ועדת חריגים קיימת רק שנתיים, אך זה הספיק כדי שיהפכו לאחת מלהקות האינדי החשובות שפועלות בארץ. כשאלבום הבכורה, "העולם אבד מזמן", יצא ב-2013, הוא חשף שירים עוצמתיים עטופים בסאונד ייחודי ועצום, שטרם נראה בישראל. הקהל המקומי נסחף אחריהם, ולא רק - כמה מגדולי האתרים והמגזינים למוזיקה בעולם שמו לב ללהקת השוגייז ששרה בעברית, וההתלהבות לא אחרה לבוא. אחרי צאת האלבום הלהקה הסתובבה בארה"ב ובאירופה ואספה יותר ויותר מעריצים מעבר לים.
למרות שעברה רק שנה וחצי מאז האלבום הראשון, ולמרות שהשנה וחצי האלו היו גדושות ומסעירות במיוחד, ועדת חריגים הצליחו להקליט במהלכן את אלבומם שני. וזה הישג מרשים כלשעצמו, אך מההאזנה הראשונה לאלבום החדש יתחוור שגם מדובר באלבום שאפתני, מגובש, סוחף ומרשים לא פחות מקודמו. אולי אף מתעלה עליו.
עם הצלילים הראשונים של השיר הפותח, "נשל", ועדת חריגים מזמינה את המאזין לשקוע איתה בסאונד המוכר והמנחם שרק הלך והשתפר. מילות השירים, שהפעם גם עוצבו על גבי העטיפה בפונט קריא, מדויקות לחוויית האבדון שהמוזיקה מציעה. בחוויה הזו יש רגעים סוערים יותר כמו השיר "אין לי מקום", אך יותר מבעבר מדובר בחוויה רגועה ומשלימה, כמו בשירים "כלום", "אימפריה אחרונה" ושיר הנושא "השיעמום שוקע". יש השלמה עם אותו עולם שאבד מזמן, וחיים שלמים של התמודדות עם המציאות בה הסוף ידוע מראש.
מצער לחשוב על המאזינים מעבר לים שלא זוכים להבין את המילים העבריות שמחלחלות מבעד לקירות האפקטים, אך למוזיקה שעוטפת אותן יש אפקט מרפא גם בפני עצמה. האלבום הזה מציע תרופה אמיתית ומנחמת, משכך כאבים ומשחרר ליום-יום האפרורי ולתחושת הסופניות שמסתתרת בהם מאחורי כל פינה. האלבום נחתם עם המילים: "לפעמים השעמום שוקע, ולפעמים השעמום גואה. אלוהים כבר את הכל יודע, והאדם חוזר בסוף לחול". וזו בדיוק התחושה שתהדהד בכם כשברקע הגיטרות יתפיידו. עד הפעם הבאה שתלחצו פליי.
האלבום החדש "השיעמום שוקע" יוצא בימים אלו בלייבל אנובה.
עיצוב עטיפה: אילון ברגמן וג'ניפר אבסירה.