עדן ובן זוגה אופק נעדרים מאז המסיבה ברעים. עדן נורתה במהלך ניסיון הבריחה, וחברתה ליבנת התקשרה למשטרה ולמד"א לקול היריות של מחבלי חמאס. על הקו היה גם אחיה של ליבנת, הוא זה שהפציר בה לצאת מהרכב ולברוח רגלית. עדן איבדה את הכרתה ונשארה מאחור, מאז לא מצאו אותה. אימה אורין בטוחה שהיא תחזור ומבקשת מהמשטרה לפתוח את מצלמות הכביש ולהשתמש באיכון הסלולרי ובמיקום ששלחה לה בתה.
אורין גנץ, אימה של עדן, מספרת: "היה מחדל אבל העניין הוא שהמחדלים ממשיכים לקרות. אני נותנת למשטרה נקודות ציון שמראות במדויק איפה עדן הייתה לאחרונה ואף אחד לא הולך ובודק אם היא שם. דברים בסיסיים כמו האיכון של הטלפון, מצלמות הכביש - למה לא פותחים אותן?".
אורין מספרת שמי שסייעו לה לקבל את הקלטת השיחה הם אנשי חברת החדשות, ושהמשטרה כבר שבוע לא מצליחה ליצור קשר עם ליבנת. "יש עדת ראייה חיה ונושמת שיודעת בדיוק מה קרה והם לא יצרו איתה קשר. 433 אמרו לאחי 'התקשרנו אליה והיא לא עונה בטלפון'. למה לא נסעו אליה?", היא שואלת.
לבנת, חברתה הטובה של עדן שקולה נשמע בשיחה למוקדי החירום, מספרת שאותם רגעים היו רגעי אימה. "המשטרה לא ידעה לתפעל איתי את הסיטואציה בטלפון", היא אומרת. "מזל שאחי היה איתי בטלפון כדי להגיד לי לצאת מהרכב. הנציגה הייתה תקועה איתי על מיקום כשיש אנשים שעוד שניה מגיעים אליי ותוקעים לי כדור בראש". רגעים לפני שליבנת וחבריה היו חייבים לברוח עדן איבדה את ההכרה. "לא ידענו מה לעשות, היינו חסרי אונים", נזכרת ליבנת בצער.
אימה של עדן דורשת בקור רוח שהמשטרה תבצע פעולות פשוטות כדי לסייע לה למצוא את בתה. "כבר יש לי מידע ודברים שאפשר לעשות איתם משהו, למשל לפתוח מצלמות ולהשתמש באיכון של הטלפון", הוא אומרת. "הייתי הולכת למיקום בעצמי אבל לא נותנים לי להיכנס".
חוסר האונים של אורין ושל כל משפחות הנעדרים, החטופים והשבויים קשה לעיכול בימים אלה. "אני לא אומרת 'יאללה כנסו לעזה תוציאו לי את הבת'. אבל אולי הבת שלי שרועה שם ללא רוח חיים? אולי היא פצועה? אולי כל דקה חשובה?", זועקת האם. "לא יכול להיות שמישהי מתקשרת ואומרת 'אני אחראית על התיק של הבת שלך' ואז היא לא עושה כלום".
את הדמעות שאימה של עדן שומרת בבטן, ליבנת לא יכולה לעצור. "אני מקווה שעדן עדיין איתנו, באמת מקווה לראות אותה ולתת לה חיבוק", היא אומרת בבכי. "היא הייתה בן אדם עם לב כל כך גדול, נתינה, בן אדם של רק טוב. היא הייתה החברה היחידה שלי בחיים האלה". ליבנת מקווה לראות שוב את חברתה, ואורין מבטיחה לה שכשעדן תחזור הן יעשו יחד מסיבה - "אבל לא טבע", היא מבהירה. "אני מקווה שהיא תחזור אלינו ושהמשטרה תעשה משהו בשביל למצוא אותה", אומרת ליבנת, "ברגעי האימה לא קיבלנו סיוע".