"המידברן האחרון התקיים אחרי שנתיים שלא היה אירוע גדול", מספרת לימור, וזה מסביר את הסיבה שהיה לה כל כך חשוב להגיע אליו. "המידברן הוא לא פסטיבל, הוא אירוע של חופש, ביטוי עצמי, השתתפות, אחריות ועוד הרבה יותר", היא מסבירה ומוסיפה: "אפשר לראות בו הרבה אומנות מושקעת, זוהרת ויפה". אל האירוע הזה הגיעו אנשים מכל המינים והגילים - הורים עם ילדים, וגם בני 60 ומעלה, וכולם היו "עם חיוך תמידי על הפנים", היא מציינת.

איך את מסכמת את החוויה במידברן?
"כולם התרגשו שהאירוע סוף סוף קורה, היו מסיבות בלילה ומפגשים והרפתקאות ביום. נסעתי עם קמפ של אנשים שאת רובם אני מכירה כבר הרבה זמן וחלק היו חדשים ולכן זה היה מסע של גילוי עצמי וגילוי חברים חדשים. במידברן הזה התנדבתי במחלקת רכבי האומנות והייתי אחראית על גיוס המתנדבים למחלקה. זה היה תפקיד משמעותי והיה לי חשוב להגיע ולראות איך כל מה שלקחתי בו חלק קורה".

"באירועים ובפסטיבלים נכנסים לתוך מימד אחר", לימור משתפת. היא מנסה להכניס אותנו קצת לעולם שלה, לסיבה שזה חלק כל כך ענק ומרכזי בחיים שלה: "בכל פינה יש משהו חדש ומיוחד, משהו מפתיע. אי אפשר לדעת לאן היום יוביל, מה הקסם שהולך לקרות, מי האדם שאותו אני אפגוש, איזו מוזיקה אני אשמע שתיכנס לי ללב, מי יצחיק אותי ומי ירים אותי. אני מרגישה באירועים כאלה מחוברת לעצמי יותר, מחוברת למי שמסביבי יותר. כולם נהיים נינוחים, רוצים לעזור, לתת, לקחת חלק. זה חלק חשוב מחיי כי אני מרגישה שם בבית ואני גדלה, לומדת ומתעצמת".

את ארון התלבושות של לימור (או לפחות חלק ממנו) זכינו להכיר כבר בפרק הראשון, ומאז הוא לא יוצא לנו מהראש. התלבושות הם חלק בלתי נפרד מהאירועים האלו, וגם ללימור יש את הסטייל שהיא לא מוותרת עליו: "אני אוהבת שנוח לי ושאני מרגישה יפה ופיה במה שאני לובשת: זר פרחים על הראש בלילה וכובע שמסתיר את השמש ביום, קימונו צבעוני או סקסי, בגד זוהר ונעלים נוחות - זה מאסט".

איזו חוויה חיובית זכורה לך במיוחד מאחד הפסטיבלים שהיית בהם?
"ב-2020 היה אירוע שנקרא 'ברן אין מושן'. זה היה אירוע של מידברן אבל יותר קטן - 4,000 איש. באירוע הזה בצמוד אלינו היה קמפ שנראה כמו בר תל אביבי, קמפ האודיופיל. נכנסים אליו וכאילו משוגרים למקום וזמן אחר, לאיזה בר ג'אז תל אביבי ותיק. יושבים על הבר, צוחקים עם הברמן והוא מכין קוקטייל מדליק. ישבתי שם עם חברה טובה והיה מפתיע, כיף ומצחיק".

יש גם חוויה פחות טובה שעולה לך?
"אפריקה ברן. באמצע היום התחילה סערה מטורפת, אי אפשר היה להסתובב בחוץ. נכנסנו כולנו לתוך המשאית מחכים שהסערה תדעך. היה מבאס להיות כלואים בתוך משאית קטנה כמה שעות, אבל זה גם הוסיף קסם. ישבנו אנשים מכל העולם שלא מכירים וחלקנו חוויות וצחקנו מלא. הוצאנו מהלימון לימונדה מה שנקרא".

לימור ויינשטיין בפסטיבל (צילום: צילום פרטי)
"אי אפשר לדעת לאן היום יוביל, מה הקסם שהולך לקרות". לימור ויינשטיין | צילום: צילום פרטי

חמישה אירועים שלימור חושבת שאסור לכם לפספס.

בום פסטיבל

קצת על האירוע: מתרחש פעם בשנתיים בפורטוגל בסוף יולי. על גדות אגם מקסים בשטח שנקרא בוםלנד. נמכרים 33,333 כרטיסים, והכרטיסים נגמרים תוך שעה. הבום הוא פסטיבל טראנס שהוא לא רק טראנס - יש חמש במות מרכזיות ומלא במות קטנות. חוץ מרחבת הטראנס יש מוזיקה אתנית מכל העולם שמנוגנת לייב, במה של הרצאות בנושאי מיינדפולנס ועוד רחבות מגניבות ומיוחדות.

