סוף שמענו ממנו ביצוע שזרם היטב, בלי עליות וירידות, בלי קפיצות ונפילות, בלי ויברציות מיותרות.

מהתחלה ועד הסוף הוא היה איכותי איכותי איכותי. כל המלאכיות שבו התפרצה החוצה, והפעם ללא הפרעות. התוצאה היתה ביצוע באמת יפה של זמר עילוי. נהניתי ממנו.
ציון: 9.5

לירון רמתי – "חברה"
כל שבוע אני במתח האם החצי גרון של רמתי יספיק לו, וכל שבוע הוא מוכיח מחדש שכן. אני לא יודע עד כמה רחוק הוא יגיע, אבל איזה תענוג לשמוע אותו שר. הוא מצליח לעשות המון עם קול כל כך מוגבל. הופך את הצרידות למכשיר, לכלי עבודה, לסטנדרט. האופן שבו הוא מביע את הטקסט פשוט מקסים. המלודיה שהוא מגלגל החוצה נוצצת מהפה שלו כמו פנינה.

רמתי יודע להניח את המילים על המלודיה ולספר אותן טוב יותר מהרבה זמרים מוכרים ואהובים. בסך הכל זה היה ביצוע טוב, לא מדהים אבל יפה בהחלט.
ציון: 8.5

דוד לביא – "הכניסיני".
אישית אני מעדיף את הלחן של מיקי גבריאלוב לשיר הזה (אתו שר אריק איינשטיין, ובו כן נכלל החלק של "הכוכבים רימו אותי"), אבל גם בלחן הזה, דווקא בלחן הזה, ואולי בזכותו,דוד לביא שוב הראה שהוא רמה אחת מעל כל היתר.

זו היתה פרשנות אדירה מכל בחינה. השירה, העוצמה, הדיוק, התשוקה, הרגש, החשק, התפילה הספק חילונית ספק דתית. לביא היה מדהים ומושלם ונתן ביצוע ברמה של גמר.
ציון: 10.

>> נאור אורמיה ביטל את קיסריה; הדואט החדש של ליבי ועידן יניב