הסיבוב הקודם, הראשון, של אריק ברמן היה מושלם. זמר השנה, אישה השנה במוזיקה, 6 שירים בפלייליסט, מכירות, הופעות, שירים שכתב לאחרים שהצליחו גם. אי אפשר היה לבקש יותר. על זה בדיוק מדבר השיר החדש של ברמן, "הגשמה עצמית", שיר שני מאלבומו השני, שייצא בחודשים הקרובים.
בטקסט, שכרגיל אצל ברמן מלא במשחקי המילים האהובים עליו, הוא מתעסק בחוויות הנלוות להצלחה, השירים שכתב, ההופעות בתקשורת, הפחד מלהשתגע. לברמן יש לו מעט הומור עצמי וציניות בסיסית בריאה בנוגע לעצמו, להצלחה ול"שליחות" איתה יצא לדרך, כולל ירידה על מעמדו כאליל נוער ועל שירי שלום בכיכר הלאומית והנאומית. בסופו של דבר, הוא טוען, מדובר בהגשמה עצמית, לא יותר.
מוזיקלית הולך כאן ברמן על הפרדה בין בתים מינימליסטיים, מבוססי בס ופזמון מתפרץ עם ליווי שמשלב גיטרה אקוסטית וכינורות, בקריצה למחוזות האהוד בנאי והבוב דילן.
כזכור, את השיר הראשון מאלבומו השני "כרוניקה של שקיעה סגולה מאוד", הוציא ברמן לקראת שנת ה 60 למדינה. הוא אירח את גאולה אבן ונתן קפיצה למחוזות הדאווין של שיר מחאה המאיר אריאליים. כיוון שברמן מסמן בגופו ממש את המיינסטרים הגלגלצי, שכבר הספיק לטחון את השיר במהלך הסופ"ש האחרון (לשמחתם הרבה של אנשי חברת התקליטים שלו, "NMC יונייטד"), טוב שהוא חזר, שיהיה מה לשמוע בפקק.