אל תצלבו אותו עוד
אריק ברמן - "הסיגריה האחרונה"
מילים ולחן: אריק ברמן
צלצולי הפעמונים שפותחים את הסינגל החדש של אריק ברמן מזכירים את " The Sensual World " המופלא של קייט בוש. ההמשך כבר לא. ממש לא. אווירת מתח באוויר, מעין "הסעודה האחרונה" (שמקבלת הקבלה לסיגריה האחרונה) וציפייה לא ברורה למשהו שיקרה. מפה לבנה מוכתמת על השולחן, הרגשה של בגידה קרבה, הלחם נפרס, יהודה לוחש לג'וני משהו בסוד, חטאים וכמובן הסיום - ברמן יורד להיצלב. כל זה הופך את השיר הזה למעט יומרני. הפזמון הוא החלק המוצלח כאן, והמילים נוגעות. כל מי שהוא אוהב נמצא איתו, אבל היא לא. "למה את לא? הבטחת שתבואי היום". בלי כל החטאים, הלחם ואווירת העינויים ברמן יכול להיות יותר מרגש. "הסיגריה האחרונה" הוא אחד השירים היותר מוצלחים שלו מתוך האלבום הדי בינוני שהוציא. בכל זאת אני מאמין שברמן עדיין לא אמר את הסיגריה האחרונה שלו.

עוזי חיטמן ז"ל ב"שיר הכבוד"; "הקולקטיב" עם "טלטלת'ו"

בשביל כבוד צריך לעבוד
עוזי חיטמן - "שיר הכבוד"
מילים: רבי שמואל בן יהודה החסיד, לחן: עממי-מסורתי
"שיר הכבוד" מדבר על כבוד הבורא ונוהגים לומר אותו בשבת ויום טוב. גם בני משפחתו של עוזי חיטמן ז"ל החליטו לעשות לו כבוד ולהשלים את המלאכה אותה טרם הספיק להוציא בדמות אלבום שירי מקורות. בעזרתה של הטכנולוגיה המתקדמת והמפיק יאיר סתוי, האלבום "אשא עיני" יוצא כעת ומתוכו הסינגל הנוכחי שמתאפיין בלחן עממי-מסורתי למילותיו של רבי שמואל בן יהודה החסיד. אין אומנם בביצוע של חיטמן פירוש מהפכני למקור או אינטרפרטציה אחרת, רק כבוד ואהבה גדולה למסורת. זה לא שיר שחילוני כמוני, שאין לו דבר וחצי דבר עם שירי הלל לאל, היה שומע בזמן נסיעה בדרך לפקק אינסופי ולא בבית בזמן הכנת ארוחת ערב. ובכל זאת יותר ממחמם את הלב להיתקל שוב בחיטמן, שהיה אדם מקסים. מי שאוהב את פועלו ואת שירי המקורות שעטופים בצורה פשוטה ובלתי מתחכמת ייהנה.

אחד בשביל כולם, כולם בשביל הקולקטיב
הקולקטיב - "טלטל'תו"
מילים ולחן: הקולקטיב
תפסו אותם, טלטלו אותם, רק לא לפני המצלמה, כי זה בדיוק מה שמבקשים חברי הרכב "הקולקטיב". עידן רבינוביץ' ורועי ריק, שמות מוכרים בסצנת האלטרנטיב, הם שניים מתוך שבעת החברים. יש ל"קולקטיב" יופי של אנרגיה, גם אם היא שטוטניקית במכוון. הקטע הספציפי הזה הוא אחד המוצלחים מבין מה שהצלחתי לתפוס במייספייס. יש בו אווירת Pאנק, מעט פסיכדליה, רוק גיטרות ובלוז, או בקיצור כמו שהם מגדירים "שיר בוגי/בלוזי מרקיד ומקפיץ תחת לחץ פיזי מתון". השירה סטלנית במיוחד והמילים היתוליות אך גם מתריסות ופוליטיות: "תפוס אותו כי יש עליו מידע/ נתפס מטען חבלה/ אמרתי לך טלטל אותו/ אבל לא לפני המצלמה/ אני מריח מחבל/ ראש המוסד כבר מצלצל/ כולם קוראים לי ד' ואני מלך ישראל". קטע הבלוז- ג'אז בסיום השיר נמרח לו בכזו טבעיות, עד שלא תהיה לכם ברירה ותנגנו את השיר שוב ושוב בצורה לא מודעת. רק תדאגו שלא תהיה בשטח מצלמה. מצטיין המדור, אלא מה.

יונתן וד"ר צ'אן לי; כח המחץ

רוצה בנות. רוצה את כל הבנות
יונתן וד"ר צ'אן לי - "כל הבנות"
מילים ולחן : יונתן וד"ר צ'אן לי
הקטע הבא יכול להיות ה"רוצה בנות" של אביב 2009. הוא אמנם לא פרובוקטיבי כמו היציאה ההיא, אבל בשניהם יש מילים שטותיות מספיק וקצב מעולה, שגם אם לא רוצים אי אפשר שלא להתחיל לזוז. על הלהיט המדבק הזה אחראי יונתן שמוס, 23, שהספיק בין היתר להנחות פינת היפ-הופ קבועה בתוכנית "אקזיט", לשחק ולרקוד בפרסומות, לגלם חרדי בסרט ועוד ידו נטויה. שיר הפופ החדש לקוח מאלבום שעתיד לצאת בקרוב. הטקסט כאמור הוא לא ממש גולת הכותרת: בחור קולט בחורה סקסית שרוקדת על הרחבה. אבל הכל פוזות כי כל הבנות עושות רק הצגות. ד"ר צ'אן לי, שמתארח ואחראי על הביט וההפקה, בא לעזרה ואומר שהבחורה מאוהבת בעצמה ומשחקת בו, שהיא לא בשבילו וכו'. הקצב כאמור הזיז לי את הישבנון. עכשיו כל מה שנותר הוא שמישהי תרים את הכפפה ותרים גרסת תשובה פמיניסטית. משהו בסגנון "כל הבנים". רוני? אולי את?

לא מאמינים בשירים
כח המחץ - "סוגרים את השאלטר"
מילים: נטע גופן, לחן: יונתן לב
עוד לפני שהחלטתי אם אני סוגר או פותח את השאלטר התנפלו עליי חברי "כח המחץ", נטע גופן, ארז שמידע ויונתן לב, עם קטע Pאנק אגרסיבי במיוחד שנתן בעיטה לשאלטר עד שהוא עף והתרסק לרסיסים. "לא משנה מה יהיה ולא חשוב מה המצב, ואין אמונה בשירים, אז סוגרים את השאלטר, סוגרים את השאלטר עכשיו". הבנתם נכון ואין לכם קשיי קליטה, חברי המחץ עצבניים במיוחד ומצליחים להשחיל את המסר שלהם בשיר הקצרצר והבועט הזה. אז נכון, הוא לא לכל טעם, חובבי מיינסטרים מוזמנים להתרחק, אבל נעים לדעת שהPאנק לא לגמרי מת ושלחברי המחץ יש ביצים. עכשיו רק צריך שמישהו עם ביצים יהיה מספיק אמיץ בכדי להשמיע את זה ברדיו.