גירושים זה חתיכת טראומה. זו הטראומה הכי גדולה שלי

מערכת היחסים של ליאור וספיר נרקיס הייתה פומבית כבר מתחילתה, ופומבית אפילו יותר בסיומה. בשנים האחרונות הדפו השניים שמועות אין-ספור, נפרדו, הכריזו שהם מתגרשים, חזרו, נפרדו שוב, ולפני שנה בדיוק התגרשו.

"בדיעבד אני שמח שבסופו של תהליך נפרדנו, כי זה באמת לא התאים", ליאור נרקיס אומר היום. "כבני זוג, ספיר לא התאימה לי ואני לא התאמתי לה. לא חלמתי שאני אכאב את הפירוק של הבית והפרידה בצורה כזאת, נכנסתי למקום מאוד חשוך ועצוב. חייתי בתל אביב, זה הרחיק אותי מהילדים והיה לי מאוד קשה, הייתי במיטה איזה שנתיים. גירושים זה חתיכת טראומה. זו הטראומה הכי גדולה שלי".

איך זה נראה?
"היה לי קשה לראות את ההמשך. הרמתי ידיים, כבר רציתי לוותר על החיים. האנשים שסביבי לא ויתרו עליי, המנהל שלי פשוט דאג להקים אותי על הרגליים. בסוף הבנתי את הטעות שעשיתי כשעברתי לתל אביב, וחזרתי ליהוד, לגור קרוב לילדים. התחברתי אליהם מחדש וזה כבר 90% הקלה מהמקום שהייתי בו. הילדים שלי הם מאור עיניי והמרחק מהם היה הצער הכי גדול. אז כשחזרתי הנה לפני שנה, הכל התחיל להיות מואר יותר".

למה בעצם עברת לתל אביב?
"חיפשתי דירה זמנית. כל הזמן חשבתי שעוד רגע זה גם מסתדר ביני לבין ספיר".

לא קמתי לעשות כלום. הייתי רק במיטה

אחרי כמעט עשור שלא הוציא אלבום, נרקיס הבשיל לספר את הסיפור שלו והוציא לאחרונה את האלבום "דיסוננס", אלבום חשוף ואישי שמספר על השנה המטלטלת והמשבר הכבד שעבר לאחר שנפרד מספיר, גרושתו ואם ילדיו דיויד (15) אליה (14) ותהל (12).

על האלבום עבד נרקיס עם המפיק והיוצר אריאל עדן. עדן הוא לוחם משוחרר בצנחנים שנלחם שנתיים בעזה. החיבור ביניהם נוצר מתוך המשבר האישי שכל אחד מהם חווה – נרקיס, שהיה במשבר אישי ודיכאון קשה אחרי הגירושים, עדן והפוסט-טראומה שחווה בעקבות שירות המילואים. במהלך החודשים האחרונים אסף עדן חומרים חדשים לאלבום, ובמקביל נלחם להוציא את נרקיס מהמיטה, פיזית. "זו הייתה תקופה שלא קמתי לעבודה, לא קמתי לעשות כלום. רק במיטה. אריאל היה עולה למעלה לחדר השינה ופשוט מושך אותי מהרגליים. הייתי אומר לו, 'עוף מפה, צא לי מהבית', אבל הוא לא ויתר. פעם אחת הוא נכנס לחדר עם רמקול שמנגן בפול ווליום סקיצה של השיר שלי ושל ששון שאולוב, וככה הוא העיר אותי. אבל זו רק ההתעוררות, באולפן הוא ישב וכתב דברים מדהימים, הוא גייס לי שירים מאחרים. לא היה לי כוח פיזי לעשות כלום. לא יכולתי לעמוד. הייתי הולך לאולפנים, ולא היה לי אוויר לנשום".

קיבלת עזרה מקצועית?
"כן, מהפסיכולוגית שלי, הייתי אצלה באחת הפגישות ואמרתי לה שלקחו לי הכל, והיא אמרה לי משהו שאני לא אשכח לעולם, 'אולי לקחו לך את הכל, אבל לא לקחו לך את הקול'. היום אני מבין שיש פה פרידה וממשיכים הלאה. הילדים שלי יהיו איתי לנצח ואני בונה את עצמי מחדש. האלבום הזה ריפא אותי".