האווירה: חופש, היפים, אהבה, אנשים טובים שרוצים לאהוב ביחד ולשמוע מוזיקה טובה. לפסטיבל הזה חוזרים אותם אנשים כל פעם - ממש נהיה שם שבט. יש בו אווירה מיוחדת, התקבצות מכל העולם לחגיגה של אהבה, מוזיקה ומודעות.

קוד לבוש: צבעי אדמה, צבעים חומים, פיות ושדונים. לא גלם סטייל כמו הברנינגמן.

ברנינגמן

קצת על האירוע: אירוע שקורה פעם בשנה במדבר נוואדה בבלאק רוק סיטי. 80,000 ברנרים מכל העולם. הוא מבוסס על עשרת העקרונות של הברנינגמן. עקרון מרכזי באירוע הזה הוא הסתמכות עצמית רדיקלית שזה אומר שאתה צריך לדאוג להכל בעצמך. מה שלא תביא - לא יהיה, ולכן זה אירוע שמבוסס על כלכלת מתנות. תביא והיקום יחזיר לך מידה במידה. בנוסף כמובן זה גם אירוע האומנות הכי גדול בעולם.

אווירה: המקום מסודר לקמפים (קבוצות של אנשים שמקימים סוג של אזור גדול ומוסדר לכל צרכיהם) שבונים מגדלים של אומנות, מוזיקה, חווית, מכל צורה וצבע. תנאי שטח קשים וממש צריך לשרוד וזה תורם לחוויה שמשנה את הגוף והנפש. צריך לעבור מצבי קיצון - מקור מטורף לחום של מעל 50 מעלות.

קוד לבוש: גלאם ברן. פאנקידיסקו, חופש, תלבש מה שאתה רוצה באקסטרים. תביא את עצמך בצורה הכי רדיקלית שתרצה. מה שתלבש זה מה שאתה רוצה.

לימור ויינשטיין בפסטיבל (צילום: Neta KS)
"באירועים ובפסטיבלים נכנסים לתוך מימד אחר". לימור ויינשטיין | צילום: Neta KS

אפריקה ברן

קצת על האירוע: אירוע של קהילת הרנינגמן שקורה באפריקה. אירוע של 10,000 איש, בדרך כלל במאי. מבוסס גם על עשרת העקרונות. דומה למידברן ולברנינגמן מבחינת העקרונות, אווירת האנשים, רוח ההתנדבות, האהבה והשמחה שיש לכולם. יש ווייב אפריקאי בלבוש, בעיצוב, במוזיקה. מדבר לא קל שצריך לשרוד בו מקור בלילה לרוחות מטורפות ביום. אומנות משגעת ואנשים מתוקים. הרפתקאות שונות ומשונות מהרגע שפותחים את העיניים ועד שהולכים לישון.

אווירה: חופש וקסם. ממליצה עליו כי זה אירוע מיוחד ושונה בצד השני של העולם. חוזרים עם שק מלא של הרפתקאות, אנשים חדשים, מילוי מצברים והבנה שיש אנשים כמונו בכל העולם שרוצים להיות טובים ולהיות בקהילה השווה הזאת.

Day Zero

קצת על האירוע: אירוע שמתקיים בג'ונגלים בטולום שבמקסיקו, כל שנה בתחילת ינואר. סצנת הטכנו מתכנסת פעם בשנה לפסטיבל של מוזיקה והופעות. יש רוח של שבט המאיה ממקסיקו. יש שתי במות גדולות, אירוע של 24 שעות. בסביבות 5,000-10,000 איש. יש בפסטיבל הרבה מחשבה על איכות סביבה.

אווירה: טולום זה מקום מיוחד, שונה קסום. יש שם אנרגיה רוחנית ומורגשת יחד עם ווייב אנרגטי של מודעות גבוהה. ההפקה מושקעת, צבעונית וכיפית.

קוד לבוש: בגדי באלי, בגדי חוף פשתן ויוטה, קימונואים. ווייב פסטיבלי רייב.

לימור ויינשטיין בפסטיבל (צילום: צילום פרטי)
מסע של גילוי עצמי וגילוי חברים חדשים. לימור ויינשטיין | צילום: צילום פרטי

Off Week Festival

קצת על האירוע: פסטיבל מוזיקה אלקטרונית שקורה בברצלונה ממש בימים אלה. פותח את שעריו כל יוני. פסטיבל עירוני בלי לינה שמתרחש כל יום מהצהריים עד אמצע הלילה. יש שלוש במות: במה אחת רגועה עם מוזיקה אלקרטו אינדי, במה אחת בביט גבוה של טכנו ובמה אחת יותר מיינסטרים אלקטרוני. כל יום יש ליין אחר של קבוצות טכנו. מגיעים לפסטיבל אנשים מכל העולם. הפסטיבל מוקם על חוף הים של ברצלונה. יש בפסטיבל מלא וידאו ארט.

אווירה: כיפית, לא מחייבת, אפשר לבוא ליום אחד או לשלושה ימים. הזדמנות לראות את כל הדיג'אים הכי גדולים בעולם. אחר כך יש הרבה אפטרים בעיר אם רוצים ללכת. אווירת חופש ופאן.

קוד לבוש: סטייל קואצ'לה.