מילים ולחן: דוד לביא | צילום ועריכת וידאו: רעות לביא

ארבע שנים חלפו מאז שדוד לביא הגיע למקום השני בעונה התשיעית של "כוכב נולד". השתתפותו בתוכנית הותירה הבטחה לגוון אחר במוזיקה הישראלית, אבל לביא לא מיהר, לקח את הזמן שלו ורק עכשיו הוא משחרר את אלבום הבכורה שלו. "אני מאוד שמח על כוכב נולד. זאת הייתה תקופה נהדרת בשבילי", הוא מספר. "אבל זה משהו שצריך להתבגר ממנו מכל מיני בחינות, לגלות שהחיים לא באמת עובדים ככה, וזה לא באמת קיצור דרך לשום דבר. בסוף אתה צריך להיות מוזיקאי ולעשות מוזיקה. היו לי נפילות אחרי התוכנית ולקח לי זמן להבין מה אני בדיוק רוצה לעשות".

ומה שהוא רוצה לעשות, זה לעשות בדיוק את מה שהוא רוצה לעשות - חופש אמנותי מוחלט, ללא מגבלות מסחריות של חברת תקליטים. לכן לביא בחר להרים קמפיין מימון המונים בהדסטארט על מנת לגייס כסף לאלבום באופן ישיר מהתומכים שלו, ללא תיווך של חברת תקליטים. לסינגל החדש שהוא משחרר מתוכו, קוראים "הוידאו": "זה שיר שהוא די ישיר, על מערכת יחסים מקולקלת כמו שאני והרבה מחבריי מוצאים את עצמנו סבוכים בהן מדי פעם. מה שמגניב אותי בשיר זה שהוא מאוד אולד סקול, נשמע קצת אייטיז".

למה התעקשת על מימון המונים?
"מלכתחילה לא רציתי ללכת לשום חברת תקליטים או גוף גדול שינשוף לי על העורף בזמן שאני עובד ויגיד לי מה לעשות. החלטתי לעשות הדסטארט כדי לעשות את המוזיקה שלי בשקט, בלי לחשוב כמה דיסטורשן לשים על הגיטרות כדי שהשיר ייכנס לרדיו. עד שאני עושה אלבום ראשון, אני רוצה שהוא יהיה נטול שיקולים זרים. הידיעה שאנשים כבר קונים את האלבום ורוצים לשמוע אותו והם שותפים לדבר הזה, זה כמו הרבה אנשים שמאחוריי באולפן שאומרים לי 'אנחנו רוצים לשמוע את מה שאתה עושה שם'. זאת תחושת הקלה ושחרור מטורפת, זה יותר מ"סימסנו לך בגמר". זה מגיע אליי ישירות ללב".

עוד במאקו מוזיקה:

הקלטת את האלבום בברלין, למה דווקא שם?
"שם גר אמיר צורף, שמאוד רציתי שיפיק לי את האלבום מוזיקלית. הגיטרות שלו מאוד הזכירו לי את הגיטרות של ג'וני מאר מהסמית'ס, שהוא הגיטריסט האהוב עליי. היינו שם חודש וחצי, הקלטנו כמעט את כל האלבום שם. ברלין משוגעת, יש הרבה דיבור לא כל כך ענייני כרגע אבל זאת עיר נעימה מאוד. היא נתנה לי הרבה שקט כדי לעשות את האלבום הזה".

בקיץ האחרון יצאת מהארון באופן פומבי בפייסבוק, בעקבות רצח שירה בנקי ז"ל. אתה מרגיש שהיה לצעד הזה השפעה אומנותית?
"אם היית שואלת אותי כמה זמן אחרי, אז הייתי אומר לך שזה לא שינה כלום. אף פעם לא החבאתי שום דבר, פשוט מעולם לא נשאלתי בצורה ישירה ונאלצתי לשקר או להסתיר. אבל מיד אחרי שכתבתי את הפוסט הזה וחזרתי לכתוב שירים, כן גיליתי סוג של במה יותר משוחררת בכתיבה ואנשים כן אומרים שניכר איזשהו שחרור שזה מבורך. זה לא משהו שבניתי עליו, אבל זה תוצר לוואי מקסים שקורה לי. נורא פחדתי שזה יפריע לאנשים להקשיב לדברים האחרים שיש לי להגיד בשירים שלי ובדברים שאני מתעסק איתם. כי זה ממש לא מהות חיי. אבל ההתייחסות היא מאוד ענינית והכל סבבה. גם עם המשפחה שלי, שמגיעה מסביבה קצת יותר שמרנית, הכל בסדר".