גרפיטי ת"א- עזה 09'
"פרויקט 30" מארחים את ברי סחרוף" - אחים לנשק"
אחרי אייל גולן, זהבה בן, התקווה 6, טל שגב ועוד מגיע שיר המלחמה האמיתי: ברי סחרוף עם "אחים לנשק", שיר ראשון מתוך החלק השני של פרויקט "30", שנותן נוק אאוט לכל שירי המצב שמנסים לשאת חן. הטקסט של שגיא צורף לא עושה הנחות ומגיש את האמת בפנים: "אחים לנשק אין ברירה, ניפגש במלחמה הבאה", שר סחרוף ומעניק בקולו תחושה סיזיפיות עם הרגשת מחנק. את השיר מלווה קליפ שכולו צילומי גרפיטי פסימיים ולא נעימים, שמשרתים את השיר נאמנה. זה לא גרפיטי מחויך נוסח "גרפיטי ת"א 89'" של סי היימן, אלא גרפיטי אפרורי, מלוכלך וקודר. מישהו פה אומר סוף סוף את האמת ולא ממש רוצה לחבק את הרמטכ"ל כמו ששרה זהבה בשירה המפדח. בקרוב לא בתחנות הרדיו שלכם. מצטיין המדור של השבוע, תהיו בטוחים.
ככה זה כשיש שניים
אברהם טל - "שניים"
הסינגל החדש של אברהם טל מתוך אלבום הבכורה שלו מתחיל סטייל אהוד בנאי סוף שנות ה-80' ומסתיים כמו אברהם טל 2009. הטקסט דרמטי (מדי), מתאים לקצב האיטי, שניים שהולכים וחוזרים אל המעיין אל הלב אל החיים. שוב יש כאן נגיעה לענייני השעה ("זה הזמן לעשות שלום לא רק במזרח התיכון"), עד שנדמה שכל שיר שמתנגן לו עכשיו ברדיו נכתב במיוחד ל"מצב". המונוטוניות הנעימה נקטעת לקראת אמצע השיר במין קתרזיס דחוס ועצבני, שמצד אחד מעיף את השיר קדימה ומצד שני המלל שבו נשמע קצת מאולץ: "אל תיתקע, שבור ת'שתיקה, רוצה יקיצה, ולא רביצה, כמו בביצה, היא לא רוצה, בבית פצצה, אלא קל כנוצה". המנגינה בשלב הזה מזכירה מאד את הפסקול של "בבל", פיסות זמן שעפות, תקווה, ייאוש, שמתערבבים להם יחד עד הרגיעה. למעט המילים הדחוסות מידי וניסיון לגעת ביותר מידי נושאים, מדובר בסך הכל בשיר יפה ויוצא דופן בין שאר השירים של טל.
יום קשה עבר על כוחותינו
דודו טסה - "איזה יום"
"פתחי לי את הדלת" ביקשו בזמנו חברי "אחרית הימים", אהובה עוזרי ועוד רבים וטובים. עכשיו מגיע תורו של דודו טסה לבקש את אותה הבקשה ולקוות שתימצא לו הקלה מסוימת, כי על פי המילים אין פתרון קל, לא זיכרון קל, הוא מרגיש קרוב אבל לא נוגע. המילים נשארות אמנם מעט אמורפיות ולא ברור מה הביא ליום הזה שעבר על טסה, אבל אפשר לסלוח לו עם המלודיה היפה והקליטה שמשרתת היטב את מצב הרוח המכונס. הגיטרה האקוסטית מלווה את הדכדוך הקל ואפשר להאמין לו שיש כאב מאחורי המילים. גם הרדיו יאמין כנראה ויאמץ את הבלדה הזו, שלקוחה מתוך אלבום חדש שייצא בקרוב בשם "בסוף מתרגלים להכל". אחרי הכל, גם למצב התרגלנו והשיר הזה יוכל ללוות את התקופה הזו לא רע בכלל.
גשם בעיתו
מוטי ביקובסקי - "הגשם הראשון"
תכירו את מוטי ביקובסקי, סולן להקת "מים", מפיק, יוצר וגיטריסט, שהופיע כבר עם אמנים כמו עמיר לב, ערן צור, ירמי קפלן, אביתר בנאי ועוד. עכשיו הוא עובר לקדמת הבמה עם שיר ראשון מתוך אלבום חדש והתוצאה מספקת במידה כזו שהשיר כמעט וקיבל את תואר מצטיין המדור של השבוע, לולא סחרוף היה נושף בעורפו. השיר, שקצת מזכיר משהו מ"את לא כמו כולם" של משינה, מתחיל בצליל של רעם וקולות גשם, אבל אל תצפו לשמאלץ, אלא לקטע רוק מהודק עם נגינת גיטרה ממכרת, שמזכירה חתול חרמן על גג פח לוהט. לביקובסקי יש קול שנמצא איפשהו בין דן תורן לעמיר לב והמתח שנוצר עד לרגע בו הוא צועק את המילה "ישטוף" מזכיר את צעקת ה"גשם" של מאיר בנאי עשרים שנה קודם. כנראה שיש משהו במטר הטיפות הכבד שהולך טוב עם רוק ישראלי. מיאו. אני מחכה כבר לסינגל הבא.
אני יודע שכולם אומרים לי שאני משוגע
טל שגב – "כמו משוגעים"
משוגע היא לא מילה שאפשר לומר על טל שגב. החיבור שלו למנהל האישי אבי גואטה וליעקב למאי, שעיבד והפיק מוסיקלית, הוא כנראה התנהלות עסקית טובה מאוד עבורו, אבל גם צעד גדול לעבר המיינסטרים המשמים. מבחינה אמנותית לא נראה שהבחור ההוא מ"אישקט", זה שהלך על הקצה, יצליח הפעם לעמוד רחוק מהמרכז. הסינגל הראשון של שגב מתוך אלבומו החמישי מגיע מהלב, רומנטי מאוד ומדבר על רגעי השיגעון שבאהבה. יש לו אפילו לחן יפה, השירה של שגב פחות מאנפפת מפעם והכל באמת זורם כשורה. אבל, ופה מגיע סימן קריאה גדול, לגמרי לא ברור איך יד מכוונת לא העיפה לכל הרוחות את הטקסט שעושה סוויץ גס ומביך היישר לגלעד שליט. יש לי רושם שמישהו שם אילץ את שגב להתחבר לעם ולאקטואליה בכל מחיר. את שליט צריך להחזיר הביתה ומהר, אין עוררין על כך. אבל שמישהו יחזיר גם את טל שגב לעניינים וישאל אותו איך מיד אחרי השורה "אני מדביק אותך אליי קרוב קרוב" מגיע הטקסט על שליט? שיר יפה עם בית אחרון מביך ברמות קשות.