בהתחשב בזה שדוד שלה זה עוזי חיטמן, ואחים שלה הם אוהד ותמיר חיטמן, לא מפתיע שענת אסתר חיטמן היא מוזיקאית. אחרי השתתפת ב"כוכב נולד" ולאחר שחלפו שנתיים מאז אלבום הבכורה הרוקיסטי שלה, היא מוציאה EP חדש מחוספס ואלקטרוני יותר, בו היא כתבה והלחינה את השירים בהפקתו של עודד דוידוב. לכבוד ה-EP ומסע הופעות חדש היא מפרסת שיר חדש שנקרא "הכל אותו דבר".

עוד ב-mako מוזיקה:

"כתבתי אותו במהלך השנה שעברה, כשהרגשתי צורך לדבר על תקיעות של דברים, על המצב", היא מספרת. "לאו דווקא במובן הפוליטי אלא במובן החברתי, האישי, המדיני. כל אחד לוקח את זה כמובן למקום שלו, איפה שהוא מרגיש שהוא רוצה להרגיש מעבר לשינוי איזשהו שיפור שקורה".

מה את מכינה לנו ב-EP החדש?

"אלבום הבכורה הוא אוסף של הרבה מאוד שירים שכתבתי במשך שנים - מאז שהשתחררתי מהצבא, דרך תקופת הלימודים שלי ברימון, המעבר לתל אביב. זה היה אסופה של מלא תחנות שעברתי. עכשיו זה בא ממקום הרבה יותר בוגר, יותר חשוף. זה מתבטא מעבר לטקסטים גם בהפקה המוזיקלית, יש יותר חספוס. גם נפתחתי קצת יותר לעולם המחשב והתכנותים. בכל זאת, אני ילדת ניינטיז כזאת שיודעת רק בס, תופים וגיטרות - זה הרוקנרול שגדלתי עליו. אבל אני חושבת שנפתח בי איזה ערוץ חדש שאני הולכת איתו ועם המפיק שלי".

הייחוס המשפחתי מכביד עלייך או עוזר לך?

"זכיתי בשני אחים, תמיר ואוהד, שהם גם החברים הכי קרובים שלי. זכיתי בזה שהם מוזיקאים ברמה האישית, שאני ממש יכולה להתייעץ איתם ולגבש דעה. לפעמים אנחנו גם לא מסכימים וזה מעולה - הכי כיף שהאנשים שקרובים אליך אומרים לך את האמת בפרצוף גם אם היא לפעמים לא נעימה. עוזי השפיע מאוד על הילדים, על העולם הים תיכוני והמוזיקה הישראלית, אבל עוזי בשבילי הוא קודם כל דוד. ככה אני מסתכלת עליו. אני מרגישה דווקא כבוד להיות חלק משלושה מוזיקאים מדהימים, להיות בתוך הייחוס הזה. כל אחד בפני עצמו עשה ועושה את הדברים שלו וזה כיף גדול וזכות להיות חלק. מעבר לזה שאני גם אישה, אז זה קצת אחרת".

קשה להיות אישה שעושה רוק בישראל?

"אני דווקא הולכת הרבה להופעות ואני חושבת שקם איזשהו דור חדש של מוזיקאיות מעולות. יש לי תלמידות שהן בתחילת שנות ה-20 שלהם, ויש המון מוזיקאיות מעולות שהולכות להיות והן עוד לומדות מוזיקה, ולומדות משחק, ומנגנות. אני חושבת שזה לאט לאט כן הולך ומתגבר התופעה הזאת. אני לא קוראת לזה רוק נשי, כי זה פשוט מוזיקה ישראלית שנשים יוצרות, ולא חייבים את ההגדרה הזאת. אם למישהי בא לעשות אלבום אחד אקוסטי ואלבום אחד פאנק אז יש לה את כל הזכות איך שהיא מרגישה וללכת עם הלב שלה ולא לפי ההגדרה".