אתה לא יוצר את השירים של עצמך, אבל האלבום משקף בצורה מאוד אישית את מה שעברת.
"כן, היו סביבי אנשים שהכירו את הסיפור והיו מעורים במה שקורה, והם כתבו את השירים שקשורים למצב. זה קצת מביך כל הסיפור של הדמעות והצער הזה, מצד אחד, כי בכל זאת אני גבר, ומצד שני, חייב להודות שזה משהו שלא שלטתי בו בכלל. זו לא הייתה בחירה, זה פשוט קרה ואיבדתי פרופורציה ויתרתי על הכל. לא רציתי לחיות יותר".

לא הופעת כל התקופה?
"זה הדבר היחיד שעשיתי, בלי הפסקה. אני לא יודע איך להסביר לך את זה, אבל הקדוש ברוך הוא נתן לי מתנה מאוד גדולה, שהיא סוויץ'. אני עולה לבמה, רואה את הקהל ומתנתק מכל מה שאני מרגיש. פעם בכיתי מהרגע שיצאנו מהבית עד חדרה, עליתי לבמה, העפתי את האולם באוויר, אף אחד לא חשד בכלום ואז חזרתי לאוטו ובכיתי כל הדרך הביתה. יש התרסקות ברגע שאתה יורד מהבמה ואתה נכנס לבית ריק, לבד. תמיד הייתי בא הביתה והייתי עם אשתי, עם הילדים, רואה אותם, מנשק אותם. פתאום אין למי ללכת לחדר. זה גמר אותי".

זה היה לב שבור על ספיר? על הילדים? על פירוק הבית והתנפצות החלום?
"על הכל. לאט-לאט שחררתי את ספיר כי הבנו שזה לא ילך והשלמתי עם זה. באהבה ואיחולי הצלחה, שחררתי. וגם זה היה לי קשה רצח. היא הייתה ציפור נפשי, גדלנו ביחד. הטראומה הגדולה זה פירוק המשפחה. ההורים שלי בני 80 ועדיין ביחד ובטוב, גם אני רציתי להגיע לשם. אני מאמין במונוגמיה. הייתי שמח אם הייתה לי מערכת יחסים טובה. אני בא להתאהב".

אתה פנוי לאהבה?
"היום אני לגמרי פנוי".

היו שמועות לאורך הדרך על זוגיות שהייתה לך והכחשת.
"לא הייתה לי שום זוגיות, היו לי היכרויות. אתה מכיר מישהי, הולכים לשתות משהו ואז מצלמים ועושים מכם זוג".

ספיר, לעומתך, לא הכחישה שהיא בזוגיות. היה לך קשה לקרוא את זה?
"מאוד. זה פירק אותי".

כמה היה קשה כשכתבו על כל הפרידה, קאמבק, ריב, פרידה, קאמבק?
"הילדים לקחו את זה מאוד קשה, אני הייתי מתקשר לכתבים ומתחנן. אבל אני גם מבין את העבודה של העיתונאים. זה חלק ממה שאני עושה. אבל את יודעת מה הכי קשה? כשכותבים עליי דברים לא נכונים. נגיד, כשאני אומר שאני לא בזוגיות ואף אחד לא מקשיב. גם החיטוט בעניינים האישיים ביני לבין גרושתי לא היה נעים".

אבל אתם השתתפתם בזה כשהסרתם והחזרתם עוקב כל ריב.
"נכון, זה מצחיק אותי שאת אומרת את זה. את אומרת את זה ואני נורא נבוך, כי זה לא אני וזה לא תואם את האינטליגנציה שלי, זה מאוד אמוציונלי, זה מפגיעות, זו הייתה טעות. זה היה כואב, וכשכואב לפעמים עושים טעויות. היום אני הרבה יותר מאוזן ורואה את החיים בצורה שונה". 

