שוטי שוטי ספינתי
ארי גורלי- "תנועה אחת לא נכונה"
"ברזל" של ההרכב "1:1", היה אלבום שעשה חיבור אמנותי בין ספר לבין שירים בצורה כה מוצלחת, עד כדי התואר "אלבום השנה" בעיני. עכשיו מגיע תורו של ארי גורלי לנסות לעשות חיבור שכזה לספרה של מירב עוז "תנועה אחת לא נכונה". כמו ברוב השירים ב"ברזל" גם כאן שר גבר שיר על אישה, במקרה הזה קרני, המתפכחת ומתבוננת על חייה מנקודת מבט אחרת. "ריק לה עכשיו, היא לא זזה הרבה, היא רק נותנת למים לנהוג את הספינה", שר גורלי מילים של טל רביב. הלחן עם הקצב המעט מונוטוני מצליח לייצר תחושה של ריקנות או סוג של טלטול נפשי, כמו ספינה השטה על גבי הגלים. ההפקה המוצלחת היא של תומר בירן בליווי של התזמורת הפילהרמונית של פראג, לא פחות ולא יותר. לא קראתי את ספרה של עוז, אבל אין ספק שהשיר הזה עושה לספר שירות מצוין ומוכיח שגורלי רחוק מלהיות זמר של שיר אחד.

בדד אלך
מאיה משעול – "רוצה לבד"
תכירו את מאיה משעול, בוגרת "רימון" ומכללת לוינסקי, אחת מבנות "שלושמיניות", המופיעות ברחבי הארץ, ובמקרה גם הבת של המשוררת אגי משעול. משעול הבת מוציאה בקרוב אלבום בכורה מתוכו יוצא עכשיו השיר "רוצה לבד", בו מככבים המילים "רוח", "גשם", "סירה", "ים סוער" ועוד. שלא כמו אצל אמה, לא מצאתי חוש הומור בשיר, הזה אלא רק דרמה קטנה, שמתארת מצב נפשי שהולך ומתעצם ככל שהשיר מתקדם: "רוצה לבד, ורוח בחוץ, מעיפה את הכל, מלכלכת את האוויר בחול, אם ירד גשם, ישטוף את הכל, אולי נדע שזה הסימן שלנו". השיר הזה יכול לעוף ולנשוב היישר לתחנות הרדיו שיהפכו אותו ללהיט החורף העכשווי, שכן יש לו את הפוטנציאל להיות בדיוק כזה. אמנם אין כאן תובנות או עומק ובכל זאת יש משהו נעים בקול של משעול, היא לא צועקת והפזמון מדבק. מה עוד צריך עכשיו כשהמוזות שותקות והתותחים בחוץ רועמים?

שיישאר בינינו
תמי ענבר- "בינינו"
"משהו שם לא עבד" הוא משפט ששומעים לא מעט כשזוג מחליט להיפרד. עכשיו תמי ענבר שרה על זה בסינגל שני מתוך אלבום הבכורה, "שלך". "זה לא עבד בינינו אבל כמה רומנטיקה", היא שרה ומזכירה מעט את איגי וקסמן. עד אמצעו נשמע "בינינו" שיר סימפטי, אבל לא כזה שמשאיר רושם מיוחד. אלא שבהמשך הוא מקבל מין תפנית קטנה ושובר את השגרה כשהוא הופך לקטע סלוני, כשברקע ג'יבריש. מהיחצנים נמסר שמדובר בקטע מסרט, שנעשה על פועלי בניין מכל העולם. בהמשך אפשר לשמוע גם רביעיית כלי מיתר, מה שהופך את "בינינו" מסתם שיר נחמד על אהבה לא ממומשת לקטע מחויך וקצת הזוי על אהבה לא ממומשת.

נועדנו להיפרד?
שחר גלעד- "נועדנו"
השניות הראשונות של "נועדנו", עוד לפני ששחר גלעד מתחיל לשיר, מזכירות סיום של רומן סוחט דמעות. המילים בהמשך מתארות מערכת יחסים טראנס-אטלנטית שבה הגבר חייב לטוס ומשאיר את אהובתו מאחור: "תמיד הוא יחזור אל החור שממנו הוא בא, היא שוב בוכה לאמא שלה, עובר משברים בפעם הלא זוכר כמה, שונא לטוס אבל אוהב אותה". עיון חטוף בביוגרפיה של גלעד מגלה שהבחור עלה לארץ לפני שנה וחצי מארה"ב, שם נולד גדל, הספיק לעבוד עם כותבים ומפיקים, הוציא אלבום באנגלית וחווה כנראה את הפרידה עליה הוא שר. לא אתפלא אם את השיר המלודי והמעט עגמומי הזה כתב גלעד באחת הטיסות, כשהמרחק והגעגועים הוציאו ממנו את הרומנטיקה יחד עם הקדרות. הקול של גלעד לא דומיננטי, מסתתר מאחורי המיקרופון ונותן לצלילים לדבר.

ואולי
אוריין רייס- "אילולי"
"אילולי" היה יכול להיות משובץ באלבום האחרון של עידן רייכל וייתכן שהייתם מבקשים עוד. כרגע גורלו של השיר לוט בערפל ורק בגלל העובדה שמדובר בזמרת חדשה, ששמה לא מוכר לקהל הרחב והוציאה שיר ראשון מתוך אלבום בכורה. מצד שני אם השיר יתוקתק הלוך ושוב ברדיו יש לו סיכוי. מדובר בסך הכל בעוד שיר נעים עם פזמון "דין דין אביבי", שבו הזמרת נשמעת שברירית ועדינה. הוא נכתב לפני שנתיים בתום מלחמת לבנון השנייה ומספר על בחורה שבן-זוגה היה מוכרח ללכת במפתיע למילואים. התוצאה היא שיר שלא מנסה להציק יותר מידי, לפצוע או לתקוף ולהשאיר סימן. כמו תמונה אסטטית שנעים להסתכל בה, אבל היא קצת דומה לעוד הרבה תמונות אחרות במוזיאון שעושות נעים לרגע.