אמנם בתודעה הציבורית היא תמיד זכורה כרוקרית צעירה ובועטת, אבל תאמינו או לא - דנה ברגר איתנו כבר יותר מעשרים שנה. כשמאחוריה שמונה אלבומים, וכמובן השתתפות בריאליטי "הישרדות", ברגר מוציאה אלבום אוסף חדש שמורכב כולו מביצועים חיים שהוקלטו במהלך הופעותיה בשנתיים האחרונות. "עדיין לא אלבום אוסף ולא אלבום בהופעה חיה והחלטנו לכרוך את שתי החגיגות האלה ביחד", היא מספרת.

עוד ב-mako מוזיקה

השקת האוסף תלווה בסדרת הופעות חגיגיות ב"זאפה" בהן דנה תארח מידי חודש אמנים היקרים לליבה. שתי ההופעות הראשונות בסדרה יהיו ב- 29.3 זאפה ת"א כשהאורח המיוחד יהיה שלומי שבן, וב- 21.4 בזאפה ת"א- יחד עם שלום חנוך. בהמשך יתארחו גם מירי מסיקה, ירמי קפלן, חמי רודנר ועוד. שני השירים שנבחרו כסינגלים מתוך אלבום האוסף הם "הנה באתי הביתה", שבוצע במקור עם איתי פרל, ו"בא והולך" שהיה ללהיט גדול ובביצוע החדש מקבל משמעות אחרת.

למה בחרת דווקא את השירים האלו כסינגלים?
"זאת הייתה התלבטות מאוד קשה, ולראיה בחרנו סינגל כפול שזה משהו שלא עושים בדרך כלל. בסופו של דבר מה שהשפיע על ההחלטה שלנו היה הביצוע עצמו, היה חשוב שזה יהיה משהו שונה מהמקור. חלק גדול מהשירים בהופעה שומרים על הצביון של הביצוע המקורי מבחינת עיבוד והפקה, לכן חשבנו שזה יהיה פחות מעניין להוציא שיר שנשמע דומה למקור. רצינו שיר שמספיק אהוב אבל לא חרוש מדי, ושהביצוע שלו יתן באמת ערך מוסף".

איך את רואה את המשמעות של הוצאת אלבום אוסף, בתקופה כזו שהכל באינטרנט?
"התעשייה באמת השתנתה מאוד בעשור האחרון. הדור שלי זה דור שחווה את השינוי על בשרו. אני חושבת שאמנים מוציאים היום את הפלסטיק רק בשביל עצמם ובשביל האנשים שבאמת אוהבים אותם. דווקא במובן הזה לאלבום אוסף יש איזשהו יתרון כי הוא נותן איזשהו מוצר שהוא כמו מתנה לקהל שאוהב את השירים, ונותן לו איזשהו משהו להחזיק ביד. ברור שהיום הדיסקים לא רלוונטיים אבל עובדה שאנחנו עדיין עושים את זה בארץ ובעולם. יכול להיות שזה איזשהו צורך פנימי של האמן, והרגל שלא פשוט לשחרר, וגם כנראה שבכל זאת יש איזשהו גרעין של הקהל שעדיין רוצה לקבל את החוברת, את העטיפה, את המילים, את הדבר המוחשי".

איך את מסכמת את הישרדות והאם את חושבת שההחוויה הזו השפיעה לך על היצירה?
"היה קשה. הישרדות הייתה חוויה מאוד מורכבת ומאתגרת, חוויה של פעם בחיים. אני מאוד שמחה שעשיתי את זה ואני גאה בעצמי על זה שהחזקתי מעמד. למדתי המון דברים גם על היכולות שלי וגם על איך להעריך דברים שבשגרה אנחנו נוטים לקחת מאוד כמובן מאליו. אני חושבת שבסך הכל אני חוגגת את זה עכשיו, אני הולכת לקטוף את הפירות. אני לא חושבת שזה ישפיע על היצירה שלי, זה נתן שיר אחד שאני מאוד אוהבת ומאוד גאה בו, אבל אני לא חושבת שהחוויה עצמה תשפיע. אני יוצרת מגיל 15 וכל חוויה בחיים נותנת איזשהו עומק או רקע ליצירה חדשה. עברה חצי שנה, אני כבר במקום אחר. מבחינתי זה נגמר באוגוסט".

איך עובד תהליך היצירה שלך?
"יש לי דירת כתיבה נסתרת ברחוב הירקון בתל אביב, הגיע הזמן שאני ארשה לעצמי לקחת חדר משלי. מאוד קשה ליצור בבית כשיש משפחה ותמיד יש גירויים וכביסה ואוכל. קשה להתנתק ולכן אני בורחת לי פעמיים בשבוע לתל אביב והתחלתי כבר לכתוב. זה מדהים עד כמה שהמסגרת והמקום והזמן שמפנים, גם כשמדובר ביצירה, הם הכרחיים. יש לי שיר חדש שאני מאוד גאה בו, אשכול נבו כתב את המילים ואני הלחנתי.  אני מרגישה שיש לי את הפניות הנפשית לזה עכשיו. זו תקופה מאוד מיוחדת כשנכנסים לשלב הזה, של הבישול".

את כותבת מתוך המקום שאת נמצאת בו, כאשת משפחה?
"קשה לכתוב מתוך הכביסה, אבל אני חושבת שהגעתי לשלב בחיים וביצירה שאני מסוגלת גם לכתוב מתוך כאב שהוא לא רק הכאב הפרטי שלי, וזה אחד הדברים שאני מלמדת בסדנאות הכתיבה שאני מעבירה. ככותבים וכיוצרים אנחנו יכולים לכתוב בגוף ראשון מתוך כל דמות, החל מהזקנה בתחנת אוטובוס ועד לשכנה שבעלה בגד בה. זה מה שאני עושה, אני נכנסת לדמויות, וכותבת לא רק מתוך הכאב האגוצנטרי האישי שלי או מתוך הסערת רגשות שלי. לא חסר כאב בעולם, לא חסרים נושאים לכתיבה".