אתה חושב שאורח החיים שלך כזמר שמופיע בלילות, מוקף במעריצות, השפיע על הזוגיות שלכם?
"מה זה מוקף במעריצות? אני לא נער. שנים לא יצאתי לבד, רק עם אשתי. שנים טסתי לחו"ל רק עם אשתי. גרושתי, סליחה. זו הייתה החלטה שלי, וזה היה מושלם. גם היום אני לא מחפש את הבחוץ כל כך, אני מלא בבית. אני לא יוצא לבלות כמעט. פה סיבוב קטן, שם סיבוב קטן, את לא תראי אותי איזה בליין במועדונים. אני לא שם. אני הולך להופעה, חוזר הביתה, אני באולפן המון".

הילדים שלך היו רוצים שתהיה לך זוגיות?
"אני חושב שהילדים כן, אבל הילדה לא מוכנה לזה עדיין. ואני לא אעשה שום דבר עד שהיא תקבל את זה באהבה. אני מאחל לעצמי אהבה גדולה, כי יש לי מלא מה לתת. אני מאמין במונוגמיה ואני מאחל לעצמי מונוגמיה".

היית מתחתן שוב? עוד ילדים?
"הכל תלוי במערכת היחסים. אם אני אכיר מישהי רווקה ועדיין אין לה ילדים ואני אוהב אותה, אז לא אמנע את זה ממנה ואהרוס את האהבה שלי. אבל בעיקרון, אם תשאלי אותי אם אני רוצה עוד ילדים, התשובה היא לא".

פעם כיוונתי לרגליים, היום אני מכוון לנשמה

נרקיס הוא זמר פעיל ומצליח כבר יותר מ-30 שנה. הוא שירת בלהקה צבאית, ייצג את ישראל באירוויזיון, מילא אולמות והוציא 16 אלבומים. בשנת 2000 שר יחד עם שלומי שבת את הדואט "לכל אחד יש", שהפך לאחד הלהיטים הגדולים בתולדות המדינה, וליווה המוני זוגות לחופה לאורך השנים – ובהם נועה קירל ודניאל פרץ, שצעדו לצליליו בחתונתם רק השבוע, בביצוע חי של שבת.

הוא חלק מדור הביניים של המוזיקה המזרחית – את הקריירה שלו התחיל במקביל לאייל גולן ומושיק עפיה, וכמה שנים אחריהם פרצו משה פרץ ודודו אהרון.

יש פרגון ביניכם?
"בטח. רובנו חברים טובים, הרבה מאוד שנים, התחלנו ביחד בקריירה כמעט".

אתה משתתף במשחק של בלומפילד, מנורה, פארק הירקון, מי עושה את המופע הכי גדול והכי מושקע?
"קודם כל אני לא מסתכל על אף אחד, ואני מת על כל הזמרים, כולם מוכשרים, כל אחד בתחומו. יש הפקות במה מטורפות, נהיינו הוליווד, ואני ראיתי הופעות. הייתי אצל ג'סטין ביבר, אבל המופע של אייל גולן היה יותר מושקע בעיניי".

ואיפה אתה?
"אני שם ולא שם. זה תקופות. הופעתי בהיכל מנורה, אבל אני לא עכשיו באיזשהו מרדף אחרי. אני חושב שזה עבר לי בגיל 30 ומשהו, המרדף הזה, המלחמה הזאת. אני מבין את זה, פעם הייתי נורא רעב, רציתי לנצח את כולם. אבל אני לא שם. התבגרתי. עכשיו חגגתי יום הולדת 49, גיל שאני לא מאמין שמדובר בי. אני מקווה שתוך שנה, כשאחגוג 50, אנחנו נעשה מופע מאוד גדול, בלומפילד, ירקון, זו יכולה להיות נקודה מאוד יפה בקריירה שלי, אבל זה לא משוש חיי. אני רוצה לעשות מוזיקה טובה ולראות את שנות ה-50 שלי. בשנים הקרובות אלך לעמוק יותר. כן אמשיך עם השמח, אבל לצד טקסטים מאוד עמוקים. בואי נאמר שפעם אמרתי שאני מכוון לרגליים, היום אני מכוון לנשמה. עברתי תהליך, התבגרתי".

