יום עצוב למדינת ישראל ולתרבות הישראלית בפרט, כשהיום (ראשון) נודע שהמאסטרו והזמר האהוב צביקה פיק הלך לעולמו. שעות ספורות אחרי שאמנים ישראלים רבים כמו מאיה בוסקילה, דנה אינטרנשיונל, עדן בן זקן, אלה לי ונוספים גם הצטערו על לכתו, גם בעולם כבר מגיבים למותו של מלך הפופ הישראלי, שנפטר בגיל 72.

אחרי זכייתו הגדולה של "דיווה" באירוויזיון 1998, שביצעה במקור דנה אינטרנשיונל ופיק הלחין, היה ברור שבעולם ובגזרה האירופאית בפרט, יגיבו על מותו הכואב. העיתונים הצרפתיים לה מונד ולה פיגארו תיארו את פיק כ"מלך פופ", "מאסטרו", ו"עמוד התווך של הפופ הישראלי" וציטטו את תגובתו של ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד, שאמר: "שיריו ומנגינותיו ימשיכו להתנגן עוד שנים רבות", וגם את הספדו של שר התרבות חילי טרופר. באתרים ברחבי אירופה כינו את פיק "חמו של קוונטין טרנטינו".

העיתון הצרפתי ווסט פרנס כינה את פיק כ"אחד האומנים הגדולים בישראל", וכתב על ההיסטוריה המוזיקלית שלו לאורך השנים בפירוט, וכן גם על הזכייה באירוויזיון. גם בסוויס-אינפו, כלי התקשורת השיווצרי דיווחו על לכתו וציינו את עבודתו באירוויזיון. 

גם בבלוגי האירוויזיון עסקו במותו של הישראלי שהביא את דנה אינטרנשיונל והנוצות לבמה המרכזית באירופה. אי.אס.סי יונייטד נתנו את הכותרת "כותב ומלחין 'דיווה' מת בגיל 72", עם השיר עימו פיק כל כך מזוהה ביבשת. 

בחודש מאי האחרון פיק עוד הספיק להתראיין בפעם האחרונה למגזין סוף השבוע של mako ובראיון דיבר גם על האירוע המוחי ששינה את חייו, וגרם לו לבטל את סדרת המופעים שלו. הוא נאלץ ללמוד לדבר מחדש כמעט לגמרי ולעבור הליך שיקום מפרך וקשה. "אני יודע את כל המילים, רק לפעמים אני צריך להיזכר איך להגיד את המילה", שיתף, "אבל אני לא מתבייש, להפך. ההבדל בין חוסר דיבור לדיבור הוא גדול מאוד, וזה כבוד גדול. כשאני מדבר עם אנשים בטלפון הם כמעט לא מרגישים שיש לי בעיה, בגלל זה גם נורא חשוב לי לדבר הרבה. אני מתקדם כל יום, מדבר עם מי שאני יכול".

"צביקה היקר, אני אוהבת אותך מאוד. לא אמרנו את זה זה לזו וזו לזה בחיים", ספדה לפיק מוקדם יותר היום דנה אינטרנשיונל. "אחרי הזכייה באירוויזיון היחסים בינינו התקלקלו, אבל עכשיו אני יכולה להגיד את מה שלא אמרתי לך בקול. תמיד אהבתי אותך. היינו הפכים באופי – אתה חרוץ בלתי נלאה, לא מוותר לקשיים, לא נכנע לרגשות וחדור מטרה. ההצלחה – והיום, אני מבינה, גם הצורך לפרנס משפחה – עמדו לנגד עינך כמטרת-על, אולי המטרה הכי חשובה בחיים".

"כששי כרם הפגיש בינינו בפעם הראשונה כמעט אף כותב לא הסכים לכתוב לי, והחיבור בינינו היה מיידי", הוסיפה אינטרנשיונל. "לא הפסקנו לצחוק ביחד, וזה צד שלא הרבה הכירו בך. יומיים אחרי כן הגיעה קסטה עם השיר 'אני לא יכולה בלעדיך', וחודש אחרי כן כל המדינה שרה אותו. עברו שלוש שנים והגיע השיר 'דיווה'. ההצלחה הכי גדולה בקריירה של שנינו והשבר הגדול ביחסים בינינו. כשנפגשנו התחבקנו וצחקנו על הריב התקשורתי, אבל מאז לא עבדנו ביחד. לפני חודש שי אמר לי שהוא קבע איתך מפגש ושנבוא אליך הביתה. אין לך מושג כמה שמחתי. לא הספקנו. הופתעתי הבוקר מעוצמת הכאב כשקיבלתי את הבשורה. בכיתי אחרי שנים שלא הצלחתי לבכות ופתאום זה השתחרר".