עבר שבוע מאז יציאת האלבום החדש של ביונסה, אבל לא היה צריך יותר מיממה כדי להבין שמדובר בלהיט ענק: יום לאחר שחרורו, הוא כבר התמקם במקום הראשון במצעד האלבומים של יותר מ-100 מדינות. "רנסנס" מותג כקאמבק שמגיע אלינו לא פחות משש שנים לאחר Lemonade, אלבום הסולו הקודם של הדיווה.

בפועל, ביונסה שיחררה באמצע את אלבום ההופעה החיה "Homecoming", אלבום משותף עם בעלה ג'יי-זי ופסקול לסרט "מלך האריות" - שאמנם זכה לביקורות משבחות, אבל לא עורר התרגשות יתרה בקרב הקהל. כעת המעריצים מפוצים עם אלבום חדש לחלוטין באורך של יותר משעה(!) - ופורסם שזה לא הכול, כי הוא רק החלק הראשון של טרילוגיה עתידית.

"רנסנס" יכול להיחוות בשתי דרכים. למרות אורכו, הוא נאמן לקונספט שלו כאלבום דאנס, וכל אחד מ-16 שיריו רקיד לחלוטין. גם המילים לא מספקות יותר מדי עומק: ביונסה טובלת בהדוניזם ובהעצמה, שרה על סקס בבוטות הגדולה ביותר בקריירה שלה עד כה, מבלה במועדונים ומשוויצה בעצמה ובחברות שלה. על פניו, זה אלבום שיכולה להתאים להאזנה קלילה וכיפית, ותו לא.

אבל אם צוללים פנימה, נזכרים שבכל זאת מדובר ביצירה של ביונסה - האמנית הפרפקציוניסטית והאמביציוזית שמסרבת להסתפק בבינוניות. הרצינות שלה בבואה ליצור אלבום מועדונים מתבטאת לא רק ברצף מרשים של באנגרים, אלא גם באריזה של עשרות שנים של היסטוריה תרבותית לתוך מכלול קוהרנטי אחד: יש פה אלמנטים ממוזיקת האוס, דיסקו, טכנו, ווג ביטס, אפרוביטס, דמבו רידים ועוד. ביונסה והצוות שלה קיבלו החלטה מודעת לא רק לשאוב השראה מהקלאסיקות - אלא ממש לעשות להן מחווה. התוצאה היא אלבום שיותר ממחצית משיריו מכילים לפחות סימפול אחד של קלאסיקת מועדונים כלשהי. ואם לא שמתם לב לזה במהלך ההאזנה - אז מגזין התרבות וולצ'ר אספו את כל הסימפולים ואנחנו כאן בשביל לעשות לכם סדר, שיר אחרי שיר.

  1. I’m That Girl: "רנסנס" נפתח עם טראק שמזמין את המאזינים להיאבד באפלת המועדון, עם בסים קודרים, ביט לטיני מעומעם וטמפו משתנה. מתנגנת בו בלופים שורה מהשיר Still Pimpin של המפיק טומי רייט III והראפרית המנוחה פרינסס לוקו, שיצא בשנת 1994. יש בו גם רפרנס קטן למעריצים המושבעים: ביונסה שרה שהיא "מעיפה את הבסקיות מהקיר" - רפרנס לפרסומת שלה משנה שעברה לטיפאני, בה נכלל ציור של האמן הניו-יורקי ז'אן מישל בסקיה שמעולם לא פורסם קודם.  
  2. Cozy: כאן יש כמה וכמה התייחסויות למוזיקת האוס. השיר מסמפל את הבס של Get With U, הטראק של הדי-ג'יי לידל טאונסוול וצמד ההיפ-הופ M.T.F. משנת 1992. סימפול שני הוא מהשיר Unique של דנובה דאנס וקים קופר משנת 1996. בצוות המפיקות של השיר נכללו אמנית הטכנו הטרנסית האני דיז'ון, והדי-ג'ייז דייב גיילס II וגרין ולווט, גם הם מסצנת ההאוס של שיקגו. וכאילו שזה לא מספיק, הוא גם מכיל קטעים מהסרטון Bitch I’m Black של האקטיביסטית הטרנסית טי אס מדיסון - שמתקשרים לנושא הראשי של אהבה עצמית ושל להרגיש בנוח בגוף שלך.   