לאלבום קוראים "דיסוננס", ונשמע שהשם מתאר בדיוק את התקופה שעברת.
"את יודעת מי נתן את השם? עומר אדם. עומר הוא כמו אח שלי, אני מאוד אוהב אותו. כשהוא היה עכשיו בניו יורק בהופעה היינו בטלפון והוא שמע את השירים של האלבום כל הלילה בשיחת וידאו, אז קראו לאלבום 'הכל מכתוב'. הוא זרק לי 'תקרא לאלבום דיסוננס' וזה התחבר לי. הוא גאון הילד הזה, מה לעשות, כשאתה גאון, אתה גאון. תביני שהכל כבר היה מודפס והחלפנו הכל".

באחד השירים שיצאו באלבום "אהבת חינם" עם ששון שאולוב, בטיזר שומעים אתכם שרים "אם הנר דולק, תדליק סיגריה". בגרסה הסופית זה הוחלף ל"אם הנר דולק, תודה לאבא". למה?
"שנינו אנשים מאמינים, וחשבנו ש'תדליק סיגריה' זה פחות. זה יצא, מישהו זרק הערה על זה ואנחנו מיד הבנו שזה נכון. צריך להגיד תודה לאבא כי השיר מדבר על בורא עולם, על ברכה, על אהבה, על עם אחד, עם ישראל. עם ישראל תמיד מודה לאבא".

לאחרונה קראת על עימות קולני פומבי שהיה בינך לבין אושר כהן. מה היה שם?
"היה בינינו ויכוח. אושר כהן הוא אחד האנשים שאני הכי אוהב ומעריך, הוא לדעתי הכי מוכשר בפער. אני מכיר אותו ילד על הקלידים, הייתי איתו בבית, באולפן, הוא היה אצלי בבית ובילינו ביחד, הוא ממש חבר נפש שלי. היה לי איזשהו משהו על הלב, אמרתי לו, וזהו, עבר. מאז כבר בילינו ביחד ואני אוהב אותו לנצח. אני לא רב עם אנשים, זה לא קיים אצלי".

הבן שלך אליה נכנס לאחרונה לתחום. היית מאחל לו קריירה מוזיקלית?
"למה לא? אם הוא רוצה להיות מוזיקאי, הוא יהיה מוזיקאי. אם הוא ירצה להיות סופר, הוא יהיה סופר. אני אתן לו לשפוך את הלב שלו איפה שהוא רוצה. כשהוא התחיל להופיע כתבו כל מיני דברים ואני נבהלתי. אני את שלי ספגתי, אבל כשזה על הילד שלך, אתה נבהל. אני דווקא מנסה להאט את הקצב והוא כל הזמן דוחף קדימה". 

אני לא חושב שאדבר יותר פוליטיקה לעולם

לתוך העליות והירידות בחיים הפרטיים של נרקיס, הצטרפה בשנתיים האחרונות גם הטראומה הלאומית. מהר מאוד הוא הבין את הכוח של המוזיקה כתרופה והתחיל להופיע ללא הפסקה; בשלב מסוים גם הקים מיזם חתונות, ובמסגרתו פתח את ביתו בסביון וארגן חתונות לחיילי מילואים ולוחמים שחתונתם בוטלה עקב המלחמה. המיזם זכה להשתתפות מתנדבים, עמותות ואומנים שונים. הפרויקט הגיע לשיאו בערב חופה אחד שבו התחתנו עשרה זוגות בו-זמנית בהאנגר 11 בתל אביב.

"מ-7 באוקטובר הבנתי כמה אני צריך להשתמש במתנה שקיבלתי, שזה אומר לתת ולהעניק. אני מתפרנס מזה בכבוד והמחיר לא נמוך, אבל מצד שני אני נותן מלא, באהבה ענקית, ללוחמים, לפצועים, לאנשים. פרויקט החתונות התחיל כשזוג שהחתונה שלו בוטלה פנה אליי, הצעתי לו את הבית שלי וככה זה נוצר. אני מוקף באנשי הגברה, תאורה וכל מה שצריך. כולם התנדבו לפרויקט, היו לי עלויות, אבל זה לא משנה. השמחה של הזוג, מה שהם קיבלו והאחדות שזה עשה, שווה כל שקל".

