"תיק קטן" הפך השבוע רשמית ללהיט מדינה, כשהתברג במקום הראשון בהיטליסט - מצעד המוזיקה של ישראל. המצעד עוד טרי בישראל, אבל זו הפעם הראשונה שיש שיר שכבר בכניסה הראשונה שלו מגיע היישר למקום הראשון.
בעיקרון, לשיר יש שתי דרכים להפוך ללהיט: מלמעלה או מלמטה. יש שירים שאוטומטית תופסים אצל הציבור ומתפוצצים כל כך חזק עד שהרדיו ונגזרותיו לא יכולים להתעלם מהם (ע"ע זוהר ארגוב, אייל גולן). מצד שני, יש שירים שמגיעים מהמוסדות הממלכתיים, ואם העם אוהב הוא יאמץ ויפמפם, אבל אם לא - אפשר להמשיך לנגן את השיר מאתיים פעם וזה לא יעזור לאף אחד.
אז איך קורה שדווקא שיר עם ביט דריל שמדבר על תיק קטן הפך לתופעה ענקית? כמה סיבות: קודם כל, המשחק על המילים תיק קטן קליט מדי, ברמה שמגיע שלב שבו אנחנו כבר שונאים את זה, ואז חוזרים לאהוב את זה. שנית, אלה הפרשיות והתעופה העצמית של נס, שהביאו יותר ממיליון צופים בסרטון הטיקטוק שלה ועוד מיליון צפיות ביוטיוב תוך שבוע. השורות "יש עליי ת"ז למרות שמזהים ברחוב" ו"כולי בשיא נדלקים עליי כמו פנסים, אז בוא לפה פאפי, תחזיק", פשוט עובדות.
קצת כמו שהפאוץ' התגלגל ברחבי המדינה עד שרון ביטון קלט את זה במועדון היפ הופ, אותו הדבר קרה כנראה לנס. החוכמה היא לקחת משהו מובן מאליו, שתמיד היה שם, ורק להפנות אליו את הספוטלייט בזמן הנכון. זו כבר קלישאה לקחת תוצרי פופ ולהלביש עליהם אמירות פמיניסטיות, אבל השיר הזה הוא לחלוטין יותר מעצים מכל דבר ששמעתי פה בשנים האחרונות.
ואי אפשר להתעלם מהמטען ש"תיק קטן" סוחב איתו. סטילה אמנם "קלקל" את סאבטקסט בחלק שלו בשיר, אבל אולי חלק מהאנשים כן היו צריכים לשמוע בשביל להבין את המסר השני שמסתתר שם: "כל אחת סוחבת תיק קטן, חוויות וים שיט מפעם". הדבר הראשון שמיהרו להגיד על "תיק קטן", נס וסטילה - שיהיה להם אתגר להביא עוד להיט כזה, אני אומר בינתיים, בואו נהנה מהלהיט הזה.