  3. Alien Superstar: ניחשתם נכון, השיר מסמפל את I’m Too Sexy, הקלאסיקה של רייט סייד פרד מ-1992, שכבר סומפלה בעבר על ידי אמנים כמו טיילור סוויפט ופיוצ'ר. סימפול נוסף ומוכר פחות הוא של השיר Moonraker מאת פורמוסט פוטס, שתורם לאינטרו של השיר ("הישארו רגועים, אל תנסו לעזוב את הרחבה"). יש גם סימפול שלישי: נאום ה-"We walk a certain way" מגיע מראיון עם ברברה אן טיר, מייסדת ה-National Black Theater, כפי שהוא מופיע בטארק Do It Your Way של Mood II Swing משנת 1996. ולסיום, נוסיף גם רפרנס נוסף לשיר Unique עם אד-ליבס של המילה הזו, ששואבים השראה מהביצוע של קים קופר. אגב, השיר הזה מכיל את ההתייחסות הראשונה באלבום לתרבות הבולרום (שיצרה את ריקוד הווג) - "הקטגוריה: בד ביץ'".  
  4. Cuff It: צלילה אל שנות השבעים המאוחרות עם להיט דיסקו שמסתמן כאחד הלהיטים הגדולים של האלבום. ה"או-לה-לה-לה" של ביונסה אחרי הבית הראשון לקוח מ-Ooo La La La, שירה של טינה מארי משנת 1988. אינסטרומנטלית, הוא מתבסס על ריף גיטרה של ניל רוג'רס, עם בייסליין שמזכיר את הלהיט Good Times של Chic משנת 1978.  
  5. Energy: קחו עוד "או-לה-לה" אחד מטינה מארי על חשבון הבית, ותהנו מהמתנה שקיבלתם - כי זה השיר שסיבך את ביונסה בצרות. הפרקשן מסמפל את הלהיט האגדי של קליס "מילקשייק" משנת 2003 - מבלי שקליס ידעה על כך. (הנפטונז, שהפיקו את השיר של קליס, מעורבים גם בהפקת השיר הזה, והאשמה כנראה עליהם). בסופו של דבר, אגב, השיר נערך כמה ימים אחרי שחרורו כך שהסימפול הוסר. בנוסף לשיתוף הפעולה הרשמי הראשון באלבום עם הראפר BEAM, יש פה גם סימפול של Explode, השיר של אמנית ההיפ-הופ מניו אורלינס ביג פרידיה משנת 2014 - שמכין את הקרקע לסינגל הראשון של האלבום, המחובר אליו במעבר אלגנטי.  
  6. Break My Soul: טוב, אין צורך להציג לכם את השיר הזה, ובטח כבר זיהיתם שהוא מסמפל את Show Me Love, קלאסיקת ההאוס של רובין סטון משנת 1993, ושהוא עושה שימוש בסמפלים נוספים מהשיר של ביג פרידה שהוזכר לעיל. האמת היא שלקרוא לרפרנס לרובין סטון "סימפול" זאת מילה קצת גדולה: המפיקים של ביונסה פשוט השתמשו בסינתיסייזר עם סאונד זהה לזה שמופיע בקלאסיקה מהניינטיז. מעריצים מושבעים, אגב, בטח זוכרים שביג פרידיה הופיעה גם בלהיט של ביונסה "Formation". 
  7. Church Girl: ביונסה חוזרת כאן לשורשים של הארנ'בי ופותחת עם סמפל מ-Center Of Thy Will של הקלארק סיסטרס משנת 1981, שנקצץ במהרה לתוך ביט מועדונים. סימפול נוסף לקוח מהשיר Think (About It) של לין קולינס מ-1972 - קולות הרקע "You bad!" של ג'יימס בראון. ההוק "drop it like a thottie, drop it like a thottie" מבוצע בסגנון הרפטטיבי של ההיפ הופ מניו-אורלינס (היוש ביג פרידיה), והשורה "It must be the cash, ’cause it ain’t ya face" מתבססת על שורה מ-Where They At של די-ג'יי ג'ימי משנת 1992. יש גם סימפול נוסף: ליין הקסילופון לקוח מ-Drag Rap (Triggaman) של השואובויז משנת 1991. אם הוא נשמע לכם מוכר, זה כי הוא סומפל גם בשירים "Nice for What" ו-"In My Feelings" של דרייק, "Go Crazy" של כריס בראון, וכן, גם בשיר "Where They At".    
  8. Plastic Off the Sofa: הגיע הזמן לקחת מנוחה מעבודת הסימפול המורכבת עם שיר מקורי לחלוטין ראשון באלבום. בצוות הכותבים של השיר נמצאות הזמרות סיד וסברינה קלאודיו, וממש אפשר לשמוע את ההשפעות שלהן.
  9. Virgos Groove: טריפ הדיסקו ממשיך עם אפוס של 6 דקות, לא פחות. אפקט הטוק-בוקס בווקאלז מושפע בוודאות מיצירתם של דאפט פאנק, והמחווה לדיסקו מתבטאת לא רק בסגנון המוזיקלי אלא גם באורך, שהרי שירי דיסקו בגרסתם המקורית היו ארוכים בהרבה ממה שאנחנו רגילים אליו בפופ של היום. 