אחרי 7 באוקטובר הרבית להביע דעות. בשלב מסוים יצאת בפוסט נוקב נגד ביבי ואמרת שאתה מצטער שהצבעת לו.
"אני יכול להגיד לך שאני מעריץ של ביבי כל החיים. אני כן חושב שהוא התנהל מצוין אחרי 7 באוקטובר, והדעה שלי השתנתה. אני מאוד מעריך ואוהב אותו ואני לוקח את המילים שלי בחזרה, הן מילים שבאו ממקום מדמם. אני בן אדם שלוקח את הדברים רגשית קשה מאוד, אבל ביבי ראוי להערכה גדולה, אין פה בכלל ספק. לדעתי היום צריך למחוא לו כפיים. אני חושב שהוא הכי גדול בהיסטוריה של עם ישראל".

אתה חושב שאומן צריך להביע דעה פוליטית?
"לא. הנה, הבעתי עכשיו וזהו. אומן צריך לשיר ולהיות מקובל ואהוב על כולם. אתה מדבר מוזיקה, אתה לא מדבר פוליטיקה, ויש את הפוליטיקאים שידברו פוליטיקה. פשוט כשהתחילה המלחמה היה איזה שבוע שאיבדתי את זה לגמרי, ואמרתי את מה שאמרתי. חשוב לי שתכתבי שאני אוהב את ביבי, תמיד הצבעתי לו וגם אצביע לו בעתיד. אבל אחרי שאמרתי את זה אדגיש שלדעתי אומן צריך להישאר נקי, בטח במדינת ישראל, אנחנו עם קטן ומפולג ולא צריך עוד פילוג. אני לא חושב שאדבר יותר פוליטיקה לעולם".

בנובמבר 2023 פרסם נרקיס פוסט בחשבון האינסטגרם שלו ובו הוא וספיר מציעים לאמץ למשפחתם את אביגיל עידן, בת ה-4 ששוחררה משבי חמאס ואיבדה את הוריה במתקפת 7 באוקטובר. זמן קצר לאחר מכן, בעקבות תגובות רבות על כך שמדובר בפנייה לא ראויה מצד נרקיס, וגם לבקשת משפחתה של אביגיל, הוסר הפוסט והזמר העלה פוסט התנצלות.

"יש מישהו בישראל שלא חשב כמוני? מה אמרתי? את יודעת מה עשו לי? לא חשבתי שזה יפגע במישהו. זה היה בכוונה טובה. יצאתי מטומטם שאני רוצה לתת לילדה הזאת את כל החיים. התכוונתי לכל מה שאמרתי, אבל כנראה לא הבאתי בחשבון ולא הייתי רגיש מספיק למשפחה שלה שעלולה להיעלב. כתבתי את זה בלהט הרגע, אבל אנשים אוהבים לשפוט לחומרה. הכוונה שלי הייתה טהורה. אז תגידי שאני אידיוט, אולי לא יצאתי טוב תקשורתית, אבל זה מה שהרגשתי וזה מה שכתבתי. אולי לא הייתי צריך לכתוב את זה, אולי הייתי צריך לפנות במקום לכתוב. אבל אני כתבתי את מה שכל עם ישראל הרגיש. מי לא רצה לחבק את הילדה הזאת? בסדר, עבר, נשכח, היה. את יודעת כמה עברתי מאז?".

הרבה. בין היתר, סערה נוספת שהייתה לפני מספר חודשים כשתיעוד חריג פורסם ברשתות החברתיות מתוך חגיגות בר המצווה של בנו של איש העסקים אלון אלגלי. בסרטון נראה חתן בר המצווה נכנס לאירוע, מלווה בלובשי מדים האוחזים בנשקים שלופים, כל זאת תוך כדי הופעה של נרקיס. מפכ"ל המשטרה הנחה לתחקר את האירוע.

