שלוש שנים עברו מאז שאליעד נחום הוציא את השיר "מסע" שכתב על הזוגיות עם בת זוגו נווה אליצדק ובקרוב המסע שלהם ממשיך לאחר שהשניים התארסו. אתמול (שישי) הזמר התארח אצל "גלית ואילנית" וסיפר על הדרך שעבר בקריירה.

"חיכיתי לזה הרבה זמן והיא באמת מדהימה. זה לא פשוט למצוא זוגיות, אבל אני חושבת שבעבר לא הייתי מוכן עם עצמי. אחרי שנהייתי שלם עם עצמי ועברתי את השלב של לבנות את עצמי בקריירה ולרוץ לקחת כל דבר, יש לי שלווה והלב והמוח שלי התפנו לחשוב על זה. ברגע שהתחלתי לכוון לזה, זה הגיע".

אליעד נחום ונווה אליצדק (צילום: מתוך אינסטגרם, instagram)
צילום: מתוך אינסטגרם, instagram

מאז התפקיד ב"שמש" לא הסכמת לשחק המון שנים.
"פחות שיחקתי כי לא רציתי לבלבל את הקהל בעיקר. בהתחלה שאלו מה אתה שחקן או זמר. רציתי להיות ממוקד, וגם מהבחינה הזאת לגמרי שחררתי. עשיתי עכשיו את הפסטיגל ויוצא סרט חדש ומגניב 'אוהב אותך צ'רלי' עם נועה קירל שבו אני משחק את הבן זוג שלה ואת הבן של אלון אבוטבול, יש קאסט פצצה. אני כן נפתח לעוד דברים. הגעתי לביטחון עם עצמי וזה הרבה בזכות הקורונה. זה גרם לי לחשוב למה לא בעצם על הרבה דברים שהייתי נעול עליהם ופסלתי".

נחום התייחס להתבטאות של קובי אפללו שקרא לאומנים לקחת אחריות על הטקסטים שהנוער צורך, "הכל אותו הדבר, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. אם נפתח עכשיו טקסטים מהניינטיז' ואחורה יותר, אני אמצא שם טקסטים מיניים, גסים ולא נאותים, הכל יחסית לאותה תקופה. גם כשאלביס פרסלי עלה ונענע את הירכיים כולם הזדעזעו, וגולדה מאיר לא רצתה שהביטלס יופיעו פה כי הם ידרדרו את הנוער. אני אוהב לעשות הכל וחושב שאף בן אדם הוא לא רק דבר אחד. אני עושה ז'אנר רחב של שירים בספרדית, מזרחית, היפ הופ ובלדות מאוד שקטות. דברים שילדים יותר אוהבים ולפעמים שבוגרים יותר אוהבים. אני לא אוהב להגביל את עצמי".

איך תגדיר את האלבום החמישי שלך?
"יהיו בו הרבה שיתופי פעולה עם המון אמנים, גם צעירים שאני אוהב. זה כיף להגיע לנקודה הזאת בתור אמן שיש לך את הבסיס והרפרטואר שלך שעבדנו עליו קשה. עכשיו אני פשוט נהנה, הבהלה שכל שיר יהיה להיט ירדה. בהתחלה אתה באמת בונה את עצמך".

הופעת בניו יורק בעצרת למען ישראל תוך כדי חודש של פיגועים בארץ.
"זאת ההופעה הכי מטורפת שהייתה לי. אני בא למדינה זרה ויהודייה אמריקאית מבקשת ממני שיר. אתה לא יודע לאן המוזיקה שלך תגיע. גיליתי שלומדים את 'תמיד חלמתי' בבתי הספר בארצות הברית. מבחינתי זאת שליחות וגאווה. אני גם לא חוסך את דעותיי ברשתות. טרוריסטים ומחבלים לא מבדילים בין ימין-שמאל, דתי-חילוני, אשכנזי או ערבי ישראלי. זה לא מעניין אותם. הם לא מבדילים בנינו, אז למה שאנחנו נבדיל בנינו לבין עצמנו? זה לא דבר שהוא הגיוני. חוץ מזה אני מאוד אוהב את המדינה. גדלתי על ערכים של ציונות ופטריוטיות. בארצות הברית הנפתי את הדגל בכל ניו יורק. פה יש מקומות שאם אני הולך עם הדגל אני מעורר פרובוקציה. נשמע לכם הגיוני שבארצות הברית אני הולך עם הדגל שלי ואף אחד לא אומר לי כלום אבל פה כן?"