  10. Move: השיר הזה לא כולל סימפולים, אבל כן כולל אירוח מרגש ונדיר במיוחד של אגדת הדיסקו גרייס ג'ונס - שאגב, בממואר שלה משנת 2015 כתבה שזמרות פופ רבות העתיקו ממנה, וציינה במפורש את שמה של ביונסה. ג'ונס אף התייחסה מפורשות לשיתוף פעולה עם זמרת פופ ששמה לא צוין: "זה יהיה טוב בשבילה: היא תשאב מכל מה שבניתי כדי להעשיר את המותג שלה, ואני לא אקבל כלום חוץ מקצת תשומת לב רגעית". לצדה, מופיע בשיר גם הזמרת הניגרית Tems, שאולי מוכרת לכם מהלהיט Essence של ויזקיד. 
  11. Heated: השיר הזה נכתב יחד עם דרייק, שכבר שיתף פעולה עם ביונסה בעבר ב-Mine. השורה "Uncle Johnny made my dress" היא התייחסות לאחיין של אמה של ביונסה, לו ביונסה קראה "דוד", שנפטר מאיידס; בנוסף, יש פה התייחסות נוספת לתרבות הנשפים: "טנס, טנס אקרוס דה בוארד".
  12. Thique: בשיר הזה ביונסה לוקחת נשימה מהשפעות מהיסטוריית הדאנס עם שיר היפ-הופי שכולל מכונות תופים אה-לה טראפ ובייסליין טכנו-אי מאוד. בצוות המפיקים, אגב, נכלל Hit-Boy, מפיק שכבר שיתף בעבר פעולה עם הדיווה בשירים "Sorry", "Flawless" ו-"Haunted".
  13. All Up in Your Mind: זהו השיר עם הסאונד העדכני ביותר באלבום, ובהחלט אפשר לייחס זאת לנוכחות של A. G. Cook בצוות המפיקים. אם אתם לא מכירים את המפיק הבריטי הגאון, מחלוצי הז'אנר PC Music והמפיק הקבוע והמנהל האמנותי של צ'רלי XCX, אנחנו ממליצים לכם בחום לעשות עליו גוגל. לצדו נמצא כאן גם בלאדפופ, שתרם רבות לעיצוב החזון המוזיקלי של ליידי גאגא באלבומה האחרון "כרומטיקה".
  14. America Has a Problem: הכותרת הזו תפסה הרבה תשומת לב כשפורסמה רשימת השירים לפני צאת האלבום, אבל האמת היא שהיא לקוחה מסימפול (כן, חזרנו לסימפולים). השיר הנידון הוא Cocaine (America Has a Problem) של קילו אלי משנת 1990, והוא העניק לביונסה לא רק את הכותרת אלא גם את ליין הסינת' העולה הדרמטי שמופיע בו. 
  15. Pure/Honey: ה-שיר שעושה כבוד לסצנת הבולרום באלבום. בתור התחלה, יש לנו פה סימפול של Feels Like, טראק ששחרר די-ג'יי הבולרום MikeQ (שהופיע ב"לג'נדרי") בשנת 2011. בשיר הזה, שהפך לקלאסיקה של ריקוד הווג פם, הזמר הוא הרקדן והקומנטייטור קווין JZ פרודיג'י, שכך מצא את עצמו מופיע באלבום של ביונסה. השיר הזה מופיע יחד עם סימפול מתוך Cunty של קווין אוויאנס משנת 1999, שאין לנו דרך להסביר כמה הוא קלאסי ומרכזי בתרבות הבולרום. באמצע הדרך ביונסה חותכת מבולרום בחזרה לדיסקו, עם סימפול של Miss Honey, השיר של מואה רנה משנת 1993. מדובר באחד הביץ' טראקס הראשונים - כלומר, שירי האוס עם ווקאלז דיבוריים, הומואיים ומלאי ביטחון עצמי, שהלכו יד ביד עם ריקוד הווג.   
  16. Summer Renaissance: אין דרך קלאסית יותר לסגור אלבום כמו "רנסנס" מאשר עם סימפול של אחד מלהיטי הדאנס הגדולים ביותר בהיסטוריה: אנחנו מדברים כמובן על I Feel Love של דונה סאמר, שהופק על ידי גיורגו מורודר ופיט בלוט. הקלאסיקה הזו יצאה בשנת 1977, אבל נשמעת עתידנית ומהפנטת כאילו הופקה אתמול. באותה תקופה, שירי הדיסקו הופקו בעיקר עם כלים חיים - אבל צמד המפיקים פורץ הדרך רצה לעורר תחושה עתידנית, ולכן השתמש בסינתיסייזר מוג, ויצר סאונד בלתי נשכח, שביונסה השתמשה בו ממש אס-איז. היא לקחה מדונה סאמר גם את ההוק: "It’s so good, it’s so good, it’s so good, it’s so good, it’s sooo good". ואכן, התוצאה טובה, היא טובה, היא כל כך טובה.