עמיר בניון מוציא גרסה אישית לשיר "ילדות נשכחת" ששרה במקור נורית גלרון, עם עיבוד והפקה שלו ושל תומר מתנה, שמעניקים רוח שונה למילים שכתב יעקב גלעד וללחן של יהודית רביץ.
הביצוע של בניון ל"ילדות נשכחת" יוצא כשיר שני מפרויקט חדש שלו ששמו "שירי ארץ אהבה", במסגרתו הוא שר את אהבתו לשירי הארץ. השיר הראשון שיצא מהפרויקט היה ביצוע ל"שדות גולדברג" של מאיר אריאל ז"ל. שם הפרויקט שהוא כעין הומאז' לשיר "משירי ארץ אהבתי" של המשוררת לאה גולדברג ז"ל.
"ילדות נשכחת"
"כביש ישן, שביל בגן, עץ ובית / אבא כאן, אמא שם, כאן נשארתי, מה שהייתי, פעם מזמן, מה שעכשיו, ילדות נשכחת.
צריף ירוק, לא רחוק, בית הספר, מי נשאר, מי עבר, מי עודנו / מה שהיינו, פעם מזמן, מה עוד מביא אותי תמיד, אל אותה ילדות נשכחת
זוכר איך שהלכנו דרך קבע, לאורך הרחוב המתרוקן, דבר לא השתנה, רק פה ושם דוהה הצבע, אולי זה רק הלב שמזדקן.
עוד שנה, כבר למדנו, מי אני, מי אתה, כבר איבדנו / מה שהיינו, פעם מזמן, מה עוד מביא אותך תמיד, אל אותה ילדות נשכחת.
זוכר איך שהבטחנו בלי לדעת, מתי ואיך נחזור להיפגש, נדמה שרק אתמול, אבל השמש כבר שוקעת, אולי זה רק הלב שמתרגש.
שביל בגן, עץ ובית, אבא כאן, אמא שם, כאן נשארתי, מה שהייתי, פעם מזמן, מה עוד מביא אותי תמיד, אל אותה ילדות נשכחת".