קשה להאמין, אבל מועדון הדאנג'ן, המועדון שהביא את סצנת ה-BDSM לישראל איתנו כבר עשרים שנה. בחמישי הקרוב (24.11) יגיעו החגיגות לשיא באירוע מיוחד עם הופעות של אמני פטיש מובילים מאירופה, שיבואו לעשות כבוד למועדון הישראלי, שכבר מזמן הפך לאבן יסוד בחיי הלילה המקומיים.
חגיגות העשרים מסמנים גם חילופי דורות במקום. עמוס לוי, המייסד והמנהל של הדאנג'ן, שעובר שיפוץ בימים אלה, ייקח צעד אחורה אחרי 20 שנות פעילות. "התעייפתי. לבוא לכאן בלילה, כל סופ"ש, לשמוע את כולם זה נחמד – אבל זה לא קל", הוא מסכם בשיחה עם mako. "זה נושא טעון שלא תמיד מתחברים אליו ולא תמיד איפה שאתה נמצא אוהבים את הנוכחות שלך. מנהלת יפו לא עפה על המקום דאז, ואז ברחוב השרון זה היינו במבנה של הסוכנות היהודית שגם לא ממש אהבו את הרעיון. גם עיריית תל אביב שתתה לנו את הדם בקשית בכל תחום, אבל העסק עבד כעסק חוקי לכל דבר".
איך הקהל השתנה לאורך השנים?
"הוא גדל מאוד. יש היום הרבה יותר אנשים שמגיעים. העובדה שיש שני מועדונים בתל אביב ועוד ליינים שעוסקים ב-BDSM מוכיחה שהתחום הזה מאוד גדול. עם זאת, עדיין יש מי שיעקם פרצוף שיגידו לו את זה, עדיין לא כל מי שמגיע לכאן רוצה להיחשף".
לדברי עמוס, אחת הסיבות להתחזקות הסצנה היא סדרת הספרים (שהפכו לסרטים) "50 גוונים של אפור". "אי אפשר לזלזל בתרומה של זה. הוא שם את הסצנה בתרבות הכי לגיטימית ונפוץ בקדמת הבמה וזה עזר מאוד לעולם הזה, במיוחד אצל נשים".
יניר קפח (44), איש צבא שהשתחרר לפני שנתיים אחרי קריירה ענפה, יהיה האיש שיירש את עמוס – אחרי שנים בהם הוא נמנה בצוות המועדון. "זה מאוד מאוד מרגש כי זה משהו שאני באופן אישי חלמתי עליו שנים", הוא מספר. "אנחנו מדברים על זה הרבה מאוד שנים שאני ארש את המקום ובשנתיים האחרונות זה הפך ליותר רלוונטי. מבחינתי המטרה היא לחזק את המקום של המועדון כמוסד – שיפעל גם עוד עשרים שנה ויותר".
איך שומרים על רלוונטיות אחרי כל כך הרבה זמן?
"זה מקום מאוד מיוחד בהוויה שלו. הז'אנר ומה שהוא מייצר לא דומה לדברים אחרים – אין ממש תחרות עזה. המועדון שלנו מייצר חוויה שונה, מבחינה אישית וקהילתית ואנחנו מקבלים את כולם כי מבחינתנו כל אחד יכול להגיד שהוא אוהב לקשור, להשתמש באזיקים או רחמנא ליצלן להשתמש בשוט. בנוסף, הדבר שהכי חשוב לנו הוא הקשר לקהילה. לא מזמן עשינו קבוצת מיקוד של 35 אנשים וקיימנו שיח על מה אנחנו רוצים שיהיה כאן השנה ובשנה הבאה".
אתם מצליחים להביא גם קהל צעיר? מה ההבדל בין הקהל הצעיר לבוגר יותר בהרגלי ה-BDSM?
"חד משמעת. יש לנו גם בני 20-18 שמגיעים למועדון. לשאלתך – אתה תמצא סוויצ'ים (אנשים שמחליפים תפקיד בין השולט לנשלט) אצל הקהל הצעיר מאשר בקהל המבוגר. זה קשור גם להעדפות המיניות של צעירים שהם פתוחים יותר בראש, רוצים לטעום מכל העולמות ומרשים לעצמם לעשות הכל".
מה עם סצנת BDSM מחוץ לתל אביב?
"פעם עמוס היה שולח אותי למסיבות פה ושם מחוץ לעיר. יש לנו רעיון עם ליין במועדונים בערים אחרות במטרה להיפתח לקהל חדש, זה בהחלט משהו שיכול לקרות".
במועדון כמובן שומרים על דיסקרטיות, אבל מי שמבלה במקום באופן קבוע כבר פגש כמה סלבס שמבלים במקום. "יש פה אנשים בכירים מכל התחומים", אומר יניר וכשהוא נשאל על האפשרות שאחד מהם יצא מהארון ה-BDSM הוא עונה: "מהיכרות עם האנשים – אני מאמין מישהו יעשה את זה כבר בתקופה הקרובה ויודה שהוא יוצא למקום ואוהב סאדו מאזו".
חלק מהתחזקות הסצנה המקומית קשורה לפתיחה של מועדון BDSM נוסף – טאבו. "תחרות היא לא דבר רע – היא דבר טוב", אומר יניר. "בלי להיכנס לשמות, את רוב החבורה של 'טאבו' אני באופן אישי הכנסתי לתחום ההופעות במועדון שלנו בשרון. כל עוד זה נעשה בגבולות גזרה ערכיים – הכל בסדר, תחרות היא דבר בריא".
ואיך הסצנה המקומית נתפסת בעולם? "כיום, אחרי 20 שנה של העשייה היוצאת דופן של עמוס וצוות המועדון – אפשר לשים את תל אביב יחד עם לונדון וברלין כמי שמייצרות את סצנות ה-BDSM הטובות בעולם", אומר יניר ועמוס מחזק: "זה נורא נחמד להגיד שבחלום הדשא יותר ירוק – אבל אני יכול להגיד שהסצנה הישראלית לא נופלת מאף אחת אחרת".
ובכל מה שקשור לפנטזיות האנושיות, האם משהו מצליח להפתיע אותם אחרי כל כך הרבה זמן? "אני יכול להגיד שכל פעם שחשבתי שראיתי הכל – גיליתי שיש משהו חדש", מודה עמוס ויניר מחזק: "לפנטזיות ולדמיון האנושי אין גבול – והמקום שלנו זה המקום לממש אותו".