"אלון אלגלי הוא איש עסקים שנרתם לארח ולתת ברמה של אברהם אבינו. הבן אדם הזה הוא מלאך. כל ערב הוא נותן את החיים שלו ללוחמים. הילד שלו מעריץ לוחמים, אז הם עשו לו מחווה בחזרה על כל העזרה שהוא העניק להם. אני מסכים שאיך שזה הצטלם היה מלחיץ. כשהייתי שם לא הרגשתי מוזר, אבל כשראיתי את זה מצולם גם אני הייתי בשוק. אני נמצא במלא אירועים. כל אחד בוחר באירוע שלו לעשות מה שהוא רוצה. אני חלק מהאירוע, אני לא האירוע. גם אם ארצה, אין לי שום החלטה". 

דואט של חיים

לאורך השנים התמקד נרקיס במוזיקה שלו וכמעט שלא עשה דברים מעבר. בספטמבר 2023, בתוך תקופת הפרידות והקאמבקים, הוא השתתף עם ספיר בעונה של "המטבח המנצח VIP", והשניים זכו בתוכנית. "השתתפתי בתוכנית בשביל גרושתי, זה היה בשביל להעצים אותה. חוץ מזה, אהבתי איך שהיא מבשלת והאמנתי בזה, אז הלכתי על זה. אני לא מתחרט על כלום. נגמרו החרטות, רק אור גדול. סבלתי מחרטות שנתיים, מהאשמות עצמיות".

האשמות שבגללך הכל התפרק?
"אולי גם. זה היא ואני, זה דואט, דואט של חיים".

הריאיון הזה מגיע אחרי המון זמן שלא התראיינת. למה?
"אני לא מחפש כתבות, העדפתי כל השנים להימנע מזה. עכשיו אני רוצה לחבר אנשים לסיפור שלי ולאלבום שהוצאתי. אני לא מנסה להיות איזה טאלנט. אני אומן, אני מוזיקאי ואני רוצה רק להופיע ולשיר. הראיונות פחות מעניינים אותי, תמיד אתה יוצא איכשהו לא טוב. לוקחים מכתבה שלמה כותרת ואתה אומר, 'זה עכשיו מה שכל המדינה תחשוב עליי? זה מה שמשתקף מהדמות שלי? זו האישיות שלי?' אז הפסקתי להתראיין".

מה היית רוצה שישתקף מהדמות שלך?
"שאני מוזיקאי, אומן ישראלי, אומן של העם. אני מאמין שהעליתי חיוך להרבה אנשים בחיים והבאתי שמחה. וזהו. שישמעו את השירים".

אתה קם בבוקר ואתה אדם מאושר היום?
"אני בונה את האושר שלי בחזרה, כל יום. אני לא יכול להגיד לך שאני במאה אחוז, אבל זה התחלה חדשה והתחלות נבנות. אני מאחל לעצמי להחלים לגמרי ולהמשיך את החיים שלי".

היום ספיר ואתה ביחסים טובים?
"אין בינינו יחסים כרגע. רק מה שצריך עבור הילדים. כשזה קשור לילדים, הכל זז הצידה, חוץ מזה, אני מעוניין להמשיך את החיים שלי. עצרתי להרבה זמן וזה בסדר. הייתי צריך לעבור את האבל הזה כדי להתקדם".

אתה מאמין שיבוא יום ותוכלו להיות במשפחתיות, בלי מתחים, בלי כעסים, כפרודים?
"אנחנו לא נהיה. לעד, לנצח. אני לא אפרט למה, כי אני רוצה לשמור על כבודה ופרטיותה ועל כבודי ופרטיותי. אבל לא נהיה לנצח ולעולם, עד הסוף. נהיה רק בשביל הילדים, אם יש משהו שקשור אליהם, זהו. ואני לא אדם שונא. אם אני אצטרך להגן עליה, אני אגן עליה. אם חלילה יקרה לה משהו, אני אשתדל להציל. אבל מעבר לזה, יחסים? אין ולא יהיו, שום דבר. אומרים נבר סיי נבר, אבל בזה אני בטוח. אין משהו שאני בטוח בו יותר מהדבר הזה".

צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: ניצן אבן דדון | איפור: קרן אדרי | הפקה: טל פוליטי